פתיחת התפריט הראשי

רש"י על יחזקאל לז


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היתה עלי יד ה' ויוציאני ברוח ה' וגו'" - יד ה' כל יד ה' שבנבואה לשון כפייה הוא שהיתה הרוח כופה אותו לילך כמשתגע אל מקום שהרוח חפץ

"והיא מלאה עצמות" - רבותינו אמרו שהיו משבט אפרים שיצאו ממצרים לפני הקץ והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כמו שאמור בדברי הימים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והעבירני עליהם סביב" - לבקעה ולא הכניסו לתוכה לפי שהיה כהן

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התחיינה" - הנראה בעיניך שיוכלו לחיות

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתתי עליכם גידים וגו'" - ובספר איוב הוא אומר עור ובשר תלבישני תחילה ואחר כך ובעצמות וגידים תסוככני אלא למה היו אלו דומים לאדם שפושט וחוזר ולובש שמה שפשט אחרון לובש ראשון אבל בתחיל' בריית הוולד עור ובשר תחילה ואח"כ עצמות וגידים

"וקרמתי" - לשון קרום איקרוטייריי"א בלע"ז

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי קול" - והנה רעש העצמות שהיו טופחין זה לזה

"עצם אל עצמו" - עצמות כל אחד כל מקום שנתפזרו היו קופצין ומתקרבין כל אחד ואחד אצל מקו' חבורו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מארבע רוחות" - כל מקום שהלכו נשמותיהן לשוט לד' רוחות העולם משם יתקבצו ויבאו

"ופחי" - כמו נופח באש פחם (ישעיהו נד)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העצמות האלה כל בית ישראל המה" - רמז ודוגמא לכל בית ישראל בצרותם המה שהרי הם אומרים יבשו עצמותינו בצרות אבדה תקותינו ומה נוחיל לתשועה עוד דבר אחר כולם אלו משל ישראל היו ומפני שהחייתם עכשיו הם אומרים אבדה תקותינו ולא נחיה עוד שנית כשיחיו המתים

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכן הנבא" - שעתיד אני להחיותם שנית

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי" - דבר ה' אלי לאמר

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וגו' וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו" - ארבע תיבות הללו כתוב עליו לאמר עץ זה ליהודה ולשבט בנימין שנלוה עליו

"ולקח עץ אחד וכתיב עליו" - זה ליוסף עץ אפרים ושאר תשעה שבטים שהיו אחרי ירבעם שהיו משבט אפרים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיו לאחדים" - אני אחברם לשני העצים שיהא עץ אחד בידך

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה אני לוקח את עץ וגו'" - שלא יהיו עוד לשתי ממלכות

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעבדי ליעקב" - כעין שנתתיה ליעקב בלי מצרי'