יבמות קיא ב

תלמוד בבלי


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

אלא פסל את הראשונה בוכן ב' חרשות קטנה וחרשת גבא יבם על הקטנה וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת פסל את הקטנה דבא יבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת פקחת וחרשת הבא יבם על הפקחת וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הפקחת בא יבם על החרשת וחזר ובא על הפקחת או שבא אחיו על הפקחת פסל את החרשת גדולה וקטנה ובא יבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה לא פסל את הגדולה בא יבם על הקטנה וחזר ובא על הגדולה או שבא אחיו על הגדולה פסל את הקטנה ר' אלעזר אומר זמלמדין הקטנה שתמאן בו:

גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אלעזר וכן אמר רבי אלעזר הלכה כרבי אלעזר וצריכא דאי איתמר בהא קמייתא בהך קאמר שמואל הלכה כרבי אליעזר משום דלא קיים מצות ייבום אבל בהא דאיקיים מצות ייבום אימא תרוייהו לפקו בגט ואי אשמעינן בהא משום דגדולה רמיא קמיה אבל אידך לא צריכא:

מתני' חיבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה בא על יבמה גדולה תגדלנו טהיבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר שלשים יום מבקשין הימנו שיחלוץ לה ובזמן שהוא מודה אפילו לאחר שנים עשר חדש כופין אותו שיחלוץ לה יהנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה לאחר מיתת בעלה מבקשין הימנו שיחלוץ לה ואם נתכוונה לכך אפי' בחיי בעלה מבקשין הימנו שיחלוץ לה:

גמ' לימא מתניתין דלא כרבי מאיר דתניא קטן וקטנה לא חולצין ולא מתייבמין דברי רבי מאיר אפילו תימא רבי מאיר כי אמר ר' מאיר גדולה לקטן וקטנה לגדול דחד מינייהו ביאה דאיסורא הוא אבל קטן הבא על הקטנה דתרוייהו כי הדדי נינהו לא אמר והא קתני בא על יבמה גדולה תגדלנו אמר רבי חנינא חוזאה בא שאני והא תגדלנו קאמר דכל ביאה וביאה דאיסורא הוא אלא מחוורתא מתניתין דלא כרבי מאיר קרי כאן (דברים כה, ז) להקים לאחיו שם והאי לאו בר הכי הוא אמר אביי אמר קרא יבמה יבא עליה כל דהו רבא אמר בלאו הכי נמי לא מצית אמרת מי איכא מידי דהשתא אסירא ליה ולבתר שעתא שריא והא אמר רב יהודה אמר רב כל יבמה שאין אני קורא בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לו בנים ואסורה ואימא הכי נמי אמר קרא (דברים כה, ה) כי ישבו אחים יחדו אפילו בן יום אחד:

יבמה שאמרה בתוך שלשים יום וכו':

מאן תנא דעד תלתין יומין מוקים איניש אנפשיה אמר רבי יוחנן רבי מאיר היא דתניא טענת בתולים כל שלשים יום דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר כנסתרה לאלתר לא נסתרה אף לאחר כמה שנים רבה אמר אפי' תימא ר' יוסי עד כאן לא קאמר ר' יוסי התם אלא בארוסתו דגיס בה אבל אשת אחיו

רש"יעריכה


לא פסל את הראשונה - שהרי ביאתן שוה ואי ראשונה קנויה היא הרי היא אשתו ואחרונה ביאת זנות ואי לאו קנויה היא הרי שתיהן נכריות אצלו שלא היתה קנויה לאחיו ומקיים את הראשונה שלא נפסלה עליו אבל אחרונה לא דלמא קנויות הוו ומשבא על הראשונה קמה הך עליה באיסור שני בתים:

פסל את הקטנה - משום גזירה דלמא קדים ובעיל חרשת ברישא וכדאמר בגמרא ואע"ג דממה נפשך היא שריא ליה הואיל וראשונה היא אי קנויה היא הא קנויה היא אי לאו קנויה היא נכרית בעלמא היא:

פסל את החרשת - שמא קטנה קנויה כולה וקנין החרשת משויירת:

רבי אלעזר - ה"ג במתני' ובקמייתא רבי אליעזר גרס והכי אמרן בפ"ק דנדה (דף ח.):

מלמדין את הקטנה שתמאן בו - ותעקור נישואיה ויקיים את הגדולה:

גמ' וכן א"ר אלעזר - בן פדת דאמורא הוא הלכה כר"א דמתניתין והוא ר"א בן שמוע:

וצריכא - לשמואל ור' אלעזר בן פדת למימר בקמייתא הלכה כר' אליעזר ובהא נמי הלכה כרבי אלעזר דבתרוייהו מלמדין את הקטנה למאן:

דאי איתמר בקמייתא - גבי אחיות (לעיל דף קט.) משום דאכתי לא איקיים מצות ייבום הילכך מלמדין את הקטנה אשתו למאן ותתייבם יבמתו:

אבל בהא דאיקיים מצות ייבום - בשתיהן אימא לא אמר שמואל הלכה כרבי אלעזר אלא יוציא שתיהן בגט:

ואי אשמעינן בהא משום דגדולה רמיא קמיה - לייבומי משום הכי מהדרינן אמיאון דקטנה כדי שתתייבם גדולה:

אבל אידך - בההיא דאחיות דגדולה אחות אשתו היא נימא לא רמיא קמיה ולא ילמדו קטנה למאן בשביל ייבומיה של גדולה צריכא:

מתני' יגדלו זה עם זה - ואם בא לגרשה אינו יכול עד שיגדיל דגט קטן אינו גט:

היבמה שאמרה בתוך שלשים יום - שכנסה היבם:

