ירמיהו מח
קיצור דרך: t1148
תנ"ך > ירמיהו > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב
הפרק במהדורה המוטעמת
מח א לְמוֹאָ֡ב כֹּה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וֹי אֶל־נְבוֹ֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה׃
ב אֵ֣ין עוֹד֮ תְּהִלַּ֣ת מוֹאָב֒ בְּחֶשְׁבּ֗וֹן חָשְׁב֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ רָעָ֔ה לְכ֖וּ וְנַכְרִיתֶ֣נָּה מִגּ֑וֹי גַּם־מַדְמֵ֣ן תִּדֹּ֔מִּי אַחֲרַ֖יִךְ תֵּ֥לֶךְ חָֽרֶב׃
ג ק֥וֹל צְעָקָ֖ה מֵחֹרוֹנָ֑יִם שֹׁ֖ד וָשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃
ד נִשְׁבְּרָ֖ה מוֹאָ֑ב הִשְׁמִ֥יעוּ זְּעָקָ֖ה צעוריה צְעִירֶֽיהָ׃
ה כִּ֚י מַעֲלֵ֣ה הלחות הַלֻּחִ֔ית בִּבְכִ֖י יַעֲלֶה־בֶּ֑כִי כִּ֚י בְּמוֹרַ֣ד חוֹרֹנַ֔יִם צָרֵ֥י צַעֲקַת־שֶׁ֖בֶר שָׁמֵֽעוּ׃
ו נֻ֖סוּ מַלְּט֣וּ נַפְשְׁכֶ֑ם וְתִֽהְיֶ֔ינָה כַּעֲרוֹעֵ֖ר בַּמִּדְבָּֽר׃
ז כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙ וּבְא֣וֹצְרוֹתַ֔יִךְ גַּם־אַ֖תְּ תִּלָּכֵ֑דִי וְיָצָ֤א כמיש כְמוֹשׁ֙ בַּגּוֹלָ֔ה כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יחד יַחְדָּֽיו׃
ח וְיָבֹ֨א שֹׁדֵ֜ד אֶל־כׇּל־עִ֗יר וְעִיר֙ לֹ֣א תִמָּלֵ֔ט וְאָבַ֥ד הָעֵ֖מֶק וְנִשְׁמַ֣ד הַמִּישֹׁ֑ר אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃
ט תְּנוּ־צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן׃
י אָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהֹוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבּ֖וֹ מִדָּֽם׃
יא שַׁאֲנַ֨ן מוֹאָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל־שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא־הוּרַ֤ק מִכְּלִי֙ אֶל־כֶּ֔לִי וּבַגּוֹלָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן עָמַ֤ד טַעְמוֹ֙ בּ֔וֹ וְרֵיח֖וֹ לֹ֥א נָמָֽר׃
יב לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ׃
יג וּבֹ֥שׁ מוֹאָ֖ב מִכְּמ֑וֹשׁ כַּֽאֲשֶׁר־בֹּ֙שׁוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ית אֵ֖ל מִבְטֶחָֽם׃
יד אֵ֚יךְ תֹּֽאמְר֔וּ גִּבּוֹרִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לַמִּלְחָמָֽה׃
טו שֻׁדַּ֤ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
טז קָר֥וֹב אֵיד־מוֹאָ֖ב לָב֑וֹא וְרָ֣עָת֔וֹ מִהֲרָ֖ה מְאֹֽד׃
יז נֻ֤דוּ לוֹ֙ כׇּל־סְבִיבָ֔יו וְכֹ֖ל יֹדְעֵ֣י שְׁמ֑וֹ אִמְר֗וּ אֵיכָ֤ה נִשְׁבַּר֙ מַטֵּה־עֹ֔ז מַקֵּ֖ל תִּפְאָרָֽה׃
יח רְדִ֤י מִכָּבוֹד֙ ישבי וּשְׁבִ֣י בַצָּמָ֔א יֹשֶׁ֖בֶת בַּת־דִּיב֑וֹן כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד מוֹאָב֙ עָ֣לָה בָ֔ךְ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָֽיִךְ׃
יט אֶל־דֶּ֛רֶךְ עִמְדִ֥י וְצַפִּ֖י יוֹשֶׁ֣בֶת עֲרוֹעֵ֑ר שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה אִמְרִ֖י מַה־נִּֽהְיָֽתָה׃
כ הֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּי־חַ֖תָּה הילילי וזעקי [הֵילִ֣ילוּ ׀ וּֽזְﬞעָ֑קוּ] הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב׃
כא וּמִשְׁפָּ֥ט בָּ֖א אֶל־אֶ֣רֶץ הַמִּישֹׁ֑ר אֶל־חֹל֥וֹן וְאֶל־יַ֖הְצָה וְעַל־מופעת מֵיפָֽעַת׃
כב וְעַל־דִּיב֣וֹן וְעַל־נְב֔וֹ וְעַל־בֵּ֖ית דִּבְלָתָֽיִם׃
כג וְעַ֧ל קִרְיָתַ֛יִם וְעַל־בֵּ֥ית גָּמ֖וּל וְעַל־בֵּ֥ית מְעֽוֹן׃
כד וְעַל־קְרִיּ֖וֹת וְעַל־בׇּצְרָ֑ה וְעַ֗ל כׇּל־עָרֵי֙ אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב הָרְחֹק֖וֹת וְהַקְּרֹבֽוֹת׃
כה נִגְדְּעָה֙ קֶ֣רֶן מוֹאָ֔ב וּזְרֹע֖וֹ נִשְׁבָּ֑רָה נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃
כו הַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־יְהֹוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֤ק מוֹאָב֙ בְּקִיא֔וֹ וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־הֽוּא׃
כז וְאִ֣ם ׀ ל֣וֹא הַשְּׂחֹ֗ק הָיָ֤ה לְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־בְּגַנָּבִ֖ים נמצאה נִמְצָ֑א כִּֽי־מִדֵּ֧י דְבָרֶ֛יךָ בּ֖וֹ תִּתְנוֹדָֽד׃
כח עִזְב֤וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַסֶּ֔לַע יֹשְׁבֵ֖י מוֹאָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיוֹנָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־פָֽחַת׃
כט שָׁמַ֥עְנוּ גְאוֹן־מוֹאָ֖ב גֵּאֶ֣ה מְאֹ֑ד גׇּבְה֧וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ וְגַאֲוָת֖וֹ וְרֻ֥ם לִבּֽוֹ׃
ל אֲנִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה עֶבְרָת֖וֹ וְלֹא־כֵ֑ן בַּדָּ֖יו לֹא־כֵ֥ן עָשֽׂוּ׃
לא עַל־כֵּן֙ עַל־מוֹאָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמוֹאָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־אַנְשֵׁ֥י קִֽיר־חֶ֖רֶשׂ יֶהְגֶּֽה׃
לב מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֤ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִישֹׁתַ֙יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֥ד נָפָֽל׃
לג וְנֶאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב וְיַ֙יִן֙ מִיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹא־יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד׃
לד מִזַּעֲקַ֨ת חֶשְׁבּ֜וֹן עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֙הַץ֙ נָתְנ֣וּ קוֹלָ֔ם מִצֹּ֙עַר֙ עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּ֚י גַּם־מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמּ֖וֹת יִהְיֽוּ׃
לה וְהִשְׁבַּתִּ֥י לְמוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהֹוָ֑ה מַעֲלֶ֣ה בָמָ֔ה וּמַקְטִ֖יר לֵאלֹהָֽיו׃
