קטגוריה:יהושע ו כב

• לדף התרגום על כל הפרק •

לפי סדר הפסוקים, בני ישראל הריעו "תְּרוּעָה גְדוֹלָה", רצו לכיוון העיר יריחו, "וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ", ואז כל חיל נלחם "אִישׁ נֶגְדּוֹ, וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר" (ביאור:יהושע ו כ), והמשיכו להרוג כל נפש "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן" (ביאור:יהושע ו כא).

אין ספק שבשלב הזה אין הגיון לשלוח להוציא את רחב מהעיר, כאשר החיילים שהתקיפו את העיר לא ידעו איפה רחב גרה ואיך היא נראית, ואפילו החבל שהיה בחלון נקבר תחת הריסות החומה. יהושע לא פקד, שבית שדלתו סגורה אסור להכנס. החיילים שברו דלתות נכנסו לבתים, חיפשו אנשים מתחבאים, החרימו והרגו את כולם. מי שהצליח להתחבא ולא מצאו אותו, מת בשרפת העיר.

סביר שאת כל זה יהושע אמר למרגלים לפני היום השביעי, לפני כיבוש העיר. יהושע שלח אותם בלילה לטפס בחבל לביתה של רחב, ואז

1. להוריד אותה ואת משפחתה בחבל החוצה ולקחת אותם מהעיר למקום מיסתור, ככתוב: "הוֹצִיאוּ, וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל" (ביאור:יהושע ו כג).
2. או שהמרגלים נשארו בביתה של רחב, שלא התמוטט עם כל החומה כי אנשים לא עמדו על הגג, והם שמרו שחיילים של בני ישראל לא יכנסו לבית, כפי שיהושע הורה לקצינים: "רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה, הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת, כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ" (ביאור:יהושע ו יז).

ניתן להבין שיהושע הורה להוציא את כל משפחתה והקרובים לה, ככתוב: "וְאֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ ... וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ" (ביאור:יהושע ו כג).
בזמנו רחב ביקשה "הַחֲיִתֶם אֶת אָבִי, וְאֶת אִמִּי, וְאֶת אַחַי, וְאֶת אחותי (אַחְיוֹתַי), וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם" (ביאור:יהושע ב יג). סביר שבמילה "מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ" כלולים: הכלות והילדים של אחיה, האחיות והבעלים שלהן וילדיהן. ייתכן שרחב אפילו הביאו עוד בני משפחה לביתה והצילה גם אותם.

"וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ" יכול להיות כל בני המשפחה שלה, אולם סביר יותר שמדובר ברכוש אשר היה לה: מיטות, ארונות, כלי בית, וכו. ייתכן שהמרגלים לא הסכימו להתחיל להוביל רהיטים וכל מיני דברים שניתן ליצר מחדש ואין צורך לסחוב בזמן שהעיר עולה באש. ייתכן שהכוונה רק לכסף וזהב, תכשיטים, ודברים חשובים לרחב. סביר שרחב היתה מספיק חכמה לא להביא פסלוני תרפים למחנה של בני ישראל.