מצודות על ירמיהו מח
<< · מצודות על ירמיהו · מח · >>
פסוק א
מצודת ציון
"הוי" - ענין יללה
"נבו קריתים המשגב" - שמות מקומות
"וחתה" - ענין פחד ושבר כמו ואל תחת (לעיל מ"ו)
מצודת דוד
"הובישה וגו'" - כאשר נלכדה קריתים נתביישה מאד
"הוי אל נבו" - יללה יהיה אל נבו
"למואב" - ר"ל על מואב אמר כה אמר ה' וגו'פסוק ב
מצודת ציון
"תדמי" - ענין כריתה כמו נדמתה אשקלון (לעיל מז)
מצודת דוד
"אחריך" - בכל מקום שתברח תלך החרב אחריך להרגך
"מדמן" - גם העיר מדמן תהיה נכרתה וגם הוא לשון נופל על לשון
"לכו" - ואמרו לכו ונכריתנה מהיות עוד גוי
"אין עוד" - מעתה לא יהיה עוד ההלול והשבח של מואב
"בחשבון" - בהיות האויבים בחשבון חשבו עליך רעה והוא לשון נופל על לשוןפסוק ג
מצודת ציון
"שוד" - ענין עושק
מצודת דוד
"שוד" - כי שם יהיה שוד ושבר גדול
"מחורונים" - יהיה נשמע מעיר חורוניםפסוק ד
מצודת ציון
"צעיריה" - ענין קוטן כמו שלחו צעיריהם (לעיל יד)
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"במורד" - מלשון ירידה ור"ל בעמק
"צרי" - כמו צרים
מצודת דוד
"כי במורד חורונים" - לפי שבמורד חורונים שהיתה בשפל היו הצרים משמיעים צעקת שבר כי הרגו אנשיה וצעקו במר נפש ולכן עלה במעלה הלוחית להשגב בהר
"בבכי יעלה בכי" - את הבכי יעלה בבכי ר"ל בכל פעם יגביה קול בכי למעלה
"כי מעלה הלוחית" - אשר בעת יעלה במעלה הר הלוחית להשגב בהרפסוק ו
מצודת ציון
"כערוער" - שם עץ מדברי וכן והיה כערער בערבה (לעיל יז)
מצודת דוד
"נוסו" - כאלו הנביא מייעץ אותם לברוח להמלט נפשם
"ותהיינה" - כאומר עזבו העושר ואף כי תהיו חסרים מכל טוב כמו אילן ערוער הגדל במדבר החסר מכל לחלוחית מ"מ טוב להציל את הנפשפסוק ז
מצודת ציון
"במעשיך" - כן יקרא מקנה הבקר והצאן כי העוסק במקנה כל מעשהו בהם וכן ואיש במעון ומעשהו בכרמל (שמואל א כה)
"כמוש" - כן שם הפסל של מואב
מצודת דוד
"גם את תלכדי" - לכן מלבד שהאויב יקח הכל ולא יהיה לאל ידך למחות בידו אלא שגם את תלכדי בידו
"ויצא כמוש בגולה" - הוא האלוה של מואב ויצא גם הוא בגולה כי האויב יקח פסלו העשוי מזהב וכסף וכהניו עמו ושרי מואב
"כי יען" - כי בעבור אשר כל בטחונך וחשקך היה במעשיך הם מקנה הצאן והבקר והאוצרות שקבצת ולזה לא רצית לעזבם ולברוח מהםפסוק ח
מצודת דוד
"העמק" - ערי העמק
"המישור" - ערי המישור
"אשר אמר ה'" - ר"ל הואיל וה' אמר כן יקום
"אל כל עיר" - מערי מואב
"לא תמלט" - אף אחת מהןפסוק ט
מצודת ציון
"ציץ" - ר"ל כנף כי כל דבר היוצא מן הגוף קרוי בשם ציץ וכמו ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל לח)
"נצא תצא" - מלשון נוצה וכנף ור"ל תעוף בנוצת כנפים
מצודת דוד
"מאין" - ממה שאין מי יהיה יושב בהן
