פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים לז ב

שולחן ערוך

מצותן להיות עליו כל היום אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול ליזהר בהם נהגו שלא להניחם כל היום ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפלה:

מפרשים

מגן אברהם

(ב) נהגו שלא להניחן:    משמע קצת דאפי' מי שיודע בעצמו שיש לו גוף נקי לא יניחן כל היום מפני הרמאי' כמ"ש בב"י לחד פי' ומ"ע כ' בתשו' שתיקן להניח' שנית במנחה ע"ש:

באר היטב

(ג) היום:    ומ"ע כתב שתיקן להניחם שנית במנחה. ובערב שבת לא יניחם של"ה ויניח תפילין דר"ת במנחה.


משנה ברורה

(ה) להיותם עליו — דבזמן קצר כזה בקל יכול ליזהר מהפחה ומהסח הדעת:


(ו) בשעת ק"ש — דכל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. ואם לא נזדמן לו אז או שהיה חולה מעיים בשעת מעשה כל היום זמנו ומחויב להניחן עכ"פ כדי שלא יבטל יום אחד ממצות תפילין:


(ז) ותפלה — ועיין לעיל סימן כ"ה סי"ג. וזהו לכל אדם אבל אנשי מעשה נוהגין ללמוד אחר התפלה בתפילין אך יש ליזהר שלא לדבר בהם דברים בטלים דמלבד איסור דברים בטלים הוא בא עי"ז לידי היסח הדעת. ועיין לעיל בסימן כ"ח סק"ג ובמעשה רב:

ביאור הלכה

(*) מצותן וכו':    עיין בפמ"ג שמסתפק אם מן התורה חייב כל היום או מן התורה די ברגע אחד שמניח ומדרבנן כל היום ובטלוה עכשיו שאין לנו גוף נקי ומסיק דעיקרן של דברים דאם לא הניח יום א' כלל לתפילין ביטל מ"ע ובהניח רגע עליו קיים המצוה אבל מצוה מן המובחר מן התורה להיותן עליו כל היום וכו' עיין שם. ובספר ישועות יעקב פסק דמן התורה מצותן כל היום עיין שם. ועיין בספר א"ר שמוכח מדבריו דמי שיודע שיש לו גוף נקי אין לו לפטור א"ע ממצות תפילין כל היום. ופשוט דכונתו אם יודע שיוכל ליזהר א"ע ג"כ מהיסח הדעת דהיינו עכ"פ משחוק וקלות ראש כמו שכתבנו לעיל בכלל כ"ח עי"ש. ועיין בספר מעשה רב שכתב דאם חושש ליוהרא בפני הבריות מותר בשל יד לבד. ומ"מ טוב לעשות של ראש קטן והרצועות יהיה ג"כ מכוסות מלילך בשל יד לבד עכ"ד ואשרי המקיים כדינו כמשאחז"ל במגילה כ"ח שאלו תלמידיו את ר"א במה הארכת ימים א"ל וכו' ולא הלכתי ד"א בלא תורה ובלא תפילין:.


(*) בשעת ק"ש ותפלה:    ומ"ע כתב בתשובה שתיקן להניחם שנית במנחה ובע"ש לא יניחם של"ה:.

כף החיים

(ח) סעיף ב: מצותן להיותם עליו כל היום וכו' — והאר"י ז"ל כתב בשער הכוונות דרוש ה' דתפילין, דעיקר מצות תפילין היא בבוקר בעת התפילה, אבל בשאר היום אינה כל כך מצוה וחובה כמו בעת התפילה, ויעו"ש טעם בסוד. וכן כתב בפרי עץ חיים שער התפילין פרק ז, ועו"ת דף ל"א ע"א הנדפס מחדש, ועיין מה שכתבתי לעיל בסימן כ"ה אות פ"ח ואות פ"ט:


(ט) שם: ושלא יסיח דעתו מהם וכו' — עיין מה שכתבתי לעיל סימן כ"ח אות ב:


(י) שם: נהגו שלא להניחם כל היום וכו' — ומ"ע כתב בתשובה סימן ט"ל שצריך להניחם פעם ב' בתפילת המנחה, והביאו מגן אברהם ס"ק ב, אליהו רבה אות ב'. וכן כתב הברכי יוסף אות ג', דרבים מיראי ה' נהגו להניחם בתפילת המנחה ומנהג נכון הוא. וכן כתב בשער הכוונות דף נ"ב ע"א שהאר"י ז"ל היה נזהר מאד לאומרה בטלית ותפילין, ובראשונה היה נוהג להניח במנחה תפילין כסברת רבינו תם, ואחר כך עשה זוג תפילין על דעת שימושא רבא והיה מניחם בתפילת המנחה. וכן הוא בשער הכוונות דרוש ו' דתפילין, והבאתי לשונו בספרי הקטן קול יעקב סימן ל"ד אות ד' (ועיין שם על סעיף ג' קצת דינים השייכים לזה העניין). ומשמע שם בשער הכוונות דרוש ו' דאין מועיל תפילין על דעת שימושא רבא במקום רש"י ורבינו תם אלא לתפילת מנחה לבד, אבל לא לתפילת שחרית. וכן כתב בנהר שלום דף כ"ה ע"א הנדפס מחדש בשאלות חכמי המערב אות ע"ו, וכן כתב המחזיק ברכה בסימן ל"ד אות ח' יעו"ש:


(יא) במנחה ערב שבת וערב יו"ט אין להניח תפילין, כמו שכתבתי לעיל סימן כ"ה אות ק'. ובמנחת יום ראש חודש מניחים, כמו שכתבתי שם אות צ"ז:




▲ חזור לראש