מצודות על יחזקאל טז
<< · מצודות על יחזקאל · טז · >>
פסוק ב
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת ציון
"מכורותיך" - מגורותיך כי גיכ"ק מתחלף וכן כלי חמס מכרותיהם (בראשית מט)
מצודת דוד
"אביך האמורי" - וכאילו אביך היה מאנשי האמורי וכאילו אמך היתה מבנות חת כי מעשיך מורים כאילו כן הוא
"מכורותיך ומולדותיך" - ארץ מגורך ומקום תולדתך המה מארץ הכנעני ר"ל ברוע מעשיך אתה ניכרת שארץ מגורך ומקום תולדתך המה מארץ הכנעני כי מעשיך דומים למעשיהם כאילו מהם למדתפסוק ד
מצודת ציון
"שרך" - הוא הטבור כמו שררך אגן הסהר (שיר השירים ז)
"למשעי" - ענין החלקה כי חלקת צואריו (בראשית כז) תרגם אונקלוס שעיעות צוארוהי
"והחתל" - ענין כריכה בבגדים וכן וערפל חתולתו (איוב לח)
מצודת דוד
"והחתל לא חתלת" - לא כרכו אותך בבגדים ליישר האיברים וכדרך שעושים בתקון הולד (המשיל את ישראל בהיותם במצרים והגאולה מהם לילדה שנולדה בשדה מקום שלא מצאה מי יחמול עליה לעשות לה תקון דת הילדים בעת הוולדם וכמו שיצאה מבטן המלאה מוגעלת בדם הלידה כן הושלכה ע"פ השדה ועבר עליה אדם נכבד וראה אותה בענין רע וחמל עליה שלא תמות ואמר לה בהבטחה שתחיי עם שאת מוגעלת בדם ותהיה עוד לרבבה כי תולדי בנים ובנות ובהיותה על פני השדה גדלה עד שהגיע לפרקה להיות ראויה לנשואין ועבר עליה שוב האדם הנכבד הזה וראה כי כן הוא לקחה לו לאשה ושטף ממנה לכלוך הדם והלבישה וקשטה א"כ החומל הזה עשה עמה תכלית ההטבה והחסד וכן עשה המקום עם ישראל כי אחרי מות יוסף ואחיו היו עם בני ישראל כילד שאין בו כח לפרנס עצמו ולא מצאו חונן וחומל והושלכו על פני השדה לעבוד עבודתם ובא הקב"ה וחמל עליהם והבטיחם על הגאולה והפרם והרבם ובבוא הזמן הוציאם ממצרים וקרבם לפני הר סיני ונתן להם התורה כאילו לקחם לו לאשה בכתובה וקדושין והביאם לארץ הקדושה ועשה א"כ עמהם חסד הרבה)
"ומולדתיך וגו'" - כאומר הלא אין מהראוי לבגוד בי כי אני הטבתי עמך כי מולדותיך ר"ל התולדה שלך ולתוספת ביאור אמר ביום הולדת אותך הנה אז לא נכרת שרך כדרך הנהוג לכרות המעי היוצא מן הטבור ולא רחצו אותך במים להחליק את הבשר ולא מלחו את בשרך כי הדרך הוא למלוח את בשר הגוף להקשותו ולאמצופסוק ה
מצודת ציון
"חסה" - מלשון חס וחמלה
"בגועל" - ענין מאוס ותיעוב כמו וגעלה נפשי אתכם (ויקרא כו)
"נפשך" - ר"ל גופך וכן וריקה נפשו (ישעיהו כט)
מצודת דוד
"בגועל נפשך וגו'" - ר"ל ביום שנולדת הושלכת ע"פ השדה כמו שהיה גופך מוגעל ומלוכלך בדם הלידה
"לחמלה עליך" - להיות חומל עליך להתעסק עמך וכפל הדבר במ"ש לתוספת ביאור
"לא חסה עליך עין" - שום עין אדם לא חסה עליך לעשות לך אחת מאלה התקונים שעושים לולד ביום הולדופסוק ו
מצודת ציון
"מתבוססת" - ענין גלגול ורמיסה כמו כפגר מובס (שם יד)
"חיי" - כמו תחיי
מצודת דוד
"מתבוססת בדמיך" - מתגלגלת ורמוסה בטנוף דם שיצא עמך בעת הלידה
"בדמיך חיי" - ר"ל אף שאתה מוגעל בדם לידה עכ"ז תחיה ולא תמות בעבור הגעול והלכלוך וכפל הדבר לחזק הענין ור"ל בעוד עבדו ישראל במצרים את כל עבודתם בשדה מעונים בפרך היה משפיע נבואתו על אהרן והבטיחם הגאולה כמ"ש ואודע להם בארץ מצרים וגו' (לקמן כ')פסוק ז
מצודת ציון
"רבבה" - ר"ל הרבה רבבות ורבוא הוא עשרת אלפים
"ותרבי" - ענין גדול ואמון כמו רבתה גוריה (לקמן יט)
"בעדי עדיים" - ענין קשוט כמו ותעד נזמה (הושע ב)ור"ל בהטוב והיפה שבעדיים ודוגמתו מלך מלכים (לקמן כו)
"נכונו" - מלשון הכנה ר"ל מתוקן כל צרכן בענין הגדול
"ערום" - הוא המחוסר המלבוש
"ועריה" - מגולה כמו מקורה הערה (ויקרא כ)
מצודת דוד
"שדים נכונו" - השדים שלך היו גדולים כל צרכן ושער במקום בית הערוה היה מצמיח והם סימני נערות
"ואת ערום ועריה" - ועוד היית ערומה מבלי כסות כעת שנולדת ר"ל שהיו מרובים באוכלוסין וגדולים בכח ובא זמן הגאולה אבל היו ערומים מבלי זכות ומעשים טובים
"ותרבי" - בהיותך על פני השדה היית מגודלת ומאומנת ותגדלי בקומה ובאת לזמן הראוי להתקשט בקשוטים יפים הם ימי הנערות
"רבבה" - החומל הזה הבטיחם שתהיה לרבבה להרבות בנים ובנות כצמח השדה ר"ל המקום הפרם והרבם במצרים כמ"ש ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד (שמות א')פסוק ח
מצודת ציון
"דודים" - ענין אהבה וחיבה
"כנפי" - הוא שולי הבגד
מצודת דוד
"ואכסה ערותך" - לבל תהיה ערומה בגלוי ערוה
"ואשבע לך" - שלא אבגוד בך
"ואבוא" - כרתי עמך ברית על זאת
"ותהיי לי" - ר"ל והנה כן היה כי היית לי לאשה ר"ל בעת בוא זמן הגאולה לקחתיך ממצריך לחסות בצילי ועשיתי עמך נפלאות כאלו היית ראוי להם ונתתי לך התורה ונשבעתי לך וכרתי עמך ברית להיות לי לעם וכן היית עמי
"ואעבור" - ואז עברתי עליך וראיתי שכבר את בעת הראוי להראות לך אהבה וידידות ר"ל לקחת אותך לאשה
"ואפרוש" - ופרשתי עליך כנף בגדי לחסות בצילי והוא ענין נשואין וכן ופרשת כנפיך (רות ג')פסוק ט
מצודת ציון
"ואשטוף" - ענין הדחה ורחיצת הטנוף
"ואסוכך" - מלשון סיכה ומשיחה
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"רקמה" - מעשה רוקם בחלוף הגוונים
"ואנעלך" - מלשון נעל
"תחש" - שם בריה כמו ועורות תחשים (שמות כה)
"ואחבשך" - ענין חגורת האזור כמו ויחבש את חמורו (בראשית כב)ור"ל קשר אזורו
"בשש" - הוא פשתים
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
"צמידים" - הם הנתונים על הזרוע וכן ושני צמידים על ידיה (שם כד)
"ורביד" - ענק לתכשיט וכן וישם רביד הזהב (שם מא)
"גרונך" - צוארך וכן קרא בגרון (ישעיהו נח)
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"נזם" - שם העדי הנתון על החוטם
"ועגילים" - כן יקראו נזמי האוזן על שהם עגולים במראיהם
מצודת דוד
"בראשך" - נתתי על ראשך ר"ל אז נתתי לך מצות וחוקים טובים ומשפטים ישרים
"ועגילים" - הם נזמי האוזןפסוק יג
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת ציון
"כליל" - מלשון כל וכן כליל תקטר (ויקרא ו)
מצודת דוד
"כי כליל הוא" - ר"ל היופי שבך היה כל היופי שאפשר להיות
"בהדרי" - בסבת ההוד וההדר אשר שמתי עליך ברבות העדי ורוב התענוגים ר"ל נתפרסם שמך במרבית הצלחתך שהיה בך בשעור מרובה בסבת ההדר ששמתי עליך לתת בך כח לעשות חיל
"ויצא לך" - בין הגוים נתפרסם שמך במרבית יפיךפסוק טו
מצודת דוד
"ותשפכי" - גלית תאות זנותיך כדבר הנשפך הגלוי לעין כל
"על כל עובר" - על כל מי שעבר עליך היה לו תאות זנותיך כי לכולם חשקת ר"ל בטחת במרבית הצלחתך ופרסום שמך וחשבת שלא תסור ממך ולכן עבדת עבודת כוכבים בגלוי ולכל מין עבודת כוכבים שראית
"ותבטחי ביפיך" - ר"ל חשבת שלא אמאסך כי בטחת ברוב יפיך ובעבור זה זנית על בטחון שם היופי שיצא לך שאין מהדרך להיות נמאס יופי כזהפסוק טז
מצודת ציון
"במות" - מקומות גבוהות כמו במתי ארץ (דברים לב)
"טלואות" - ענין חלוף הגוונים כמו ונעלות בלות ומטולאות (יהושע ט)
מצודת דוד
"לא באות ולא יהיה" - מעשים כאלה לא באו עדיין בעולם ולא יהיו נעשים עוד דוגמתן
"ותקחי מבגדיך" - מן הבגדים שעשיתי לך מהם לקחת ועשית לך מקומות גבוהות במקום פרסום ומהבגדים ההם עשית עליהם מכסאות מנומרות חלופי הגוונים ועליהם זנית ר"ל העמידו העבודות כוכבים במקום פרסום וציפום בכסף וזהב אשר נתתי להם ושם עבדו לופסוק יז
מצודת דוד
"כלי תפארתך" - כלי הקשוט
"ותעשי לך" - מהם עשית דמות צלמי זכר וזנית עמהם כדרך זונה מופלגת בתכלית הזנות וההפקר ר"ל מהכסף והזהב אשר הרביתי להם עשו צלמי עכו"ם להשתחוות להםפסוק יח
מצודת ציון
"וקטרתי" - הוא מיני בושם מעורבבים ונתונים על האש להריח
מצודת דוד
"ותכסים" - בהם כסית את הזונים עמך
"ושמני וקטרתי" - השמן והקטרת שנתתי לך נתת לפני הזוניםפסוק יט
מצודת ציון
"ניחוח" - מלשון נחת רוח
מצודת דוד
"ויהי" - ר"ל כן היה באמת לא תוכלי להכחישו כי אני היודע ועד
"ונתתיהו" - אתה נתת את כל אחד מהם לפני הזונים להיות להם לריח טוב ולנחת רוח ר"ל מה שנתתי לך הבאת לקרבן לפני העבודות כוכבים
"האכלתיך" - אשר נתתי לך למאכלפסוק כ
מצודת דוד
"המעט" - וכי מעט בעיניך ממה שהלכת אחר הזנות עד שגם עשית את זאת
"ילדת לי" - ילדת ממני
"לחם לאכול" - להזונים להיות להם למאכלפסוק כא
מצודת ציון
"בהעביר" - מלשון העברה והולכה
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת ציון
"גב" - מלשון גובה
"רמה" - מלשון רם וגובה
מצודת דוד
"רמה" - בנין רם עשית בכל רחוב להיות מקום מוכן לזנות בכל מקום
"ותבני" - כי הנה בנית לך מקום גבוה להיות נראה לכל הזונים לבוא שמהפסוק כה
מצודת ציון
"אל כל" - בכל ובא מלת אל במקום בי"ת וכן ואל הארון (שמות כה) ור"ל ובהארון
"ותתעבי" - מלשון תעוב ומיאוס
"ותפשקי" - ענין פתיחה והרחבה כמו פושק שפתיו (משלי יג)
מצודת דוד
