חבקוק ג
קיצור דרך: t2003
הפרק במהדורה המוטעמת
ג א תְּפִלָּ֖ה לַחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת׃
ב יְהֹוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵ֒אתִי֒ יְהֹוָ֗ה פׇּֽעׇלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר׃
ג אֱל֙וֹהַּ֙ מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא וְקָד֥וֹשׁ מֵהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃
ד וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה קַרְנַ֥יִם מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה׃
ה לְפָנָ֖יו יֵ֣לֶךְ דָּ֑בֶר וְיֵצֵ֥א רֶ֖שֶׁף לְרַגְלָֽיו׃
ו עָמַ֣ד ׀ וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְﬞצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם לֽוֹ׃
ז תַּ֣חַת אָ֔וֶן רָאִ֖יתִי אׇהֳלֵ֣י כוּשָׁ֑ן יִרְגְּז֕וּן יְרִיע֖וֹת אֶ֥רֶץ מִדְיָֽן׃
ח הֲבִנְהָרִים֙ חָרָ֣ה יְהֹוָ֔ה אִ֤ם בַּנְּהָרִים֙ אַפֶּ֔ךָ אִם־בַּיָּ֖ם עֶבְרָתֶ֑ךָ כִּ֤י תִרְכַּב֙ עַל־סוּסֶ֔יךָ מַרְכְּבֹתֶ֖יךָ יְשׁוּעָֽה׃
ט עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּע־אָֽרֶץ׃
י רָא֤וּךָ יָחִ֙ילוּ֙ הָרִ֔ים זֶ֥רֶם מַ֖יִם עָבָ֑ר נָתַ֤ן תְּהוֹם֙ קוֹל֔וֹ ר֖וֹם יָדֵ֥יהוּ נָשָֽׂא׃
יא שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃
יב בְּזַ֖עַם תִּצְעַד־אָ֑רֶץ בְּאַ֖ף תָּד֥וּשׁ גּוֹיִֽם׃
יג יָצָ֙אתָ֙ לְיֵ֣שַׁע עַמֶּ֔ךָ לְיֵ֖שַׁע אֶת־מְשִׁיחֶ֑ךָ מָחַ֤צְתָּ רֹּאשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע עָר֛וֹת יְס֥וֹד עַד־צַוָּ֖אר סֶֽלָה׃
יד נָקַ֤בְתָּ בְמַטָּיו֙ רֹ֣אשׁ פְּרָזָ֔ו יִסְעֲר֖וּ לַהֲפִיצֵ֑נִי עֲלִ֣יצֻתָ֔ם כְּמוֹ־לֶאֱכֹ֥ל עָנִ֖י בַּמִּסְתָּֽר׃
טו דָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים׃
טז שָׁמַ֣עְתִּי ׀ וַתִּרְגַּ֣ז בִּטְנִ֗י לְקוֹל֙ צָלְﬞל֣וּ שְׂפָתַ֔י יָב֥וֹא רָקָ֛ב בַּעֲצָמַ֖י וְתַחְתַּ֣י אֶרְגָּ֑ז אֲשֶׁ֤ר אָנ֙וּחַ֙ לְי֣וֹם צָרָ֔ה לַעֲל֖וֹת לְעַ֥ם יְגוּדֶֽנּוּ׃
יז כִּֽי־תְאֵנָ֣ה לֹֽא־תִפְרָ֗ח וְאֵ֤ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּחֵשׁ֙ מַֽעֲשֵׂה־זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא־עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֤ר מִמִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּרְפָתִֽים׃
יח וַאֲנִ֖י בַּיהֹוָ֣ה אֶעְל֑וֹזָה אָגִ֖ילָה בֵּאלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃
יט יֱהֹוִ֤ה אֲדֹנָי֙ חֵילִ֔י וַיָּ֤שֶׂם רַגְלַי֙ כָּאַיָּל֔וֹת וְעַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַדְרִכֵ֑נִי לַמְנַצֵּ֖חַ בִּנְגִינוֹתָֽי׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א תפלה לחבקוק הנביא על שגינות
ב יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור
ג אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ
ד ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה
ה לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו
ו עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו
ז תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין
ח הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה
ט עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ
י ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא
יא שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך
יב בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים
יג יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה
יד נקבת במטיו ראש פרזו [פרזיו] יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר טו דרכת בים סוסיך חמר מים רבים טז שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו יז כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים יח ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי יט יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי
א תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת.
ב יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר.
ג אֱלוֹהַ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ.
ד וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה.
ה לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו.
ו עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.
ז תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן.
ח הֲבִנְהָרִים חָרָה יְהוָה אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ אִם בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה.
ט עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה נְהָרוֹת תְּבַקַּע אָרֶץ.
י רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים זֶרֶם מַיִם עָבָר נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא.
יא שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ.
יב בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם.
יג יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה.
יד נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פרזו [פְּרָזָיו] יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר. טו דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים. טז שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ. יז כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים. יח וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי. יט יְהוִה אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי.
(א) תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת.
(ב) יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר.
(ג) אֱלוֹהַ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ.
(ד) וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה.
(ה) לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו.
(ו) עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.
(ז) תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן.
(ח) הֲבִנְהָרִים חָרָה יְהוָה אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ אִם בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה.
(ט) עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה נְהָרוֹת תְּבַקַּע אָרֶץ.
(י) רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים זֶרֶם מַיִם עָבָר נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא.
(יא) שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ.
(יב) בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם.
(יג) יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה.
(יד) נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פרזו [פְּרָזָיו] יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר.
(טו) דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים.
(טז) שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ.
(יז) כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים.
(יח) וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי.
(יט) יְהוִה אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי.
א תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא, עַל שִׁגְיֹנוֹת סוג של מנגינה או כלי נגינה.
ב
יְהוָה, שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ כששמעתי את נבואתך יָרֵאתִי. יְהוָה, פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים את מפעלך שאתה מקדם במשך שנים (העונש שתכננת לכשדים) - חַיֵּיהוּ הבא אותו לידי ביטוי. בְּקֶרֶב שָׁנִים את פעלך הנ"ל - תּוֹדִיעַ. בְּרֹגֶז בשעת כעס - רַחֵם תִּזְכּוֹר.
ג
אֱלוֹהַ מִתֵּימָן מהדרום הרחוק (או שהכוונה לארץ אדום, כמו בעמוס א, יב) יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן כפי שגם נאמר בדברים לג ב: "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן", סֶלָה לתמיד. כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ.
ד
וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה תתגבר לאור חזק, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ קרני אור בוקעות ממקומו של ה', וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה מחבוא עוזו, מקור כוחו.
ה
לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר, וְיֵצֵא רֶשֶׁף להבות אש (או סוג של מחלה מדבקת, הכוללת חום גבוה) - ר' "מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף"בדברים לב כד לְרַגְלָיו אחריו.
ו
עָמַד וַיְמֹדֶד בחן אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם התיר, שיחרר, את הגויים שסבלו מידי הכשדים, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד נצח, הרים גבוהים, שַׁחוּ הושפלו גִּבְעוֹת עוֹלָם. הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ מהלכיו של העולם - הם שלו (כל הקורה בעולם מכוון על ידי ה').
ז
תַּחַת אָוֶן בעקבות חטאים רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן את אוהלי שבטי כושן (את הפגיעה בהם בידי ה'), יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת ירעדו יריעות אוהלי אֶרֶץ מִדְיָן.
{ס}
ח
הֲבִנְהָרִים האם בנהרות, בימים חָרָה יְהוָה? אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ כעסך? אִם בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ? כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ - מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה אתה רוכב על מרכבותיך בעולם ובכך מביא ישועה (ה"נְּהָרִים" סערו מעוצמת דהרות מרכבות ה', ונראה הדבר כאילו הוא כועס עליהם).
ט
עֶרְיָה תֵעוֹר תחשף בעירומה, תצא מנרתיקה ותפעל קַשְׁתֶּךָ, שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר ה' אומר לחניתות, ומשביע אותן לפגוע באויביו, סֶלָה. נְהָרוֹת תְּבַקַּע לנהרות תחצוב (מרכבות ה' יחצבו באדמה חריצים שבהם יזרמו נהרות) את ה- אָרֶץ.
י
רָאוּךָ יָחִילוּ וירעדו הָרִים, זֶרֶם מַיִם עָבָר שפרץ וזרם בחוזקה (כך התגלה ה'). נָתַן תְּהוֹם ה' השמיע לתוך התהום את קוֹלוֹ, רוֹם כלפי מעלה יָדֵיהוּ נָשָׂא הרים ה' את ידיו, כדי להורידן ולהכות באויבים.
יא
שֶׁמֶשׁ-יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה עומדים במקומם, לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ.
יב
בְּזַעַם תִּצְעַד תדרוך על אָרֶץ, בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם.
יג
יָצָאתָ לְיֵשַׁע להושיע את עַמֶּךָ, לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ מלך יהודה (שנמשח בשמן הקדוש). מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת חשפת, הרסת (את בתי הרשעים) יְסוֹד עַד צַוָּאר מהיסוד ועד החלק העליון, סֶלָה.
{פ}
יד נָקַבְתָּ בְמַטָּיו במקלות שלו, של האויב רֹאשׁ (פרזו) פְּרָזָיו מנהיגי ערי האויב, יִסְעֲרוּ שבאים כסערה לַהֲפִיצֵנִי. עֲלִיצֻתָם הם עולצים, שמחים כְּמוֹ לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר לפגוע בעני במקום נסתר, בו אין חשש שיתפסו אותם. טו דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ בסוסים המושכים את מרכבותיך (בדומה למתואר בפסוק ח), חֹמֶר יחמרו - יסערו ויעלו קצף (כמו "יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו" - תהלים מו, ד) מַיִם רַבִּים. טז שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז רעדה בִּטְנִי, לְקוֹל בגלל קול השמועה (קולות המים הסוערים המבשרים על התגלות ה') צָלֲלוּ נקשו שְׂפָתַי, יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי בעצמותי, וְתַחְתַּי במקומי אֶרְגָּז. אֲשֶׁר אָנוּחַ שאזכה למנוחה מהצרות לְיוֹם צָרָה ביום שתבוא הצרה על הכשדים, לַעֲלוֹת כאשר ה' יעלה למלחמה לְעַם יְגוּדֶנּוּ על עם שתקף את ה' (את עמו, ישראל) עם גדודי לוחמים. יז כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים. כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת שדות תבואה לֹא עָשָׂה הצמיחו אֹכֶל. גָּזַר נכרתו מִמִּכְלָה מהמכלאות צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים. יח וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלוֹזָה, אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי. יט יְהוִה אֲדֹנָי חֵילִי הוא מקור כוחי, וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמוֹתַי מקומות גבוהים ובטוחים בארצי יַדְרִכֵנִי.
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: