• לדף התרגום על כל הפרק •

(יחזקאל לז יא): "וַיֹּאמֶר אֵלַי: בֶּן אָדָם! הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה, כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה; הִנֵּה אֹמְרִים 'יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ, נִגְזַרְנוּ לָנוּ'"

העצמות שראה יחזקאל בבקעה הן משל, "העצמות האלה כל בית ישראל המה - רמז ודוגמא לכל בית ישראל בצרותם המה, שהרי הם אומרים: יבשו עצמותינו בצרות, אבדה תקותינו, ומה נוחיל לתשועה עוד?!" ( רש"י פירוש ראשון) .

כך אמרו בני ישראל בימי יחזקאל: "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ, נִגְזַרְנוּ לָנוּ".

אולם, בני ישראל בימינו אומרים להיפך: "עוֹד לֹא אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם"! 

החל מלפני כ-120 שנה, התקבל בעם ישראל בהדרגה השיר התקווה כהמנון הלאומי. והשורה הפותחת את הפזמון החוזר של שיר זה, "עוד לא אבדה תקוותנו" היא מעין תשובה על חטאם של בני ישראל בימי יחזקאל, שהתייאשו ואמרו "אבדה תקוותנו" (ההקבלה - ע"פ נאום הקצח"ר אבנר פז-צוק בחידון התנ"ך ה'תשע"ה) .

ואולי בזכות התקווה הזאת נגאלו ישראל.

משלי כג יז: "אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת יהוה כָּל הַיּוֹם"

משלי כג יח: "כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת"

יִרְאַת יהוה היא היוצרת לך את תִקְוָתְךָ כתִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי המחבר בינך לבין האלהים

-- Daian Moshe, 2015-04-23 20:33:56