"ותפשקי" - הרחבת רגליך זה מזה לכל עובר להיות מוכן לו לזנות ומאד הרבית בזנות ר"ל עשית מזבחות לעבודת כוכבים בכל מקום ובפרסום רב ואתה בעצמך תעבת הצלחתך כי ע"י מעשיך תהיה נלקחת ממך כי כל העבודות כוכבים שראית עבדת
"ותתעבי" - את היית מתעב וממאס יפייך להראות לכל מי שירצה ולא היית מסתיר אותה כדרך שמסתירים דבר נחמד ויקר
"אל כל ראש דרך" - בכל ראש דרך מהדרכים בנית בנין רם ונשא לזנות למען יהיה נמצא לכל עובר ושבפסוק כו
מצודת ציון
"אל בני מצרים" - את בני מצרים
"שכניך" - מלשון שכן
"בשר" - כן יקרא אבר התשמיש וכן רר בשרו (ויקרא טו)
מצודת דוד
"להכעיסני" - ר"ל מרבה היית בזנות עד שאי אפשר שתהיה הכל לתאבון כי אם הכוונה היתה להכעיסני ויאמר כן על עבודת הפסילים
"ותזני" - זנית עם בני מצרים הקרובים לארצך על כי המה גדלי בשר גדלי אברי המשגל וכן נאמר בהם אשר בשר חמורים בשרם (לקמן כג) כי כן דרך אשה זונה מתאות להבעל לגדלי בשר ר"ל עבדתם פסילי מצריםפסוק כז
מצודת ציון
"ואגרע" - מלשון גרעון וחסרון
"חקיך" - ר"ל מזון קבוע וכן ואכלו את חוקם (בראשית מז)
"בנפש" - ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (שם כג)
"הנכלמות" - מלשון כלימה ובושה
"זמה" - ענינו גנות ורשע כמו כי זמה עשו (הושע י)
מצודת דוד
"ואגרע" - מנעתי ממך חוק המזון שקבעתי לך ומסרתי אותך ברצון שונאיך לעשות בך רצונם והשונאים היו בנות פלשתים אשר המה נכלמות ומתביישות מדרכך דרך זמה כי כן דרך נשים צנועות שהנה מתביישות כשרואות הפלגת הפקר הזונות וכאומר והנה בנות פלשתים הנם טובות וכשרות ממך ור"ל חסרתי מישראל רוב הטובה שהשפעתי להם מאז ומסרתיך ביד פלשתים הטובים ממך במעשיהם
"נטיתי ידי" - להכות בךפסוק כח
מצודת דוד
"ותזנים" - ועמהם זנית וגם בהם לא שבעת
"ותזני" - עכ"ז לא לקחת מוסר וזנית את בני אשור על כי לא היית שבעה מזנות בני מצריםפסוק כט
מצודת ציון
"כנען" - ענינו תגר וסוחר כמו כנען בידו מאזני מרמה (שם יב)
מצודת דוד
"וגם בזאת" - אף בזנות הזאת לא שבעת וחשקת עוד לזונים אחרים ר"ל אף שמסרתיך ביד פלשתים לא עזבת דרכך ועבדת לפסילי אשור וכשדים וחשקת עוד לפסילי יתר העמים
"ותרבי" - והרבית לזנות עם אנשי ארץ סוחרים וחוזר ומפרש שהמה הכשדים שהיו אנשיה סוחרים וכן נאמר בהם ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רוכלים שמו (לקמן יז)פסוק ל
מצודת ציון
"מה" - המלה ההיא באה להפלגת הדבר וכן מה רב טובך (תהלים לא)
"אמולה" - גזורה וכרותה כמו כי אומלל אני (שם ו)
"לבתך" - מלשון לב
"שלטת" - מושלת וגברתנית
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת ציון
"לקלס" - ענין לעג כמו וקלסה לכל הארצות (לקמן כב)
"אתנן" - כן יקרא מתן הזונה כמו לא תביא אתנן זונה (דברים כג)
מצודת דוד
"ולא היית כזונה" - ר"ל לא היית כשאר הזונות המלעגת על מיעוט האתנן למען ירבו לה וכאלו אין חמדתה על הזנות כי אם על שכר האתנן כי אתה לא שאלת אתנן כי חמדתך על הזנות לבד ר"ל הנה מהראוי הוא שהאלהים הנעבד ישפיע טובה לעובדיו ואתה הנה על חנם עבדת להם
"בבנותיך" - במה שתבנה לך מקום גבוה בראש כל דרך מהדרכים למען יהיה נמצא לכל עובר ושב מקום ניכר לזנות עמך ובנין רם עשית לך בכל רחוב להיות מקום מוכן לזנות בכל מקוםפסוק לב
מצודת דוד
פסוק לג
מצודת ציון
"נדה" - על מתן הזונה יאמר וקרוב הוא ללשון נדוניא המוזכר בדרז"ל
"ותשחדי" - מלשון שוחד
מצודת דוד
"ותשחדי" - נתת להם שוחד לבוא אליך מסביב לזנות עמך
"בתזנותיך" - בעבור מרבית חשק הזנות שיש בך
"לכל זונות" - הדרך הוא אשר נותנין אתנן לזונות ואתה נתת אתנן משלך לכל האוהבים אותךפסוק לד
מצודת דוד
"ובתתך" - עתה יפרש במה הוא ההפך ואמר במה שתתן אתנן להזונים ולא נתן לך אתנן מהם ובזה תהיה בהפך משאר הזונות ר"ל מהראוי הוא שהאלהים הנעבד ישפיע טובה לעובדיו ואתה היית בהפך כי אתה מקריב להם קרבנות ומייפם בכסף וזהב משלך
"ואחריך" - בזמן שיבוא אחריך לא יהיה זנות בזה האופן
"ויהי בך" - הדרך שבך הוא בהפך משאר נשים זונות וזהו בעבור מרבית חשק הזנות שיש בךפסוק לה
מצודת דוד
פסוק לו
מצודת ציון
"נחושתך" - ענינו תחתית הדבר וכן וחרה נחושתה (לקמן כד) ובמשנה למטה מנחושתו של תנור (כלים פ"ח)
"גלולי" - המאוסים כגלל של רעי
מצודת דוד
"וכדמי" - ר"ל בעבור הגמול הראוי להיות כשעור עון דמי בניך אשר שחטת להם למאכל
"ועל כל" - ובעבור כל התועבות המאוסים שעשית
"ותגלה ערותך" - כפל הדבר במ"ש לתוספת ביאור
"בתזנותיך" - בעבור חשקת הזנות שהיה בך על מאהביך
"יען השפך נחושתך" - בעבור שתחתיתך היא ערות אשה שהיא בתחתית הנה אותה גלית לכל כדבר הנשפך שהוא המגולה ונראהפסוק לז
מצודת ציון
"ערבת" - ענין נעימות ומתיקות כמו ושנתי ערבה לי (ירמיהו לא)
"על כל" - עם כל וכן ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה)
מצודת דוד
"וגליתי ערותך" - זהו הבזיון שעושים לזונות להעמידה ערומה בגלוי ערוה לפני כל ור"ל אקבץ עליך כל האומות האוהבים והשונאים והם יחריבו ארצך
"על כל" - עם כל אשר שנאת
"אשר ערבת עליהם" - אשר נעמת עליהם וקבלו הנאה ממךפסוק לח
מצודת ציון
"וקנאה" - ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים לב)
מצודת דוד
"ונתתיך" - אתן בך שפיכת דם בחימה וקנאה
"משפטי וגו'" - תקבל גמול עון הניאוף ועון הדם של הבנים ששחטת להם למאכלפסוק לט
מצודת ציון
"ונתצו" - ענין שבירה וכתיתה
"והפשיטו" - ענין הסרת המלבוש
"ועריה" - מגולה ערוה
מצודת דוד
"ונתצו" - כפל הדבר במ"ש
"עירום ועריה" - ערומה ובגלוי ערוה כאשר היתה מאז כשלקחה ר"ל האויב יהרוס בתי הבמות ויקח ממך כל חמדת העושר
"והרסו" - הם יהרסו הבניינים הגבוהים שעשית להיות מוכן לזנות
"בידם" - ביד הבאים עליךפסוק מ
מצודת ציון
"קהל" - קבוץ עם
"ורגמו" - ענין השלכת אבנים
"ובתקוך" - ענין בקיעה כי תרגומו הוא ויבזעוניך וכן ויבקעו המים (שמות יד)תרגם אונקלוס ואתבזעו מיא