לא נבעלתי לו - ליבם וגט יבמין יוצא מתחת ידה כדמפרש בגמ' והוא אומר בעלתיך ודייך בגט כופין אותו לחלוץ דהיא נאמנת דעד תלתין יומין מוקי איניש אנפשיה מלבעול:

לאחר ל' יום - הוא נאמן דלא מוקים איניש אנפשיה מלבעול ומיהו איהי לא משתריא דשויתה לנפשה חתיכה דאיסורא ובעיא חליצה ומבקשין הימנו אבל כופין לא דהא בעל:

בחיי בעלה - ולא נתכוונה לפטור עצמה הימנו לאחר מיתת בעלה אלא שהיה להם כעס זה עם זה:

גמ' לא חולצין ולא מייבמין - קטן שמא ימצא סריס קטנה שמא תמצא איילונית ואינם בני ייבום נמצאו פוגעין בערוה:

ביאה דאיסורא - קטן בגדולה דגדולה בת עונשין היא ושמא הקטן ימצא סריס והרי נבעלה לאסור לה שלא במקום מצוה וכן גדול בקטנה אם תמצא איילונית נמצא שפגע גדול בערוה אבל קטן וקטנה אפילו אינן בני ייבום כגון הוא סריס והיא אילונית אין כאן איסור דקטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו וה"נ שניהן לאו בני עונשין:

ולבתר שעתא - כשיגדלו:

ואימא הכי נמי - לעולם אסורה לו:

אפי' בן יום אחד - ישבו יחדו קאמר קרא יבמה יבא עליה ואפי' לא הוי משמע כל דהו מסברא שריא ליה בקטנות כדאמר:

טענת בתולים - להפסיד כתובתה:

כל שלשים יום - דיכול לטעון לא בעלתי עד עתה:

נסתרה לאלתר - הוא טוען ואם טוען לאחר זמן אינו נאמן דודאי מרישא בעל ומצאה בתולה ושתק והשתא הוא דרתח עלה:

תוספותעריכה


לאחר שלשים יום מבקשים ממנו שיחלוץ לה. ואם תאמר מה הוא מפסיד אם חולץ לה ולמה אין כופין כדי להתירה ויש לומר שהוא מתבייש בבית דין לחלוץ לה שתרוק בפניו:

לאחר מיתת בעלה מבקשים ממנו שיחלוץ לה. ולא אמרינן כופין שנתן אצבע בין שיניה שלא היפר לה שהרי אין יכול להפר עד שיבעול ואי סבירא ליה דמצי מיפר דפלוגתא היא בנדרים בפ' נערה (דף עד.) ומייתי לה בפ' ארבעה אחין (לעיל ד' כט:) סבירא ליה כמ"ד בכתובות (דף נט:) היא נתנה אצבע בין שיניה ולהכי מבקשים ולא כופין:

קרי כאן להקים לאחיו שם בישראל והאי לאו בר הכי הוא. ואע"פ שיבא לכלל הקמת שם לא מהניא כיון שלא היה לו שעת הכושר כי היכי דפסלינן בהערל (לעיל דף עט:) סריס חמה שלא היה לו שעת הכושר אע"פ (לעיל פ.) שבמינו מתרפאים באלכסנדריא של מצרים ומשני אמר קרא כו' ולא דמי לסריס חמה שאין רפואתו ברורה לבוא כמו קטן שיגיע לכלל גדלות:

יבמה יבא עליה כל דהו. מדלא כתיב אחי המת יבא עליה:

אמר קרא כי ישבו אחים יחדו. וממעטינן מיניה לעיל בפ"ב (דף יז: ושם) אשת אחיו שלא היה בעולמו מכלל שאם היה בעולמו אפילו יום אחד מייבם אבל ליכא למימר דמיחדו דריש דאם כן אפי' סריס נמי לייבם מהאי טעמא דהא יחדו איתנהו:

טענת בתולים כל שלשים יום. אפי' ראינו שנסתרה כבר רבי יוסי אומר נסתרה לאלתר לאלתר לאו דוקא דאי אפשר לטעון עד שימצא בית דין:

לא נסתרה אפי' אחר כמה שנים. כלומר שאין אנו יודעין שנסתרה. אע"פ שנכנסה לחופה ור"מ סבירא ליה דלא מוקי איניש אנפשיה שלא יסתר ויבעול בעילת מצוה אי נמי לא נסתרה שאנו יודעין בודאי שלא נסתרה ובהא לא פליג רבי מאיר:

עין משפט ונר מצוהעריכה

לג א מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה כו , סמ"ג עשין נ , טור ושו"ע אה"ע סי' קעא סעיף ה:

לד ב טור ושו"ע אה"ע סי' קעא סעיף ו:

לה ג מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה כז , טור ושו"ע אה"ע סי' קעא סעיף ז:

לו ד מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה כח , טור ושו"ע אה"ע סי' קעא סעיף ח:

לז ה מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה ט , טור ושו"ע אה"ע סי' קעא סעיף ט:

לח ו ז מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה ל , טור ושו"ע אה"ע סי' קעא סעיף י:

לט ח מיי' פ"א מהל' יבום הלכה טז [והלכה יח] , סמ"ג עשין נא , טור ושו"ע אה"ע סי' קסז סעיף ה:

מ ט מיי' פ"ב מהל' יבום הלכה ה , סמג שם , טור ושו"ע אה"ע סי' קסז סעיף ו:

מא י מיי' פ"ב מהל' יבום הלכה טו , סמג שם , טור ושו"ע אה"ע סי' קה סעיף ב:

מב כ מיי' פ"יא מהל' אישות הלכה טו , סמג עשין מח , טור ושו"ע אה"ע סי' סח סעיף י: