קטגוריה:יהושע יד ט

• לדף התרגום על כל הפרק •

|ראו מפת שבטי ישראל.

כלב בן יפונה חוזר בדיוק את דברי אלוהים למשה.

אלוהים אמר: "וְאוּלָם חַי אָנִי" (במדבר יד כא) (שבועת אלוהים) "אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם" (במדבר יד כג), "וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא אַחֲרָי, וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה" (במדבר יד כד).

כלב בן יפונה משתמש בפסוקים דומים שאלוהים אמר לאברם: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" (ביאור:בראשית יג יז) (והדריכה העניקה בעלות), ואחר כך אלוהים אמר ליהושע: "כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו" (ביאור:יהושע א ג), ולמרות שאלוהים אמר למשה: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה" (במדבר יד כד), כלב מתרגם את זה בשילוב של דברי אלוהים, ואומר: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ".

אלוהים דיבר בתאור ללא הגבלה, כל מקום בארץ, לאחר שכלב נכנס למקום אחד או למספר מקומות, וכלב מדבר על ארץ מסוימת ומדויקת שהוא דרך בה בגאוה ובבטחון, בדומה ליהושע שפקד על הקצינים לדרוך על צואר חמשת מלכי האמורים שהתחבאו במערה (ביאור:יהושע י כד).

אלוהים פקד "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה" (במדבר יד כד) - ולא ברור אם כוונת אלוהים היא:

1. לנחלה קטנה למשפחת כלב בן יפונה,
2. או נחלה גדולה לשבט יהודה שכלב בן יפונה היה הנשיא,
3. או הכוונה לכל הארץ המובטחת, שבני ישראל ינחלו וירשו לדורות,
4. או שהכוונה שכלב בן יפונה ינחל את כל הארץ המובטחת, יהיה מלך בני ישראל, וזרעו אחריו ימלוך בה.

ייתכן שיהושע נבהל שכלב מבקש את כל הארץ כדברי משה בשם אלוהים: "אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ, לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם", ורוצה להיות מלך על ישראל "עַד עוֹלָם". לכן כאשר כלב מצמצם את בקשתו "[ל]הָר הַזֶּה" (ביאור:יהושע יד יב), יהושע נרגע ושמח לתת לו, לפני שכלב יעלה דרישות נוספות.

כלב בן יפונה ביקש נחלה לעצמו בלבד - רק את ההר הזה (ביאור:יהושע יד יב) ויהושע הבין שמדובר בהר סביב העיר חברון (ביאור:יהושע יד יג), כי כלב טען על הענקים בחברון "אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם" (במדבר יד ט). לאחר שכלב קיבל את חברון, היה ברור ששבט יהודה יקבל את נחלתו סביב לחברון, לפי גודל השבט, מחוץ להגרלה.

פסוק משונה שאלוהים אמר: "וַיְמַלֵּא אַחֲרָי" (במדבר יד כד), ועכשו כלב בן יפונה חוזר עליו פעמים, והעורך מצדיק את החלטת יהושע לתת את חברון לכלב בגלל המילה הזאת (ביאור:יהושע יד יד).