קטגוריה:יהושע ה ו
נוסח המקרא
כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש
כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
כִּ֣י ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה הָלְכ֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ בַּמִּדְבָּר֒ עַד־תֹּ֨ם כׇּל־הַגּ֜וֹי אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִמִּצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׁמְע֖וּ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם לְבִלְתִּ֞י הַרְאוֹתָ֣ם אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהֹוָ֤ה לַֽאֲבוֹתָם֙ לָ֣תֶת לָ֔נוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃
כִּ֣י׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה הָלְכ֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ בַּ/מִּדְבָּר֒ עַד־תֹּ֨ם כָּל־הַ/גּ֜וֹי אַנְשֵׁ֤י הַ/מִּלְחָמָה֙ הַ/יֹּצְאִ֣ים מִ/מִּצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שָׁמְע֖וּ בְּ/ק֣וֹל יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לָ/הֶ֔ם לְ/בִלְתִּ֞י הַרְאוֹתָ֣/ם אֶת־הָ/אָ֗רֶץ אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֤ה לַֽ/אֲבוֹתָ/ם֙ לָ֣/תֶת לָ֔/נוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּ/דְבָֽשׁ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"זבת" - מלשון זיבה ונטיפה
מצודת דוד
"אשר נשבע" - אשר בעבור זה נשבע ה' להם לבלתי וגו'
"עד תום וגו'" - ואם כן לא היה מי מהנמולים להיות ראוי והגון למול זולתומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
להם אמתלא לבטל המילה משום חולשא דאורחא. והגם שאם היו ישרים בלבותם לא היו שמים לב לזאת כמו ששבט לוי מלו, הלא סבת הנעתם במדבר היה "עד תום כל הגוי" וכו' "אשר לא שמעו בקול ה'", ולא היו צדיקים. והראיה, "אשר נשבע ה' להם לבלתי הראותם את הארץ", כי ידע שאין זכאים לכך:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ה ו.
עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם
סיכום היסטורי
- בני ישראל הלכו במדבר ארבעים שנה .
- אלוהים חיכה וגרם שכל האנשים שגדלו כעבדים במצרים, "אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם" שהיו "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה" (במדבר יד כט) ימותו במדבר.
- אלוהים הבטיח לאבות שזרעם ירש את הארץ המובטחת. בני ישראל התקרבו לכנען והבינו שהם ירשו את הארץ במלחמה. העורך טוען "אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה", אולם זה נראה יותר שהם לא האמינו בעצמם ובאלוהים שהם ינצחו, ולא שאלוהים פקד עליהם לעלות והם סרבו.
- אלוהים אכן נשבע שחסרי האמונה לא יראו את הארץ המובטחת מקרוב, וכך קרה - אחרי ארבעים שנה במדבר, כל האנשים האלה היו בני שישים ומעלה והם מתו במדבר.
- אלוהים הבטיח לבני ישראל שהוא יתן להם "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", אולם הכוונה היתה שהם ילחמו כדי לכבוש אותה, ואחר כך, לכל הדורות, ילחמו כדי להחזיק בה. וגם בעמל כפיהם וזעת אפם יעבדו על האדמה כדי להפוך אותה "[ל]אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". זה לא יקרה מעצמו. רק לתקופה קצרה נאמר "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה" (מלכים א ה ה), והנביאים ישעיהו (לו טז) ומיכה (ד ד) נבאו זאת לעתיד. כאשר בני ישראל הוגלו מארצם, הזרים שפלשו לא התאמצו לטפל בארץ, והיא התדרדרה לביצה שורצת יתושים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע ה ו"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.