לו עַל־כֵּ֞ן לִבִּ֤י לְמוֹאָב֙ כַּחֲלִלִ֣ים יֶהֱמֶ֔ה וְלִבִּי֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י קִֽיר־חֶ֔רֶשׂ כַּחֲלִילִ֖ים יֶהֱמֶ֑ה עַל־כֵּ֛ן יִתְרַ֥ת עָשָׂ֖ה אָבָֽדוּ׃
לז כִּ֤י כׇל־רֹאשׁ֙ קׇרְחָ֔ה וְכׇל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כׇּל־יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מׇתְנַ֖יִם שָֽׂק׃
לח עַ֣ל כׇּל־גַּגּ֥וֹת מוֹאָ֛ב וּבִרְחֹבֹתֶ֖יהָ כֻּלֹּ֣ה מִסְפֵּ֑ד כִּי־שָׁבַ֣רְתִּי אֶת־מוֹאָ֗ב כִּכְלִ֛י אֵֽין־חֵ֥פֶץ בּ֖וֹ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
לט אֵ֥יךְ חַ֙תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־עֹ֥רֶף מוֹאָ֖ב בּ֑וֹשׁ וְהָיָ֥ה מוֹאָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכׇל־סְבִיבָֽיו׃
מ כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֥ה כַנֶּ֖שֶׁר יִדְאֶ֑ה וּפָרַ֥שׂ כְּנָפָ֖יו אֶל־מוֹאָֽב׃
מא נִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיּ֔וֹת וְהַמְּצָד֖וֹת נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָ֠ה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃
מב וְנִשְׁמַ֥ד מוֹאָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־יְהֹוָ֖ה הִגְדִּֽיל׃
מג פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֛יךָ יוֹשֵׁ֥ב מוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
מד הניס הַנָּ֞ס מִפְּנֵ֤י הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
מה בְּצֵ֥ל חֶשְׁבּ֛וֹן עָמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּי־אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵחֶשְׁבּ֗וֹן וְלֶהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיח֔וֹן וַתֹּ֙אכַל֙ פְּאַ֣ת מוֹאָ֔ב וְקׇדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֽוֹן׃
מו אוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖ד עַם־כְּמ֑וֹשׁ כִּֽי־לֻקְּח֤וּ בָנֶ֙יךָ֙ בַּשֶּׁ֔בִי וּבְנֹתֶ֖יךָ בַּשִּׁבְיָֽה׃
מז וְשַׁבְתִּ֧י שְׁבוּת־מוֹאָ֛ב בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה עַד־הֵ֖נָּה מִשְׁפַּ֥ט מוֹאָֽב׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה
ב אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב
ג קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול
ד נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה [צעיריה]
ה כי מעלה הלחות [הלוחית] בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו
ו נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר
ז כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש [כמוש] בגולה כהניו ושריו יחד [יחדיו]
ח ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה
ט תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן
י ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם
יא שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר
יב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו
יג ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם
יד איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה
טו שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו
טז קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד
יז נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה
יח רדי מכבוד ישבי [ושבי] בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך
יט אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה
כ הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי [הילילו וזעקו] הגידו בארנון כי שדד מואב
כא ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת [מיפעת]
כב ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים
כג ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון
כד ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות
כה נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה
כו השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא
כז ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה [נמצא] כי מדי דבריך בו תתנודד
כח עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת
כט שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו
ל אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו
לא על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה
לב מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל
לג ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד
לד מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו
לה והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו
לו על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו
לז כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק
לח על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה
לט איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו
מ כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב
מא נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה
מב ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל
מג פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה
מד הניס [הנס] מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה
מה בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון
מו אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה
מז ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב
א לְמוֹאָב כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶל נְבוֹ כִּי שֻׁדָּדָה הֹבִישָׁה נִלְכְּדָה קִרְיָתָיִם הֹבִישָׁה הַמִּשְׂגָּב וָחָתָּה.
ב אֵין עוֹד תְּהִלַּת מוֹאָב בְּחֶשְׁבּוֹן חָשְׁבוּ עָלֶיהָ רָעָה לְכוּ וְנַכְרִיתֶנָּה מִגּוֹי גַּם מַדְמֵן תִּדֹּמִּי אַחֲרַיִךְ תֵּלֶךְ חָרֶב.
ג קוֹל צְעָקָה מֵחֹרוֹנָיִם שֹׁד וָשֶׁבֶר גָּדוֹל.
ד נִשְׁבְּרָה מוֹאָב הִשְׁמִיעוּ זְּעָקָה צעוריה [צְעִירֶיהָ].
ה כִּי מַעֲלֵה הלחות [הַלּוּחִית] בִּבְכִי יַעֲלֶה בֶּכִי כִּי בְּמוֹרַד חוֹרֹנַיִם צָרֵי צַעֲקַת שֶׁבֶר שָׁמֵעוּ.
ו נֻסוּ מַלְּטוּ נַפְשְׁכֶם וְתִהְיֶינָה כַּעֲרוֹעֵר בַּמִּדְבָּר.
ז כִּי יַעַן בִּטְחֵךְ בְּמַעֲשַׂיִךְ וּבְאוֹצְרוֹתַיִךְ גַּם אַתְּ תִּלָּכֵדִי וְיָצָא כמיש [כְמוֹשׁ] בַּגּוֹלָה כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו יחד [יַחְדָּיו].
ח וְיָבֹא שֹׁדֵד אֶל כָּל עִיר וְעִיר לֹא תִמָּלֵט וְאָבַד הָעֵמֶק וְנִשְׁמַד הַמִּישֹׁר אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה.
ט תְּנוּ צִיץ לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן.
י אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יְהוָה רְמִיָּה וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם.
יא שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר.
יב לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְשִׁלַּחְתִּי לוֹ צֹעִים וְצֵעֻהוּ וְכֵלָיו יָרִיקוּ וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ.
יג וּבֹשׁ מוֹאָב מִכְּמוֹשׁ כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִבֵּית אֵל מִבְטֶחָם.
יד אֵיךְ תֹּאמְרוּ גִּבּוֹרִים אֲנָחְנוּ וְאַנְשֵׁי חַיִל לַמִּלְחָמָה.
טו שֻׁדַּד מוֹאָב וְעָרֶיהָ עָלָה וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח נְאֻם הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
טז קָרוֹב אֵיד מוֹאָב לָבוֹא וְרָעָתוֹ מִהֲרָה מְאֹד.
יז נֻדוּ לוֹ כָּל סְבִיבָיו וְכֹל יֹדְעֵי שְׁמוֹ אִמְרוּ אֵיכָה נִשְׁבַּר מַטֵּה עֹז מַקֵּל תִּפְאָרָה.
יח רְדִי מִכָּבוֹד ישבי [וּשְׁבִי] בַצָּמָא יֹשֶׁבֶת בַּת דִּיבוֹן כִּי שֹׁדֵד מוֹאָב עָלָה בָךְ שִׁחֵת מִבְצָרָיִךְ.
יט אֶל דֶּרֶךְ עִמְדִי וְצַפִּי יוֹשֶׁבֶת עֲרוֹעֵר שַׁאֲלִי נָס וְנִמְלָטָה אִמְרִי מַה נִּהְיָתָה.
כ הֹבִישׁ מוֹאָב כִּי חַתָּה הילילי וזעקי [הֵילִילוּ וּזְעָקוּ] הַגִּידוּ בְאַרְנוֹן כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב.
כא וּמִשְׁפָּט בָּא אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר אֶל חֹלוֹן וְאֶל יַהְצָה וְעַל מופעת [מֵיפָעַת].
כב וְעַל דִּיבוֹן וְעַל נְבוֹ וְעַל בֵּית דִּבְלָתָיִם.
כג וְעַל קִרְיָתַיִם וְעַל בֵּית גָּמוּל וְעַל בֵּית מְעוֹן.
כד וְעַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה וְעַל כָּל עָרֵי אֶרֶץ מוֹאָב הָרְחֹקוֹת וְהַקְּרֹבוֹת.
כה נִגְדְּעָה קֶרֶן מוֹאָב וּזְרֹעוֹ נִשְׁבָּרָה נְאֻם יְהוָה.
כו הַשְׁכִּירֻהוּ כִּי עַל יְהוָה הִגְדִּיל וְסָפַק מוֹאָב בְּקִיאוֹ וְהָיָה לִשְׂחֹק גַּם הוּא.
כז וְאִם לוֹא הַשְּׂחֹק הָיָה לְךָ יִשְׂרָאֵל אִם בְּגַנָּבִים נמצאה [נִמְצָא] כִּי מִדֵּי דְבָרֶיךָ בּוֹ תִּתְנוֹדָד.
כח עִזְבוּ עָרִים וְשִׁכְנוּ בַּסֶּלַע יֹשְׁבֵי מוֹאָב וִהְיוּ כְיוֹנָה תְּקַנֵּן בְּעֶבְרֵי פִי פָחַת.
כט שָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּאֶה מְאֹד גָּבְהוֹ וּגְאוֹנוֹ וְגַאֲוָתוֹ וְרֻם לִבּוֹ.
ל אֲנִי יָדַעְתִּי נְאֻם יְהוָה עֶבְרָתוֹ וְלֹא כֵן בַּדָּיו לֹא כֵן עָשׂוּ.
