ירושלמי ברכות ב ד

<< | ירושלמי · מסכת ברכות · פרק ב · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנהעריכה

הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. רבי יוסי אומר לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי אומר יצא. ר' יהודה אומר לא יצא. הקורא למפרע לא יצא. קרא וטעה יחזור למקום שטעה:

הלכה ד גמראעריכה

רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הלכה כסתמא ר' יוסי ור' יודה הלכה כר' יוסי ומה צריכה למימר רב הלכה כדברי שניהן להקל אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר"מ לפום כן צריך למימרא הלכה כדברי שניהן להקל. תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא. למי נצרכה לר' יוסי היידין רבי יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא ור' יוסי אומר לא יצא. אמר רב מתנה דר' יוסי היא. א"ר אמר רב/י יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ורבי יוסי בשמע דכתיב בה שמע הא שאר כל המצות לא. מן דמר רב מתנה דר' יוסי הוי היא שאר כל המצות. מ"ט דר' יוסי (שמות, טו) והאזנת למצותיו ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא לית כן חרש השגרת לשון היא. מתניתא לר' יודה. א"ר אמר רב/י יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי. א"ר אמר רב/י חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא. א"ר אמר רב/י יוסי בי ר' בון על כרחיך איתמר דהיא דר' יוסי דתנינן חמשיתא קדמייתא ולא תניתא עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן הוי סופך מימר דר' יוסי היא. אלו צריך דיקדוק על לבבך על לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ. ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ה'. רבי שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה. ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך.

ר' לוי ר' אבדיא דחיפה בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו. ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו. תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אאין; אם היה לשונו ערוך – מותר:

"פיסקא הקורא למפרע לא יצא" - ר' יונה אמר תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי אומר תנא נחמן סבא "והיו" – כדרך הוייתן יהו. תני "אף בהלל ובקריאת המגילה כן"‏[1]. – ניחא בקריאת המגילה דכתיב בה (אסתר ט) "ככתבם" ברם בהלילא בגין דכתיב (תהילים קיג) "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'" – מה את שמע מינה.

א"ר אמר רב/י אבון: עוד היא אמורה על סדר:
(תהלים קיד) בצאת ישראל ממצרים – לשעבר.
(תהלים קטו) לא לנו ה' לא לנו – לדורות הללו.
(תהלים קטז) אהבתי כי ישמע ה' את קולי – לימות המשיח;
(תהלים קיח כז) אסרו חג בעבותים – לימות גוג ומגוג.
(תהלים קיח כח) אלי אתה ואודך – לעתיד לבוא

ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי:

אף מי שהתקין את התפילה הזאת- על הסדר התקינה: שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות – שבחו של מקום;
והאמצעיות – צרכן של בריות:
חננו דיעה! חננתנו דעה –רצה תשובתינו!
רצית תשובתינו– סלח לנו!
סלחת לנו– גאלינו!
גאלתנו– רפא חליינו!
ריפית חליינו– ברך שנותינו!
בֵּירַכתָ שנותינו– קבצינו!
קיבצתנו– שופטינו בצדק!
שפטתנו בצדק– הכנע קמינו!
הכנעת קמינו– צדקינו! ‏[2]
צידקתנו– בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו!

לית צורכה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו, אלא- כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא (ישעיהו נו ז) "והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי [וזבחיהם לרצון על מזבחי] ".

א"ר אמר רב/י ירמיה מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת.
ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת? על שם (ישעיהו כט כג) "וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב"– מה כתיב בתריה (ישעיהו כט כד) "וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה".
דיעה לתשובה? (ישעיהו ו) השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד ולבבו יבין ושב.
תשובה לסליחה? (ישעיהו כו) וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח.
סליחה לגאולה? (תהילים קג) הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי.
ויאמר רופא חולים קדמיי

אמר רבי אחא: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין, אלא בשביעית. רבי יונה בשם ר' אחא (תהילים קכו) "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון" שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ – הַחַיִּים". (מלאכי ב ה)
א"ר אמר רב/י אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד (תהילים כט) "קול ה' שובר ארזים", שהוא עתיד לשַבֵּר כל בעלי שערים.
ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם (יחזקאל לו ח) "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" למה? "כי קרבו לבוא".


נתקבצו הגָליות והדין נעשה; הזֵידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים ב"מבטח לצדיקים".
ושל דוד בבונה ירושלים (הושע ג ה) "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם".

רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא אין מי חייא הוא דוד שמיה, אין מי דמכייא הוא דוד שמיה.

א"ר אמר רב/י תנחומא: אנא אמרית טעמא (תהילים יח) ועושה חסד למשיחו- לדוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. ר' יודן בריה דר' אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דר' אבהו ולא פליגי חושבניה דהדין כחושבניה דהדין הוא צמח הוא מנחם.

ודא מסייעא להו דמר ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה א"ל אמר ליה, אמר לו בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מקדשא געת זמן תניינות א"ל אמר ליה, אמר לו בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא א"ל אמר ליה, אמר לו מה שמיה מנחם א"ל אמר ליה, אמר לו ומה שמיה דאבוי א"ל אמר ליה, אמר לו חזקיה א"ל אמר ליה, אמר לו מן הן הוא א"ל אמר ליה, אמר לו מן בירת מלכא דבית לחם יהודה אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא א"ל אמר ליה, אמר לו רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי א"ל אמר ליה, אמר לו לית לי פריטין א"ל אמר ליה, אמר לו והוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד א"ל אמר ליה, אמר לו מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי.

א"ר אמר רב/י בון: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה –ולא מקרא מלא הוא? (ישעיהו י לד) "וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל"; מה כתיב בתריה (ישעיהו יא א) "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי".

אמר ר' תנחומא: מפני מה התקינו "שומע תפילה" ברכה חמש עשרה? כנגד (תהילים כט) "[וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד] יְהוָה לַמַּבּוּל יָשָׁב"- שהוא כולֶה את הפורענות מלבוא לעולם.

עבודה להודייה (תהילים ל) "זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים". וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום.

א"ר אמר רב/י שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? - (תהילים כט) "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".

מסורת חכמיםעריכה


לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה:


"קרא וטעה יחזור למקום שטעה" - טעה בין "כתיבת" הראשונה לשנייה – חוזר לכתיבת הראשונה; טעה ואינו יודע היכן טעה – יחזור כבתחילה למקום הברור לו.

דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד גנוניה דר' אלעזר שמעון קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה אמרין מן נחית שמע לה מיניה אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק. אמר לון כן א"ר אמר רב/י יוחנן "קרא ומצא עצמו ב-"למען" - חזקה כִוין. ר' לא ר' יסא בשם ר' אחא רובא "נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה - חזקה כוין. ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כוין לבו - אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו - יתפלל. ואם לאו - אל יתפלל. א"ר אמר רב/י חייא רובא אנא מן יומי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא. שמואל אמר אנא מנית אפרוחיא. רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא. א"ר אמר רב/י מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו:ביאור:תוספתא/ברכות/ב/ג
  2. ^ בנוסח הדפוס כתוב "צדקינו במשפט"; אך בכת"י ו"שרידי ירושלמי" תיבת "במשפט" -ליתא