ירושלמי ברכות דף טו ב


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


מעשה התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו רבי יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמר והוא שיהא ביום כדי ללובשן אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמר מאן דעבד טבאות עושה להן כיס של טפח ונותנן על לבו מה טעם (תהלים, טז) "שויתי ה' לנגדי תמיד". תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם ואם עשה כן עליו הכתוב אומר (משלי, יז) לועג לרש חרף עושהו. דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר"ש בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה אמר ליה רבי חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מעיקין לן א"ל אמר ליה, אמר לו וחכמין אינון כלום לא כן כתב (קהלת, ט) והמתים אינם יודעים מאומה א"ל אמר ליה, אמר לו לקרות את יודע לדרוש אין את יודע (קהלת, ט) "כי החיים יודעים שימותו" - אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. "והמתים אינם יודעים מאומה" - אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב (יחזקאל, יח) "כי לא אחפוץ במות המת"; וכי המת- מת? אלא- אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב (דברים, לד) "ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר" מה ת"ל "לאמר"? אמר לו "לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם- עשיתי לבניכם אחריכם".

עירב את האותיות אית תניי תני כשר ואית תניי תני פסול. רבי אידי בשם ר"ש בשם רבי יוחנן מן דמר כשר מלמטן מן דמר פסול מלמעלן כגון ארצינו תפארתינו ארצך צריכה תפארתך צריכה. רבי אידי בר"ש בשם רבי ייסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל מה טעם א"ר אמר רב/י אבא בריה דרב פפי (תהלים, קל) ממעמקים קראתיך ה'. א"ר אמר רב/י אידי בר"ש בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו מה טעם (עמוס, ד) הכון לקראת אלהיך ישראל. א"ר אמר רב/י אלכסנדרי (קהלת, ד) שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר בדקים אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול. ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים שתהא טהור ונקי. א"ר אמר רב/י אבא (משלי, ה) יהי מקורך ברוך יהי מקראך לקבר ברוך א"ר אמר רב/י ברכיה (קהלת, ג) עת ללדת ועת למות אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי:

הלכה ד משנהעריכה

הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. רבי יוסי אומר לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי אומר יצא. ר' יהודה אומר לא יצא. הקורא למפרע