לא עַל כֵּן עַל מוֹאָב אֲיֵלִיל וּלְמוֹאָב כֻּלֹּה אֶזְעָק אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ יֶהְגֶּה.
לב מִבְּכִי יַעְזֵר אֶבְכֶּה לָּךְ הַגֶּפֶן שִׂבְמָה נְטִישֹׁתַיִךְ עָבְרוּ יָם עַד יָם יַעְזֵר נָגָעוּ עַל קֵיצֵךְ וְעַל בְּצִירֵךְ שֹׁדֵד נָפָל.
לג וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי לֹא יִדְרֹךְ הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד.
לד מִזַּעֲקַת חֶשְׁבּוֹן עַד אֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נָתְנוּ קוֹלָם מִצֹּעַר עַד חֹרֹנַיִם עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי גַּם מֵי נִמְרִים לִמְשַׁמּוֹת יִהְיוּ.
לה וְהִשְׁבַּתִּי לְמוֹאָב נְאֻם יְהוָה מַעֲלֶה בָמָה וּמַקְטִיר לֵאלֹהָיו.
לו עַל כֵּן לִבִּי לְמוֹאָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה וְלִבִּי אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ כַּחֲלִילִים יֶהֱמֶה עַל כֵּן יִתְרַת עָשָׂה אָבָדוּ.
לז כִּי כָל רֹאשׁ קָרְחָה וְכָל זָקָן גְּרֻעָה עַל כָּל יָדַיִם גְּדֻדֹת וְעַל מָתְנַיִם שָׂק.
לח עַל כָּל גַּגּוֹת מוֹאָב וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה מִסְפֵּד כִּי שָׁבַרְתִּי אֶת מוֹאָב כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ נְאֻם יְהוָה.
לט אֵיךְ חַתָּה הֵילִילוּ אֵיךְ הִפְנָה עֹרֶף מוֹאָב בּוֹשׁ וְהָיָה מוֹאָב לִשְׂחֹק וְלִמְחִתָּה לְכָל סְבִיבָיו.
מ כִּי כֹה אָמַר יְהוָה הִנֵּה כַנֶּשֶׁר יִדְאֶה וּפָרַשׂ כְּנָפָיו אֶל מוֹאָב.
מא נִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת וְהַמְּצָדוֹת נִתְפָּשָׂה וְהָיָה לֵב גִּבּוֹרֵי מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה.
מב וְנִשְׁמַד מוֹאָב מֵעָם כִּי עַל יְהוָה הִגְדִּיל.
מג פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב מוֹאָב נְאֻם יְהוָה.
מד הניס [הַנָּס] מִפְּנֵי הַפַּחַד יִפֹּל אֶל הַפַּחַת וְהָעֹלֶה מִן הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח כִּי אָבִיא אֵלֶיהָ אֶל מוֹאָב שְׁנַת פְּקֻדָּתָם נְאֻם יְהוָה.
מה בְּצֵל חֶשְׁבּוֹן עָמְדוּ מִכֹּחַ נָסִים כִּי אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן וְלֶהָבָה מִבֵּין סִיחוֹן וַתֹּאכַל פְּאַת מוֹאָב וְקָדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן.
מו אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַד עַם כְּמוֹשׁ כִּי לֻקְּחוּ בָנֶיךָ בַּשֶּׁבִי וּבְנֹתֶיךָ בַּשִּׁבְיָה.
מז וְשַׁבְתִּי שְׁבוּת מוֹאָב בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם יְהוָה עַד הֵנָּה מִשְׁפַּט מוֹאָב.
(א) לְמוֹאָב כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶל נְבוֹ כִּי שֻׁדָּדָה הֹבִישָׁה נִלְכְּדָה קִרְיָתָיִם הֹבִישָׁה הַמִּשְׂגָּב וָחָתָּה.
(ב) אֵין עוֹד תְּהִלַּת מוֹאָב בְּחֶשְׁבּוֹן חָשְׁבוּ עָלֶיהָ רָעָה לְכוּ וְנַכְרִיתֶנָּה מִגּוֹי גַּם מַדְמֵן תִּדֹּמִּי אַחֲרַיִךְ תֵּלֶךְ חָרֶב.
(ג) קוֹל צְעָקָה מֵחֹרוֹנָיִם שֹׁד וָשֶׁבֶר גָּדוֹל.
(ד) נִשְׁבְּרָה מוֹאָב הִשְׁמִיעוּ זְּעָקָה צעוריה [צְעִירֶיהָ].
(ה) כִּי מַעֲלֵה הלחות [הַלּוּחִית] בִּבְכִי יַעֲלֶה בֶּכִי כִּי בְּמוֹרַד חוֹרֹנַיִם צָרֵי צַעֲקַת שֶׁבֶר שָׁמֵעוּ.
(ו) נֻסוּ מַלְּטוּ נַפְשְׁכֶם וְתִהְיֶינָה כַּעֲרוֹעֵר בַּמִּדְבָּר.
(ז) כִּי יַעַן בִּטְחֵךְ בְּמַעֲשַׂיִךְ וּבְאוֹצְרוֹתַיִךְ גַּם אַתְּ תִּלָּכֵדִי וְיָצָא כמיש [כְמוֹשׁ] בַּגּוֹלָה כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו יחד [יַחְדָּיו].
(ח) וְיָבֹא שֹׁדֵד אֶל כָּל עִיר וְעִיר לֹא תִמָּלֵט וְאָבַד הָעֵמֶק וְנִשְׁמַד הַמִּישֹׁר אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה.
(ט) תְּנוּ צִיץ לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן.
(י) אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יְהוָה רְמִיָּה וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם.
