מלבי"ם על יחזקאל לז
<< · מלבי"ם על יחזקאל · לז · >>
פסוק א
- א) שעדיין היו העצמות קיימות ולא נבלו להיות עפר, וכשיחיה יחיה הגוף הראשון, וזה א"א שיעשה הויה בלא העדר,
- ב) "שהעצמות היו יבשות מאד", ר"ל שלא נשאר בהם רוח החיים והבלא דגרמי וקוסטא דחיותא הנצרך שיהיה כשאור בעיסה, וז"ש "שהבקעה היתה מלאה עצמות, והיו רבות", לא עצם הלוז לבד, כי עדיין היו כולם קיימים.
"והיו על פני הבקעה", ולא היו בקבר כלל שיבלה השאול אותם. וגם "היו יבשות מאד" שלא נשאר בהם הקוסטא דחיותא:
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
ביאור המילות
"וקרמתי". פעל יוצא, העור העולה כקרום דק על הבשר:
"ונתתי בכם רוח". כבר אמר אני מביא בכם רוח? ובפי' תקנתיו:פסוק ז
ביאור המילות
"ותקרבו". התי"ו סימן נקבה, והוא"ו שבסוף סימן רבים זכרים?, כי יש עצמות ועצמים, העצמים הם הגדולים כמו השדרה והגלגולת, ובכאן היו מפוזרים והיו עצמות, ואחר שנתקרבו נעשו עצמים, ורמז עליהם בסימן הזכר:פסוק ח
ביאור המילות
"ובשר עלה". על הגידין:פסוק ט
ביאור המילות
"ופחי". שרשו נפח:פסוק י
ביאור המילות
"והנבאתי". מבנין התפעל ודגש הנו"ן לחסרון התי"ו:פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
ביאור המילות
"את עץ יהודה". פי' עם עץ:פסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
פסוק כג
פסוק כד
ביאור המילות
(כד-כה) "מלך, רועה, נשיא". יקרא מלך מצד שנבחר למלוכה, ורועה מצד ההנהגה כרועה עדרו ירעה, ואח"כ יקרא בשם נשיא, כמו שבסוף ספר יחזקאל קורא להמשיח בשם נשיא בהיותו נשיא אלהים וירום ונשא וגבה מאד:פסוק כה
- א) נחלת הארץ שעז"א "וישבו עליה המה וכו' עד עולם".
- ב) מלכות בית דוד שעל זה אמר "ודוד עבדי נשיא להם לעולם",
- ג) שהברית שבין ה' ובינם לא יפסוק, שעז"א