רש"י על ירמיהו מח
<< · רש"י על ירמיהו · מח · >>
פסוק א
פסוק ב
"בחשבון ומדמן" - שם מקום ולפי שמותם הוא מזכיר פורענותם
"תדמי" - תחרביפסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ט
"תנו ציץ למואב" - תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי ציץ כמו והיה לכם לציצית (במדבר ט"ו) ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל ל"ח)
"כי נצא תצא" - כי במעופה וחפזון תצאו בגולה ויהיה נצא מגזרת נצה כן חברו מנחם וכן כי נצו גם נעו (איכה ד') ויונתן תרגם אעדו כתרא ממואב תנו לאחרים ציץ הנזר אשר למואבפסוק י
פסוק יא
פסוק יב
"צועים" - מריקים וכן מהר צועה להפתח (ישעיהו נא) הוא הלוך המעיים בשלשול
"ונבליהם" - חביותיהם של מואבים
"ינפצו" - ישברו כמו איכה נחשבו לנבלי חרש (איכה ד) כל נבל ימלא יין (לעיל יג)פסוק יג
"מכמוש" - אשר בטח בו
"מבית אל" - עגל הזהבפסוק יז
פסוק יט
פסוק כא
פסוק כו
"השכירוהו" - השקוהו תרעילה עד שישתכר
"גם הוא" - כמו שהיה שחוק לופסוק כז
פסוק כח
פסוק ל
"עברתו ולא כן" - שנאתו לישראל לא באמת ולא במשפט
"בדיו" - גבוריו
"לא כן עשו" - לא כגמול השיבו לזרע אברהם שנלחם עם המלכים והציל את לוט אביהםפסוק לא
"קיר חרש" - עיר מארץ מואב
"יהגה" - גונח כיונים הוגיםפסוק לב
"מבכי יעזר אבכה לך" - כשנאמרה נבואה זו כבר חרבה יעזר והיא סמוכה למואב אבכה לך אבכה בשבילך דוגמת אותו בכי כי גם את תחרבי כמוהו
"הגפן שבמה" - ארץ כרמים היתה
"נטישותיך" - לפי שדימה אותה לגפן דימה את גבוריה לנטישות הגפן
"עברו ים" - הלכו בגולה
"קיצך" - לשון קיץ תאנים וקצך שהיא ל' קץ אין בו יו"ד והצד"י דגושהפסוק לג
"ונאספה" - וכלתה שלא תראה
"לא ידרוך" - ענבים בקול ענות הידד בשמחה כאשר היו עושים
"הידד לא הידד" - שהידד יצעקו לא יהי הידד הראשון כי אם הידד של מנוסת חרבפסוק לד
פסוק לו
פסוק לז
פסוק לט
פסוק מ
"כנשר ידאה" - האויב אל מואב
"ידאה" - יעוףפסוק מא
פסוק מג
"פחד ופחת" - אלו ב' דברים קשים זה אצל זה שהפחד גורם לו לנוס והפחת מוכן ליפול בו
"פחת" - פוש"א בלע"זפסוק מה
"בצל חשבון" - שהיא גבוהה ויש לה צל
"עמדו" - הנסים לנוח בצל אשר לא היה בהן עוד כח לנוס
"מבן סיחון" - מעיר סיחון כמו בן ראובן (ביהושע ט)
"וקדקד" - אטריפירצד"א בלע"ז ומנחם חברו ל' מקור וי"ת ויקירי לשון יקר
"בני שאון" - אותם שהיו מגביהים קול תפארת
<< · רש"י על ירמיהו · מח · >>