(יא) שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר.
(יב) לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְשִׁלַּחְתִּי לוֹ צֹעִים וְצֵעֻהוּ וְכֵלָיו יָרִיקוּ וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ.
(יג) וּבֹשׁ מוֹאָב מִכְּמוֹשׁ כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִבֵּית אֵל מִבְטֶחָם.
(יד) אֵיךְ תֹּאמְרוּ גִּבּוֹרִים אֲנָחְנוּ וְאַנְשֵׁי חַיִל לַמִּלְחָמָה.
(טו) שֻׁדַּד מוֹאָב וְעָרֶיהָ עָלָה וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח נְאֻם הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
(טז) קָרוֹב אֵיד מוֹאָב לָבוֹא וְרָעָתוֹ מִהֲרָה מְאֹד.
(יז) נֻדוּ לוֹ כָּל סְבִיבָיו וְכֹל יֹדְעֵי שְׁמוֹ אִמְרוּ אֵיכָה נִשְׁבַּר מַטֵּה עֹז מַקֵּל תִּפְאָרָה.
(יח) רְדִי מִכָּבוֹד ישבי [וּשְׁבִי] בַצָּמָא יֹשֶׁבֶת בַּת דִּיבוֹן כִּי שֹׁדֵד מוֹאָב עָלָה בָךְ שִׁחֵת מִבְצָרָיִךְ.
(יט) אֶל דֶּרֶךְ עִמְדִי וְצַפִּי יוֹשֶׁבֶת עֲרוֹעֵר שַׁאֲלִי נָס וְנִמְלָטָה אִמְרִי מַה נִּהְיָתָה.
(כ) הֹבִישׁ מוֹאָב כִּי חַתָּה הילילי וזעקי [הֵילִילוּ וּזְעָקוּ] הַגִּידוּ בְאַרְנוֹן כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב.
(כא) וּמִשְׁפָּט בָּא אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר אֶל חֹלוֹן וְאֶל יַהְצָה וְעַל מופעת [מֵיפָעַת].
(כב) וְעַל דִּיבוֹן וְעַל נְבוֹ וְעַל בֵּית דִּבְלָתָיִם.
(כג) וְעַל קִרְיָתַיִם וְעַל בֵּית גָּמוּל וְעַל בֵּית מְעוֹן.
(כד) וְעַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה וְעַל כָּל עָרֵי אֶרֶץ מוֹאָב הָרְחֹקוֹת וְהַקְּרֹבוֹת.
(כה) נִגְדְּעָה קֶרֶן מוֹאָב וּזְרֹעוֹ נִשְׁבָּרָה נְאֻם יְהוָה.
(כו) הַשְׁכִּירֻהוּ כִּי עַל יְהוָה הִגְדִּיל וְסָפַק מוֹאָב בְּקִיאוֹ וְהָיָה לִשְׂחֹק גַּם הוּא.
(כז) וְאִם לוֹא הַשְּׂחֹק הָיָה לְךָ יִשְׂרָאֵל אִם בְּגַנָּבִים נמצאה [נִמְצָא] כִּי מִדֵּי דְבָרֶיךָ בּוֹ תִּתְנוֹדָד.
(כח) עִזְבוּ עָרִים וְשִׁכְנוּ בַּסֶּלַע יֹשְׁבֵי מוֹאָב וִהְיוּ כְיוֹנָה תְּקַנֵּן בְּעֶבְרֵי פִי פָחַת.
(כט) שָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּאֶה מְאֹד גָּבְהוֹ וּגְאוֹנוֹ וְגַאֲוָתוֹ וְרֻם לִבּוֹ.
(ל) אֲנִי יָדַעְתִּי נְאֻם יְהוָה עֶבְרָתוֹ וְלֹא כֵן בַּדָּיו לֹא כֵן עָשׂוּ.
(לא) עַל כֵּן עַל מוֹאָב אֲיֵלִיל וּלְמוֹאָב כֻּלֹּה אֶזְעָק אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ יֶהְגֶּה.
(לב) מִבְּכִי יַעְזֵר אֶבְכֶּה לָּךְ הַגֶּפֶן שִׂבְמָה נְטִישֹׁתַיִךְ עָבְרוּ יָם עַד יָם יַעְזֵר נָגָעוּ עַל קֵיצֵךְ וְעַל בְּצִירֵךְ שֹׁדֵד נָפָל.
(לג) וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי לֹא יִדְרֹךְ הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד.
(לד) מִזַּעֲקַת חֶשְׁבּוֹן עַד אֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נָתְנוּ קוֹלָם מִצֹּעַר עַד חֹרֹנַיִם עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי גַּם מֵי נִמְרִים לִמְשַׁמּוֹת יִהְיוּ.
(לה) וְהִשְׁבַּתִּי לְמוֹאָב נְאֻם יְהוָה מַעֲלֶה בָמָה וּמַקְטִיר לֵאלֹהָיו.
(לו) עַל כֵּן לִבִּי לְמוֹאָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה וְלִבִּי אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ כַּחֲלִילִים יֶהֱמֶה עַל כֵּן יִתְרַת עָשָׂה אָבָדוּ.
(לז) כִּי כָל רֹאשׁ קָרְחָה וְכָל זָקָן גְּרֻעָה עַל כָּל יָדַיִם גְּדֻדֹת וְעַל מָתְנַיִם שָׂק.
(לח) עַל כָּל גַּגּוֹת מוֹאָב וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה מִסְפֵּד כִּי שָׁבַרְתִּי אֶת מוֹאָב כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ נְאֻם יְהוָה.