"בחרבותם" - מלשון חרב
מצודת דוד
פסוק מא
מצודת ציון
"והשבתיך" - ענין בטול והסרה כמו שבת נוגש (ישעיהו יד)
מצודת דוד
"לא תתני" - כאומר אם תהיה מאוסה בעיני הכל תחדל מלתת אתנן הואיל ולא יועיל ר"ל בהיותך גולה ומטולטל לא תלך עוד אחר העבודת כוכבים ולא תקריב להם קרבנות
"והשבתיך" - אסיר אותך מהיות עוד זונה כי לא יפנה עוד מי אליך
"לעיני נשים רבות" - למען יהיה לך לכלימה
"שפטים" - משפט פורעניותפסוק מב
מצודת ציון
"והניחותי" - מלשון מנוחה ויאמר כן על השקטת הכעס וכן והנחותי חמתי (לקמן כא)
"קנאתי" - כעסי
"ושקטתי" - ענין מנוחה
מצודת דוד
פסוק מג
מצודת ציון
"ותרגזי" - ענין כעס
"הוא" - הוא כמו הנה וכן הא לכם זרע (בראשית מו)
"הזמה" - ענין גנות ורשע
מצודת דוד
"ולא עשית" - אמר דרך תימה וכי לא עשית את הזמה ההיא נוסף על כל שאר התועבות שעשית
"ותרגזי לי" - הכעסת אותי בכל אלה הדברים
"וגם אני" - כמו שעשית אתם אעשה כן גם אני והנה גמול דרכך נתתי בראשך
"ימי נעוריך" - הטובה שעשיתי עמך בימי נעוריךפסוק מד
מצודת ציון
"המושל" - מלשון משל ומליצה
מצודת דוד
פסוק מה
מצודת ציון
"גועלת" - ענין הקאה והפלטה אל החוץ וכן שורו עבר ולא יגעיל (איוב כא)
מצודת דוד
"אמכן חתית" - בתועבותיך נראה כאלו אמכן היתה מבנות חת וכאלו אביכן היה מאנשי האמורי
"ואחות אחותך את" - במעשיך את נכרת שאת אחות אחותיך והיא סדום ובנותיה אשר בעוונם הקיאו אנשיהן ובניהן כי ספו תמו
"בת אמך את" - במעשיך את ניכרת שאת בת אמך אשר הקיאה את אישה ובניה הם מלכם ויתר העם ר"ל דומה אתה במעשיך לאנשי הכנעני אשר בעונם גלו מן הארץ כמ"ש ותקיא הארץ את יושביה (ויקרא יח)פסוק מו
מצודת ציון
"ובנותיה" - הם הכפרים הסמוכים לה
מצודת דוד
פסוק מז
מצודת ציון
"קט" - הוא מלשון קוטן ונפלה הנו"ן ועם שאמר כמעט אמר קט למעט יותר
מצודת דוד
פסוק מח
מצודת דוד
פסוק מט
מצודת ציון
"גאון" - מלשון גאוה
"ושלות השקט" - כפל הדבר במ"ש לרוב השלוה
"החזיקה" - ענין אחיזה ועל הצדקה יאמר
מצודת דוד
"גאון וגו'" - ר"ל התגאה בעבור השובע והשלוה שהיה לה ולא החזיקה יד עני לתת מחסורו
"הנה זה וגו'" - ר"ל זה לבד היה עון סדום ולא השחיתו יותרפסוק נ
מצודת ציון
"ותגבהינה" - מלשון גבהות וגאוה
מצודת דוד
"ואסיר" - ובעבור אלה לבד הסרתי אתהן מן העולם כמו שהיה נראה לי מה הוא הגמול הראוי להן
"ותגבהינה" - ובעבור רוב הגאוה לא חששה במצותי ועשתה הדברים התעובים לפני והוא הניאוף המגונהפסוק נא
מצודת דוד
"מהנה" - משומרון
"ותצדקי" - במרבית התועבות שעשית הצדקת את שומרון כי למול מעשיך נחשבת היא לצדקתפסוק נב
מצודת ציון
"שאי" - מלשון משא וסבל
"פללת" - ענין משפט כמו ופללו אלהים (שמואל א ב)
"התעבת" - מלשון תעוב
מצודת דוד
"וגם את בושי" - ר"ל הלא תבושי ותכלמי בכלימה שראוי לך גם בעבור אשר הצדקת במעשיך את אחיותך כי הלא באמת הרשיעו גם הנה ועכ"ז נחשבות למולך לצדקת
"גם את שאי" - כמו שסבלה שומרון כלימת השבי והגלות כן סבלי את הכלימה אשר שפטת על שומרון כי בהיות שומרון בשלוותה שפטה ירושלים אותה לגמול כלימה מרובה לכן אמר שהכלימה ההיא בעצמה סבלי את על כי בחטאתיך אשר התעבת יותר משומרון תהיה היא נחשבת לצדקת יותר ממך וכאומר ואם להן שפטת כלימה מרובה א"כ כ"ש שראוי לך כלימה מרובהפסוק נג
מצודת ציון
"ושבתי" - מלשון השבה
"שביתהן" - מלשון שביה
"בתוכהנה" - בתוכן
מצודת דוד
"בתוכהנה" - אחר שתגלי ותלקי כמותן תשובי בתוכן ר"ל בעת שישובו הן וזה יהיה בימי המשיח אבל לא תקדם להן כי לא טובה את מהן
"ושבות שביתיך" - בני השבי של השבויים ממך
"את שבות" - את בני השבי
"ושבתי" - אולם אשוב לארצם את השבויים מאנשיהןפסוק נד
מצודת דוד
פסוק נה
מצודת ציון
"לקדמתן" - מלשון קודם
מצודת דוד
פסוק נו
מצודת ציון
"גאוניך" - ענין גבהות וממשל רב וכן גאון יעקב (תהלים מז)
מצודת דוד
פסוק נז
מצודת ציון
"בנות ארם" - ערי ארם
"השאטות" - ענין בזיון כמו בשאט בנפש (לקמן כה) והוא מלשון ארמי כי ויבז עשו (בראשית כה)תרגם אונקלוס ושט עשו
מצודת דוד
"השאטות" - המבזות אותך מהשיב לקחת הערים ולהגלות האנשים
"כמו עת" - ר"ל עד לא נתגלה כמו שנתגלה בעת שחרפוך ארם ופלשתים בקחת אותך בגולה בימי אחז כמ"ש ויתנהו ה' אלהיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו וגו' (דברי הימים ב' כ"ח) ונאמר ופלשתים פשטו בערי השפלה וגו' (שם ב') כי אז הרעו לעשות בגלוי יותר מבראשונה כמ"ש (במלכים ב' ובדברי הימים ב)
"בטרם וגו'" - מוסב למעלה לומר יום גאוניך היה עד לא נתגלה רעתך לעשות בפרהסיא עוד היית מחזיק בדבר ה' לעין הרואים והיית מייסר אנשים כגמול עונש סדוםפסוק נח
מצודת דוד
פסוק נט
מצודת ציון
"אלה" - ענין שבועה כמו אלה וכחש (הושע ד)
מצודת דוד
פסוק ס
מצודת דוד
"והקימותי" - אקיים לך את הברית להיות לנצח
"וזכרתי" - ר"ל אבל לא לעולם אקצוף כי אזכור את הברית אשר כרתי עמך בימי נעוריך במעמד הר סיני להיות לך לאלהים לעזור ולהושיעפסוק סא
מצודת ציון
"לבנות" - ר"ל לכפרים הנכנעות אל העיירות
מצודת דוד
"ונתתי" - אני אתן אתהן לך לבנות להיות נטפלות אליך להיות נקראות בנות ירושלים אבל אין זה בגמול שמרך את בריתי כי באמת לא שמרת בריתי אבל בחסד אעשה מה שאעשה
"וזכרת" - וכאשר תזכור את דרכיך תכלמי וזה יהיה בעת שתקח תחת ממשלתך האומות הגדולות ממך לצרף אל הקטנות ממך להיות אלו כאלו משועבדים אז תכלמי בראותך שאתה גמלתני הרע ואני גמלתיך הטובפסוק סב
מצודת דוד
פסוק סג
מצודת דוד
"בכפרי לך" - בעת אכפר לך על כל אשר עשית מן הרעות אז תראה שאני מקיים הברית ואז תבושי ותכלמי
"למען תזכרי" - כשאקים בריתי אתך תזכרי שאת לא קיימת הברית ויהיה לך מזה בושת וכלימה ומפני הכלימה ההיא לא יהיה לך עוד פתחון פה להתרעם על הצרות שעברו עליך כי תכלמי להתרעם הואיל ואקיים הברית עם שאת לא קיימת
<< · מצודות על יחזקאל · טז · >>