"תנו ציץ למואב" - תנו כנף למואב כי עוף תעוף והוא ענין מליצה ור"ל בחפזון תצא בגולהפסוק י
מצודת ציון
"מלאכת" - ענין שליחות כמו במלאכת ה' (חגי א)
מצודת דוד
"ארור וגו'" - אמר כנגד המשחיתים ארור יהיה מי שיעשה במרמה מלאכת השחתת מואב שהיא שליחותו של מקום
"וארור וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"מדם" - מלשפוך דםפסוק יא
מצודת ציון
"שאנן" - ענין שלום כמו ושאנן ואין מחריד (לעיל טו)
"שמריו" - הוא הנופל מן המשקה לתחתיות הכלי וכן אך שמריה ימצו (תהלים עה)
"הורק" - ענין שפיכה כי כשנשפך המשקה מן הכלי נעשה ריק וכן שמן תורק שמך (שיר השירים א)
"נמר" - מלשון תמורה וחלוף ור"ל מטוב לרע
מצודת דוד
"על כן" - הואיל ולא הורק מכלי אל כלי לכן נשאר בו הטעם ולא נחלף הריח ר"ל לפי שישב בשלוה לכן היה ממולא בכל טובה ולפי שהמשילו ליין אמר לשון הנופל ביין שאם היין נשאר בכלי ששמוהו בו בתחלה נשאר בו הטעם והריח ולא כן כשמריקין אותו מכלי אל כלי
"ולא הורק" - דומה הוא אל היין אשר לא הורק מהכלי שהושם בו בתחלה אל כלי אחר ולתוספת ביאור אמר שלא הלך מעולם בגולה כי ישב בארצו מעת שנתיישב בה
"שאנן מואב מנעוריו" - מעת היה לעם ישב בשלוה והיה שוקט ומונח במקומו כיין הנח על שמריו שאינו מפיג טעמופסוק יב
מצודת ציון
"צועים וצעוהו" - ענין טלטול והנעה ממקום למקום וכן את צעה זונה (לעיל ב)
"יריקו" - מלשון ריק
"ונבליהם" - נאדות כמו נבל יין (שמואל א י)
"ינפצו" - ענין שבר ורציצה כמו ונפוץ הכדים (שופטים ז)
מצודת דוד
"וכליו יריקו" - ישפכו היין מן כליו וישברו נבלי היין ר"ל האויב יקח עושרם ואותם יהרוג בחרב ולפי שהמשילם ליין אמר לשון הנופל ביין
"ושלחתי וגו'" - אשלח עליו מניעים ומטלטלים ויניעו אותה בגולהפסוק יג
מצודת דוד
"כאשר וגו'" - כמו שנתביישו ישראל על כי בטחו בעגל הזהב שעמד בבית אל כי כשגלו מארצם ראו שלא היה בו ממש
"ובוש מואב מכמוש" - יכלמו מכמוש אלהיהם כי אז יראו שאין בו כח להציל והבל נחלופסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"עלה" - ענין סלוק והפסק כמו אל תעלני בחצי ימי (תהלים קב)
"ומבחר" - מלשון בחור ומבורר
מצודת דוד
"נאום המלך וגו'" - ר"ל הואיל והוא גזירת המקום הרי היא כאלו כבר נעשתה
"ועריה עלה" - המון עריה נפסק ונסתלקפסוק טז
מצודת ציון
"איד" - ענין שבר ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב לא)
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"עוז" - ענין חוזק
"מקל" - הוא כמו מטה
מצודת דוד
"מקל תפארה" - בענין היופי והעושר
"מטה עוז" - בענין הגבורה היה כמטה חזק
"כל סביביו" - אשר הכירו בו
"נודו לו" - דרך השומע מאבדן דבר חשוב לנוד בראש דרך קינה ואבלפסוק יח
מצודת ציון
"בת דיבון" - עדת דיבון והוא שם עיר
מצודת דוד
"כי שודד מואב" - האויב ששדד כל ארץ מואב עלה גם בך ושחת מבצריך ולא יכלת להשגב בהן מפני האויב
"רדי מכבוד" - מן הכבוד שהיה לך מאז רדי ממנה ושבי בצמא כדרך הגוליםפסוק יט
מצודת ציון
"וצפי" - ענין הבטה כמו צפה דרך (נחום ב)
"ערוער" - שם מקום
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת ציון
"חתה" - נשברה
"הילילו" - מלשון יללה
מצודת דוד
"הגידו בארנון" - העומדת בגבול ארץ מואב
"הוביש מואב" - עיר מואב ראש המקום נתביישה כי גם היא חתה ונשברה ולכן עשי יללה וזעקי במר נפשפסוק כא
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת ציון
"נגדעה" - ענין כריתה כמו ואשריהם תגדעון (דברים ז)
"קרן" - ענין ממשלה כמו וירם קרן משיחו (שמואל א ב)
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת ציון
"השכירהו" - מלשון שיכור
"וספק" - ענין הכאה וחבטה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כד)
"בקיאו" - הוא המאכל החוזר דרך הפה
מצודת דוד
"גם הוא" - כמו שהיו לו לשחוק בעת גלו לבבל כן יהיה גם הוא לשחוק
"וספק" - וכאשר ישתכר יתגולל ויתהפך לחבוט עצמו בארץ על המאכל שהקיא כדרך השכור ור"ל ישיגהו האבדון והכליון בעבור בלבול הדעת ולפי שהמשיל לשכור אמר לשון הנופל בשכור
"כי על ה' הגדיל" - ר"ל שדבר גדולות על ה' לבזות כלפי מעלה ולומר שלא היה בידו להושיע את עמו
"השכירהו" - מאמר הנביא אל מול האויב תנו למואב הרבה שכר ויין למען ישתכר ר"ל הביאו עליו בלבול הדעת להיות כמו השכורפסוק כז
מצודת ציון
"מדי" - מתי כמו מדי דברי בו (לעיל לא)
"תתנודד" - מלשון הנדה והנעה
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת ציון
"תקנן" - מלשון קן והוא מדור העופות כמו ודרור קן לה (תהלים פד)
"בעברי" - מלשון עבר וצד
"פחת" - בור וחפירה כמו באחת הפחתים (שמואל ב ז)
מצודת דוד
"עזבו ערים" - לכן בגמול זה אתם יושבי מואב עזבו הערים ונוסו משם והסתירו לשכון על הסלע
"והיו כיונה" - ר"ל שמה תהיו בטוחים מן האויב כי לא יוכל לקרב אליכם ותהיו אם כן כיונה העושה לעצמה קן בעברי פי הפחת לבל יוכלו אנשים לקרב אליה מפני הפחתפסוק כט
מצודת ציון
"גאון וגאונו" - מלשון גאוה
מצודת דוד
"גבהו וגו'" - כפל הדבר רבת פעמים לפי מרבית הגאוה
"שמענו" - מאמר הנביא בשם העכו"ם הנה שמענו את גאון מואב אשר נתגאה מאדפסוק ל
מצודת ציון
"עברתו" - מלשון עברה וזעם
"בדיו" - דבר כזב הבדוי מן הלב וכן אשר בדא מלבו (מלכים א' יב)
מצודת דוד
"בדיו" - הדברים שהוא בודה מלבו ומגזם לא עשו כן כי לא יצלח בהם ולא יקיים מחשבתו
"עברתו" - מה שברוב גאותו הוא מתמלא עברה על העכו"ם להשמיד ולאבד
"ולא כן" - אבל לא כן יהיה כי אין לאל ידופסוק לא
מצודת ציון
"קיר חרש" - שם מקום
"יהגה" - ענין המיה וכן אהגה כיונה (ישעיהו לח)
מצודת דוד
"ולמואב כולה" - על כל מואב אזעק
"יהגה" - ר"ל לבי יהגה ויהמה
"על כן" - הואיל וגאה מאד והושפל גאותו לכן איליל על מואב ואמר הנביא בלשון אנשי מואב שהם יילילופסוק לב
מצודת ציון
"נטישותיך" - ענין ענפים כמו ואת הנטישות הסיר התז (שם יח)
"נגעו" - מלשון נגע ור"ל נגפו וכן וינגעו יהושוע וכל ישראל (יהושע ח)
"קיצך" - פירות הקיץ
"בצירך" - כן נקרא תלישת ענבי הגפן כמו ואת ענבי נזיריך לא תבצור (ויקרא כה)
"נפל" - ענין חניה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כה)
מצודת דוד
"עד ים יעזר נגעו" - היו מנוגעים ונגפים עד הים הסמוך ליעזר
"על קיצך" - על פירות הקיץ וענבי הגפן חנה האויב השודד
"נטישותיך" - התפשטות ענפיך עברו את הים רצה לומר הגולים גלו למרחוק
"מבכי יעזר" - מעין הבכי שבכיתי על אבדן יעזר בזה הענין עצמו אבכה בעבורך על אבדן גפני שבמה כי היתה מקום מרבית גפניםפסוק לג
מצודת ציון
"ונאספה" - ענין כליון כמו אסוף אסיפם (לעיל ח)
"וגיל" - ענין שמחה
"מכרמל" - כן יקרא מקום שדות וכרמים
"מיקבים" - כן יקראו הבורות שהיין יורד בהם כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה)
"השבתי" - ענין בטול ומניעה כמו שבת נוגש (שם יד)
"ידרוך" - הדרך לדרוך ענבים ברגל להוציא היין
"הידד" - הוא קריאת הדורכים
מצודת דוד
"הידד לא הידד" - ר"ל הנה מאז היה נשמע קול הידד אבל מעתה לא ישמע קול הידד וכפל הדבר לחוזק
"לא ידרוך הידד" - לא ידרכו ענבים בקול ענות הידד (דרך דורכי הענבים לצעוק הידד לזרז זא"ז וכן נאמר הידד כדורכים יענה לעיל כה)
"ונאספה" - מעתה כלה שמחה מן הכרמל כי לא תגדל שם מאומהפסוק לד
מצודת דוד
"עגלת שלישיה" - ר"ל כן יגדל בך הזעקה אתה ארץ מואב מדינה חשובה כעגל השלישי לבטן המעולה ביותר
"מי נמרים" - מי נהר נמרים יהיו שממה ר"ל יחרב מימיה ולפי שכל שבח ארץ מואב במרעה שמן ודשן לכן אמר בחורבנה שיחרב מימיהם ותכלה המרעה
"מצוער" - ר"ל וכן מן הזעקה של צוער עד חורונים שהיה נשמע עד יהץ
"מזעקת חשבון" - ר"ל מן הזעקה של חשבון עד אלעלה הנה נתנו קול רם להיות נשמע עד יהץפסוק לה
מצודת דוד
פסוק לו
מצודת ציון
"כחלילים" - שם כלי נגון וכן ושרים כחוללים (תהלים פז)
"יתרת" - מלשון יתרון והוא ענין רבוי
"עשה" - ענין קבוץ ואסיפה וכן וישראל עושה חיל (במדבר כד)
מצודת דוד
"אל אנשי" - בעבור אבדן אנשי קיר חרש
"על כן" - על אשר יתרון העושר ומרבית ההון שקבץ את הכל אבדו
"על כן" - בעבור גודל החורבן ואמר בלשון מואב
"כחלילים יהמה" - כהמיית החלילים כן יהמה לבי על חורבן מואבפסוק לז
מצודת ציון
"קרחה" - ענין מריטת השער
"גרועה" - מלשון גרעון וחסרון
"גדודות" - ענין שריטה כמו עד מתי תתגודדי (לעיל מז)
מצודת דוד
"שק" - כיסוי שק וגם הוא ענין צער ואבל
"גרועה" - יתלשו השערות ונחסר מהם
"גדודות" - שריטות בבשר מחמת צער ואבל
"קרחה" - כי ימרטו שערות ראשה וישאר קרחפסוק לח
מצודת ציון
"חפץ" - ענין צורך וכן החפץ לשדי כי תצדק (איוב כב)
מצודת דוד
"כולה מספד" - בכולם ישמע קול מספד
"אין חפץ בו" - אין בו צורךפסוק לט
מצודת ציון
"חתה" - ענין שבר
"הפנה" - ענין סבוב
"עורף" - הוא מול הפנים
"ולמחתה" - לפחד
מצודת דוד
"לשחוק" - כל סביביו ישחקו עליו והוא יהיה להם למחתה ופחד כי יפחדו שלא יקרה להם כמקרם
"איך חתה הילילו" - ביללה יאמרו איך חתה איך הפנה עורף מול האויב בעת נסה והנה נתביישפסוק מ
מצודת ציון
"ידאה" - ענין עפיפה וכן כאשר ידאה הנשר (דברים כח)
מצודת דוד
פסוק מא
מצודת ציון
"הקריות" - הערים כמו תעלץ קריה (משלי י"א)
"והמצדות" - ענין מגדל ומבצר כמו וישב דוד במצדה (שמואל ב ה')
"נתפשה" - ענין לכידה
"מצרה" - מלשון צר ולחץ
מצודת דוד
"כלב אשה מצרה" - כמו לב האשה כשהיא מצרה כי אז נשברה לבה עד מאד
"נלכדה הקריות" - כ"א מהערים תהיה נלכדה וכ"א מהמגדלים תהיה נתפשהפסוק מב
מצודת דוד
"הגדיל" - דבר גדולות לבזות כלפי מעלה בעת גלו ישראל כי אמר אז שאין יכולת בהמקום לעזור את עמו
"מעם" - מהיות עוד עםפסוק מג
מצודת ציון
"ופחת" - בור וחפירה כמו באחת הפחתים (שם י"ז)
"ופח" - ענין רשת כמו הפח נשבר (תהלים קכ"ד)
מצודת דוד
פסוק מד
מצודת ציון
"פקודתם" - ענין השגחת הבאת הרעה
מצודת דוד
"שנת פקודתם" - השגחת הבאת הרעה הראויה להם
"יפול וגו'" - ר"ל אם ינצל מצרה אחת תדביקהו השנית ואם ימלט מהשנית ילכד בשלישית
"הנס" - מי שינוס ממקום הפחדפסוק מה
מצודת ציון
"ולהבה" - שלהבת
"מבן סיחון" - מעיר סיחון וכן אבן בהן בן ראובן (יהושע ט"ו)
"פאת" - עבר וצד
"קדקוד" - הוא גובה הראש
"שאון" - ענין הומיה
מצודת דוד
"ותאכל" - האויב האביד שארית מואב
"וקדקוד" - ואכלה קדקוד מואב המרימים קול שאון בגאוה ובגודל לבב ור"ל אבדו השארית וראשי העם
"מבין סיחון" - היא חשבון שהיתה מאז של סיחון מלך האמורי וכפל הדבר במ"ש
"כי אש וגו'" - ר"ל והנה שם נפלו כי אש יצאה מחשבון ר"ל האויב יצא משם להאבידם
"בצל חשבון עמדו מכח נסים" - ר"ל הנסים מן המלחמה מסבת העדר הכח עמדו לחסות בצל חשבון כי לא יכלו לנוס עודפסוק מו
מצודת דוד
פסוק מז
מצודת ציון
"ושבתי" - מלשון השבה
"שבות" - מלשון שבי הגולה
"באחרית" - בסוף
מצודת דוד
"עד הנה" - ר"ל עד הנה נאמר משפט פורעניות של מואב
"ושבתי" - אשיב בני השבי ממואב
"באחרית הימים" - ר"ל אחר זמן רב
<< · מצודות על ירמיהו · מח · >>