(לט) אֵיךְ חַתָּה הֵילִילוּ אֵיךְ הִפְנָה עֹרֶף מוֹאָב בּוֹשׁ וְהָיָה מוֹאָב לִשְׂחֹק וְלִמְחִתָּה לְכָל סְבִיבָיו.
(מ) כִּי כֹה אָמַר יְהוָה הִנֵּה כַנֶּשֶׁר יִדְאֶה וּפָרַשׂ כְּנָפָיו אֶל מוֹאָב.
(מא) נִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת וְהַמְּצָדוֹת נִתְפָּשָׂה וְהָיָה לֵב גִּבּוֹרֵי מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה.
(מב) וְנִשְׁמַד מוֹאָב מֵעָם כִּי עַל יְהוָה הִגְדִּיל.
(מג) פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב מוֹאָב נְאֻם יְהוָה.
(מד) הניס [הַנָּס] מִפְּנֵי הַפַּחַד יִפֹּל אֶל הַפַּחַת וְהָעֹלֶה מִן הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח כִּי אָבִיא אֵלֶיהָ אֶל מוֹאָב שְׁנַת פְּקֻדָּתָם נְאֻם יְהוָה.
(מה) בְּצֵל חֶשְׁבּוֹן עָמְדוּ מִכֹּחַ נָסִים כִּי אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן וְלֶהָבָה מִבֵּין סִיחוֹן וַתֹּאכַל פְּאַת מוֹאָב וְקָדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן.
(מו) אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַד עַם כְּמוֹשׁ כִּי לֻקְּחוּ בָנֶיךָ בַּשֶּׁבִי וּבְנֹתֶיךָ בַּשִּׁבְיָה.
(מז) וְשַׁבְתִּי שְׁבוּת מוֹאָב בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם יְהוָה עַד הֵנָּה מִשְׁפַּט מוֹאָב.
| "שאנן מואב... לא נמר" (בכתב ראי) - חותם עם פסוק יא, כנראה מהמאה הראשונה לספירה |
לְמוֹאָב:
א
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הוֹי אֶל על נְבוֹ עיר באיזור הר נבו כִּי שֻׁדָּדָה. הֹבִישָׁה גרמה לבושה, נִלְכְּדָה קִרְיָתָיִם עיר שנזכרת למשל בבמדבר לב לז, הֹבִישָׁה הַמִּשְׂגָּב העיר 'משגב' (או שהכוונה לעיר נשגבה, מבוצרת היטב) וָחָתָּה ונשברה.
ב
אֵין עוֹד תְּהִלַּת מוֹאָב. בְּחֶשְׁבּוֹן בעיר חשבון, לאחר שנכבשה, חָשְׁבוּ עָלֶיהָ האויבים שכבשו את חשבון חשבו על מואב רָעָה: "לְכוּ וְנַכְרִיתֶנָּה מִגּוֹי". גַּם מַדְמֵן אחת מערי מואב תִּדֹּמִּי תדממי, תמותי - אַחֲרַיִךְ אחרי הבורחים ממך תֵּלֶךְ חָרֶב.
ג
קוֹל צְעָקָה מֵחֹרוֹנָיִם עולה מהעיר חורונים, "שֹׁד וָשֶׁבֶר גָּדוֹל".
ד
"נִשְׁבְּרָה מוֹאָב", הִשְׁמִיעוּ זְּעָקָה (צעוריה) צְעִירֶיהָ.
ה
כִּי מַעֲלֵה העולה במעלה (הלחות) הַלּוּחִית הר הלוחית - בִּבְכִי יַעֲלֶה בֶּכִי. כִּי בְּמוֹרַד חוֹרֹנַיִם צָרֵי האויבים צַעֲקַת שֶׁבֶר שָׁמֵעוּ:
ו
"נֻסוּ, מַלְּטוּ נַפְשְׁכֶם", וְתִהְיֶינָה כַּעֲרוֹעֵר כמו עץ הערער (ר' לעיל יז, ו: "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה") שהוא ערירי - איננו נושא פרי בַּמִּדְבָּר.
ז
כִּי יַעַן בגלל בִּטְחֵךְ בְּמַעֲשַׂיִךְ וּבְאוֹצְרוֹתַיִךְ - גַּם אַתְּ תִּלָּכֵדִי. וְיָצָא (כמיש) כְמוֹשׁ כמוש הוא האליל הראשי של מואב (וכביכול יוצא לגלות עם עמו) בַּגּוֹלָה, כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו (יחד) יַחְדָּיו.
ח
וְיָבֹא שֹׁדֵד אֶל כָּל עִיר. וְעִיר ואפילו עיר אחת לֹא תִמָּלֵט. וְאָבַד הָעֵמֶק עמק הירדן, וְנִשְׁמַד הַמִּישֹׁר האיזור המישורי של מואב, אֲשֶׁר אָמַר כפי שאמר יְהוָה.
ט
תְּנוּ צִיץ כנף לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא עם נוצתה (נוצות הכנף) תוכל לעוף ולצאת ממואב, וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן.
י
אָרוּר עֹשֶׂה מי שיעשה מְלֶאכֶת יְהוָה את הלחימה במואב (כביכול בהוראת ה') רְמִיָּה ברמאות, שלא עושה זאת כמו שצריך, וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם.
יא שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו מימיו הראשונים, וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו על שמריו, כמו יין שסיים את תהליך התסיסה והשמרים שוקעים לקרקעית החבית, וְלֹא הוּרַק נשפך (הכלי רוקן מהיין שבתוכו) - הנמשל: לא הוגלה מארץ לארץ מִכְּלִי אֶל כֶּלִי, וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ - עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ טעמו נשאר (יין שמסונן משמריו טעמו נחלש) - הנמשל: לא הושפע מתרבות עמים אחרים וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר נהפך למר. {ס} יב לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וְשִׁלַּחְתִּי לוֹ צֹעִים מטים - אנשים שיטו את חביות היין וְצֵעֻהוּ יטו אותו (בנמשל: יטו את ארץ מואב עד שהעם ישפך ממנה), וְכֵלָיו יָרִיקוּ וְנִבְלֵיהֶם כדי החרס יְנַפֵּצוּ. יג וּבֹשׁ יתבייש, יתאכזב מוֹאָב מִכְּמוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִבֵּית אֵל מהעגלים ו-"הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל" (מלכים ב כג טו) מִבְטֶחָם. יד אֵיךְ תֹּאמְרוּ: "גִּבּוֹרִים אֲנָחְנוּ, וְאַנְשֵׁי חַיִל לַמִּלְחָמָה"? טו שֻׁדַּד שהרי נשדדה מוֹאָב, וְעָרֶיהָ עָלָה הסתלקו, וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח להשחט - נְאֻם הַמֶּלֶךְ, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
| מקומות במואב המוזכרים בפרק ובמפה: חשבון (עיר), דיבון, ערוער, קיר, נחל ארנון |
טז קָרוֹב אֵיד שבר, אסון מוֹאָב לָבוֹא, וְרָעָתוֹ מִהֲרָה תמהר מְאֹד. יז נֻדוּ הנידו את ראשיכם לאות השתתפות באבל לוֹ כָּל סְבִיבָיו וְכֹל יֹדְעֵי שְׁמוֹ. אִמְרוּ: "אֵיכָה נִשְׁבַּר מַטֵּה עֹז שרביט חזק, שילטון מואב התקיף, מַקֵּל תִּפְאָרָה שרביט (המייצג מלכות) מפואר"? יח רְדִי מִכָּבוֹד ממעמדך המכובד, (ישבי) וּשְׁבִי בַצָּמָא בארץ של צמא, במדבר, יֹשֶׁבֶת בַּת דִּיבוֹן העיר דיבון. כִּי שֹׁדֵד מוֹאָב עָלָה בָךְ יתקוף אותך, שִׁחֵת מִבְצָרָיִךְ. יט אֶל דֶּרֶךְ על הדרך עִמְדִי וְצַפִּי ותסתכלי, יוֹשֶׁבֶת עֲרוֹעֵר. שַׁאֲלִי נָס וְנִמְלָטָה גברים נסים ונשים נמלטות (מהמלחמה), אִמְרִי: "מַה נִּהְיָתָה ארע במלחמה (בפסוקים הבאים מובאת תשובת הנמלטים)"? כ "הֹבִישׁ מוֹאָב כִּי חַתָּה נשברה. (הילילי) הֵילִילוּ (וזעקי) וּזְעָקוּ. הַגִּידוּ בְאַרְנוֹן כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב. כא וּמִשְׁפָּט עונש בָּא אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר האיזור המישורי של מואב (כמו בפסוק ח): אֶל חֹלוֹן וְאֶל יַהְצָה וְעַל (מופעת) מֵיפָעַת. כב וְעַל דִּיבוֹן וְעַל נְבוֹ וְעַל בֵּית דִּבְלָתָיִם כנראה היא עלמן דבלתימה. כג וְעַל קִרְיָתַיִם וְעַל בֵּית גָּמוּל וְעַל בֵּית מְעוֹן היא בית בעל מעון. כד וְעַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה, וְעַל כָּל עָרֵי אֶרֶץ מוֹאָב הָרְחֹקוֹת וְהַקְּרֹבוֹת".
כה נִגְדְּעָה קֶרֶן כוחה (כמו קרן של חיות שנלחמות על ידי ניגוח בקרניהן) מוֹאָב וּזְרֹעוֹ נִשְׁבָּרָה, נְאֻם יְהוָה. כו הַשְׁכִּירֻהוּ השקו אותו יין (קריאה לאויבי מואב שיגרמו למואב שיהיה שיכור ולא יוכל להלחם) כִּי עַל יְהוָה הִגְדִּיל התפאר (מואב חשבו שאלילם עדיף מה'). וְסָפַק וכך ירבה להתייסר מוֹאָב בְּקִיאוֹ כאשר יקיא מרוב יין וְהָיָה לִשְׂחֹק ללעג גַּם הוּא כפי שלעג בעבר על ישראל. כז וְאִם לוֹא לשון שבועה: כי אכן הַשְּׂחֹק הָיָה לְךָ יִשְׂרָאֵל על ישראל, אִם בְּגַנָּבִים למרות שישראל אינם בין פושעים (נמצאה) נִמְצָא. כִּי מִדֵּי דְבָרֶיךָ בּוֹ על ישראל תִּתְנוֹדָד אתה מתנענע בלעג. כח עִזְבוּ עָרִים את עריכם, תושבי מואב וְשִׁכְנוּ בַּסֶּלַע במערות בין סלעים (כדי להתחבא מאויבים) יֹשְׁבֵי מוֹאָב. וִהְיוּ כְיוֹנָה תְּקַנֵּן בְּעֶבְרֵי פִי פָחַת בצידי קצה בור גדול. כט "שָׁמַעְנוּ גְאוֹן דברי אויבי מואב: שמענו את שחצנותו של מוֹאָב, גֵּאֶה מְאֹד, גָּבְהוֹ גובה ליבו וּגְאוֹנוֹ וְגַאֲוָתוֹ וְרֻם לִבּוֹ". ל אֲנִי יָדַעְתִּי, נְאֻם יְהוָה, עֶבְרָתוֹ זעמו על ישראל וְלֹא כֵן ושאיננו כנה, בַּדָּיו בדיותיו, דוברי השקר שלו לֹא כֵן עָשׂוּ לא דיברו בכנות.
לא עַל כֵּן עַל מוֹאָב אֲיֵלִיל איילל וּלְמוֹאָב כֻּלֹּה אֶזְעָק. אֶל על אַנְשֵׁי קִיר־חֶרֶשׂ כרכ, המכונה גם קיר־מואב או קִיר־חֲרָשֶׂת (יתכן שקיר, מלשון "קריה", פירושה: עיר) יֶהְגֶּה ישמיע מואב קול בכי. לב מִבְּכִי יותר מבכי יַעְזֵר העיר יעזר אֶבְכֶּה לָּךְ, הַגֶּפֶן שִׂבְמָה של העיר שבמה, נְטִישֹׁתַיִךְ ענפי גפנך - משל לבני העיר עָבְרוּ יָם לגלות מעבר לים, עַד יָם יַעְזֵר עד הים אליו הוגלו בני יעזר נָגָעוּ. עַל קֵיצֵךְ על יבול התאנים שלך וְעַל בְּצִירֵךְ שֹׁדֵד נָפָל. לג וְנֶאֶסְפָה תחדול שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל מאיזורים פוריים וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב, וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי ביטלתי. לֹא יִדְרֹךְ ישמע קולו של דורך ענבים האומר "הֵידָד!" - הֵידָד לֹא הֵידָד קריאת הידד שישמעו לא באמת יבטאו שמחה גדולה. לד מִזַּעֲקַת חֶשְׁבּוֹן עַד אֶלְעָלֵה הנשמעת עד העיר אלעלה, עַד יַהַץ נָתְנוּ קוֹלָם. מִצֹּעַר מהעיר צוער עַד חֹרֹנַיִם עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה והעיר עגלת שלישייה. כִּי גַּם מֵי נִמְרִים מי נמרים הוא שם של נחל ושם של עיר לִמְשַׁמּוֹת לשממות יִהְיוּ. לה וְהִשְׁבַּתִּי לְמוֹאָב, נְאֻם יְהוָה, מַעֲלֶה מקריב קורבן ב- בָמָה וּמַקְטִיר לֵאלֹהָיו.
לו
עַל כֵּן לִבִּי לְמוֹאָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה, וְלִבִּי אֶל אַנְשֵׁי קִיר־חֶרֶשׂ כַּחֲלִילִים יֶהֱמֶה - עַל כֵּן על כך ש- יִתְרַת עָשָׂה שארית רכושו אָבָדוּ.
לז
כִּי כָל רֹאשׁ קָרְחָה שערותיו מרוטות מרוב אבל וְכָל זָקָן גְּרֻעָה תגלחת (גולח כאות אבל), עַל כָּל יָדַיִם גְּדֻדֹת שרוטות וְעַל מָתְנַיִם שָׂק.
לח
עַל כָּל גַּגּוֹת מוֹאָב וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה מִסְפֵּד, כִּי שָׁבַרְתִּי אֶת מוֹאָב כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ, נְאֻם יְהוָה.
לט
אֵיךְ חַתָּה נשברה (מואב) - הֵילִילוּ. אֵיךְ הִפְנָה עֹרֶף, מוֹאָב, בּוֹשׁ מתבייש. וְהָיָה מוֹאָב לִשְׂחֹק וְלִמְחִתָּה לשבר מרוב פחד לְכָל סְבִיבָיו.
{ס}
מ כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: הִנֵּה הנה האויב כַנֶּשֶׁר יִדְאֶה, וּפָרַשׂ כְּנָפָיו אֶל מוֹאָב. מא נִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת העיר "קיר" (או אולי הכוונה לכל הערים) וְהַמְּצָדוֹת ערים מבוצרות נִתְפָּשָׂה, וְהָיָה לֵב גִּבּוֹרֵי מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה כואבת, בצרה, בצירי לידה. מב וְנִשְׁמַד מוֹאָב מֵעָם, כִּי עַל יְהוָה הִגְדִּיל התגאה. מג פַּחַד אסון מפחיד וָפַחַת בור וָפָח מלכודת עָלֶיךָ יבואו עליך יוֹשֵׁב מוֹאָב, נְאֻם יְהוָה: מד (הניס) הַנָּס מִפְּנֵי הַפַּחַד - יִפֹּל אֶל הַפַּחַת, וְהָעֹלֶה מִן הַפַּחַת - יִלָּכֵד בַּפָּח. כִּי אָבִיא אֵלֶיהָ, אֶל מוֹאָב, שְׁנַת פְּקֻדָּתָם עונשם - נְאֻם יְהוָה. מה בְּצֵל חֶשְׁבּוֹן תחת הגנתה של עיר המבצר, חשבון עָמְדוּ מִכֹּחַ מבלי כח, מותשים נָסִים שברחו מערים אחרות. כִּי אֵשׁ יָצָא תצא מֵחֶשְׁבּוֹן וְלֶהָבָה מִבֵּין סִיחוֹן מלוחמי המלך סיחון (המשמש כאן ככינוי למלך האויב העכשווי), וַתֹּאכַל פְּאַת את קצה גבול מוֹאָב וְקָדְקֹד ואת ראשם של בְּנֵי שָׁאוֹן המרעישים (או: הנידונים לשואה, חורבן). מו אוֹי לְךָ מוֹאָב, אָבַד עַם כְּמוֹשׁ, כִּי לֻקְּחוּ בָנֶיךָ בַּשֶּׁבִי וּבְנֹתֶיךָ בַּשִּׁבְיָה.
מז
וְשַׁבְתִּי שְׁבוּת מוֹאָב בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נְאֻם יְהוָה. עַד הֵנָּה מִשְׁפַּט מוֹאָב.
{ס}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: