ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2016

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

הצעת מדיניות: מקור, עיצוב וביאור

שלום רב לכל התורמים.

אני מסתובב באתר כבר כמה וכמה חודשים, תורם בשקט מהספרים שמעניינים אותי. כל הזמן הזה, הולכת וגוברת בי התחושה שמדיניות עריכת הטקסטים באתר אינה משביעת רצון. עכשיו הצלחתי לנסח לעצמי מה בדיוק מפריע לי; יותר חשוב מכך, נדמה לי שיש לי הצעה לפתרון.

הבעיה שטורדת את מנוחתי היא העובדה שהטקסטים באתר אמור להתחלק, לפי המדיניות הנתונה, לשני סוגים (בעיקרון): טקסטים מקוריים (במרחב הראשי) וטקסטים בידי הגולשים (ביאור, תרגום וכו'). למעשה, יש קטגוריית ביניים, שהולכת ומשתלטת על המרחב הראשי: טקסטים מעוצבים. קחו, למשל, את כל המדרשים באתר (בפרט, מדרש רבה), את הגמרא, את ספר התניא, ועוד רבים וטובים: הם אינם "לא מבוארים", שכן העיצוב הוא ביאור.

המצב הנוכחי מונע את מה שהתכנסנו עבורו: מאגר חופשי של טקסטים לשימוש הציבור, בפרט עבור הציבור הלומד, שאינו מעוניין ב"תיווך" לא שקוף של ויקיעורכים (אם כי בטוחני שכוונתם טובה).

מה שהדגיש עבורי את הפער הוא מהדורת צוקרמנדל לתוספתא: זו אמורה להיות מהדורת "העתקה" של תוספתא צוקרמנדל, עם התאמה לפורמט הדיגיטלי.^[1] בפועל, גם היא מעוצבת (ראו למשל, כאן). קיימת מהדורה "לקריאה נוחה" – זו המהדורה הראשית של התוספתא; לדעתי, כל מהדורה אחרת צריכה להיות "מקורית" ככל הניתן, והוספת תבניות כגון {{צ}} פוגעת בעיקרון הזה.

לכן, רציתי להציע מדיניות חדשה. במדיניות המוצעת, לכל טקסט יכולים להיות שלושה סוגי דפים:

דפי מקור: כאן יוצגו מהדורות מבוססות מקור בודד, על בסיס קובצי pdf ו-djvu. כך, לתוספתא יש כמה מהדורות מקור: אחת מדפוס וילנא, אחת מתוספתא צוקרמנדל, ואולי גרסאות נוספות.
במקביל, ניתן להקליד מהדורה עם חילופי גרסאות בין מהדורות, המוצגות בעמוד עצמו; זאת, בניגוד לשימוש הנוכחי בתבניות {{נוסח}}, שכן אלו מערפלות את המגוון האפשרי של המקור. לעת עתה, אני חושב שיתכן ששימוש בהערות מרחפות (כמו תבנית {{ב}}) יוכלו לעזור, אבל ניתן יהיה ללבן זאת, אם ההצעה שלי תתקבל.
מהדורות מעוצבות: כאן, ניתן חופש מלא לאינטגרציה של הגרסאות השונות באופן שאינו "שקוף", בנוסף לעיצוב המקל על הקריאה. לכאן יגיעו רוב הדפים שקיימים היום במרחב הראשי.
מהדורות מבוארות: כאן, בנוסף לעיצוב, ניתן מקום להוספת פרשנויות מאת הגולשים, כיד השכל והדמיון הטובה עליהם, והיא תמשיך להיות מסומנת באופן מובהק, כמו היום.

אשמח לשמוע את תגובותיכם, נדב ס (שיחה) 14:31, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

ברצוני להגיב משהו לדברים הנ"ל, לא בגלל שיש לי הרבה להוסיף אבל בכדי שתדע שהמילים נקראו. ייתכן שאתה צודק עקרונית אבל בפועל ההצעה שלך נראה קשה מאד ליישם ויפתח קופסת פנדוראה של וויכוחים ומחלוקות על כל דף ודף -- מה נחשב עיצוב ומה נחשב ביאור ומה נחשב מקור. כרגע האתר חסרה כח אדם, כמעט ואין מפעילי מערכת או ביורוקרטים שיש להם פנאי זמן להקדיש לאתר כמו שצריך.

אמנם, חוץ מזה, עקרונית אני חושב שיש להבדיל בין "ביאור" לבין "פרשנות". המרחב של ביאור באתר הינו בעצם פרשנות. לעומת זאת פתיחת ראשי תיבות, פיסוק, ואפילו קיטוע הינו ביאור של התוכן עצמו למרות שהדברים לפעמים ניתנים לאפשרויות שונות. טהרנות מלאה של "דפי מקור" אינו לדעתי רצוי וגם לא ניתן ליישום כרגע עם מיעוט הכח אדם שיש לנו. בנוסף, מטרתנו היא להנגיש לציבור ספרים ולשם כך אם פתיחת ראשי תיבות של ר"ל עוזר לקורא ללמוד את תוכן הספר, מה טוב ומה נעים, ואני חושב שגם המחבר עצמו היה עושה כך, לולי שהיה מוטל עליו מגבלות של זמן והוצאות דפוס.

זכור לי שמשתמש:Dovi כתב על זה במילים יותר יפות איפשהו בעבר. זה היה בנוגע לדיון שהיה ביני לבין משתמש:Pashute בנוגע להכנסת פיסוק במיזם של ספרא אבל אינני יודע בדיוק איפה. זכור לי שהוא דיבר על הענין של "טהרנות"... אולי מישהו יודע איך לחפש את זה באתר. דעתי האישית כמובן. בברכה וחזק וברוך.--Roxette5 (שיחה) 19:43, 22 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

לגבי "דפי מקור", לכך נועד מרחב-שם עמוד, למשל עמוד:Milhamot Hashem.pdf/137. --אראל סגל • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 14:19, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

בפועל, צריך להבין שאנחנו לא פועלים בחלל ריק ולא מתחילים כרגע יש מאין. יש באתר עשרות ספרים שנוצרו ע"פ השיטה של עיצוב כזה או אחר, הוספת פיסוק ופתיחת ר"ת, כנהוג במהדורות הדפוס המודרניות של ספרים אלו. זאת משום שהטקסט המקורי קצת קשה לקריאה לקורא בן זמננו. אני לא חושב שכדאי או אפשרי לשנות את כל זה. די בכך לדעתי שיצרנו את ההפרדה של מרחב הביאור לטקסטים מבוארים.--נחום - שיחה 18:11, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

מצטרף לדבריו של נחום. הנושא הזה כבר נדון בהרחבה בעבר. תכל'ס, אנחנו לא רואים את עצמנו כמעתיקים בלבד, אלא כמוציאים לאור מחדש של ספרים ישנים. ולכן אנחנו מנסים (עד כמה שאפשר) לקחת את הטקסט של הספר הישן ולהוציא אותו לאור מחדש ביחד עם אותן תכונות ותוספות כמו שכל מוציא לאור היה עושה במהדורה עכשווית. יש לדון בנפרד לגבי כל ספר או חיבור לגבי מה טיבו של המהדורה (או המהדורות) הראויים לו.

זה לא תמיד קל, ולפעמים זה קצת מבלבל. אבל יש כבר תוצאות נפלאות למספר חיבורים חשובים. עדיף להכיל את כל מה שמסגרת הוויקי יכול להעניק, והוא מצויין עבור עבודה קהילתית בההדרתם מחדש של חיבורים ישנים. Dovi (שיחה) 14:01, 2 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

הערת שוליים

^ קישורים, ואולי שינויים קלים נוספים. ראו, בהקשר זה, את הנסיון שביצעתי בתחילת מסכת סוכה. הרעיון היה להעביר את ההערות שמסומנות בתחתית העמוד לפי שורות להערות צמודות טקסט. יצויין שהנסיון לא עלה בהצלחה, לעת עתה.

שאלות בהפרת זכויות יוצרים -- אברהם יצחק הכהן קוק - עין איה

כעת אני ממהר אבל אני פותח כאן דיון לגבי בקשת משתמש:מרכז הרב1 למחיקת תוכן של ספר עין איה מהאתר על בסיס הפרת זכויות יוצרים. נראה לי שהשאלה היא, מצד אחד הרב עצמו נפטר מעל 70 שנה אבל מצד שני ההוצאה לאור של כתביו יצאה פחות מ70 שנה, ובכן השאלה אם יש על זה זכויות יוצרים או לא. מוזמנים להשתתף.--Roxette5 (שיחה) 17:40, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

עין אי"ה יצא לאחר פטירת הרצי"ה והוא בבעלות משפטית חוקית ובטח הלכתית של יורשי הרב קוק וזה מכון הרצי"ה,מעולם אף אחד לא העיז להעתיק את עין אי"ה ולמכור אותו. שהרי הוא היה חוטף תביעה. לכן כאן מכון הרצי"ה מבקש בצורה מכובדת להסיר מיד את כל עין אי"ה ,ויקיטקסט עוברים על החוק וכמו שעל כל תמונה צריך אישורים וחתימות ,מדוע בהפרת זכויות יוצרים כה בוטה לא. כמובן שאם זה ימשך מסתבר שהמכון יתבע את ויקיטקסט.בויקיפדיה שאני עורך שם (כתבתי למעלה מ150 ערכים) אם יש ערך עם חשש הז"י קודם משביתים אותו ולאחר הבירור מחזירים אותומרכז הרב1 (שיחה) 21:02, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

אינני עורך דין. אולם, בהסתכלות בחוק זכות יוצרים לכאורה המקרה שלנו תחת סעיף 38 של החוק. דהיינו זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות פרק זה. שים לב שזאת ללא קשר לגבי פרסום היצירה, כאשר ניתן לראות מההגדרות בסעיף 1 וגם מסעיף 40.

לכאורה בעלי זכות היוצרים הינו הראי"ה, הואיל והוא כתב את המילים של עין איה, ולכן הזכויות פגו לאחר 70 למותו. לא?

נשמח גם כן לשמוע דעתם של ויקיפדים ומפעילי מערכת בויקיפדיה בעניין הנ"ל אבל בבקשה להביא סימוכין לעצם הטיעונים--Roxette5 (שיחה) 22:36, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

מתייג את משתמש:Fuzzy.--נחום - שיחה 03:27, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

למיטב הבנתי (איני עורך דין), אם מדובר בהעתק מדויק של כתבי הרב קוק, אין זכות יוצרים על הכתבים, מכיוון שזכות היוצרים היא על יצירה מקורית; אבל אם נעשו בכתבים שינויים מהותיים אשר מהווים יותר מהגהה קלה, כן יש זכות יוצרים על הכתבים כלשונם אחרי השינויים, מתוך הנחה שהשינויים הנ״ל הופכים את היצירה החדשה ל”מקורית” – ירח אפל (שיחה) 07:01, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

הרצי"ה קוק ביקש שיחכו עם זה עד שיסדרו יפסקו יעשו הגהות יחלקו לפי נושאים ויערכו ועוד ועוד ועוד אז זה נראה שהיצירה החדשה של מכון הרצי"ה מועתקת כאן בשלמות, פרי עבודתם של הרב פילבר הרב זאב נוימן ובנו של הרב אברהם שפירא. דבר נוסף לגבי הטענה של Roxette5 שלמה לא יזכו את הרבים, אז ראשית שם משפחתי הוא לא קוק רענן או שפירא כך שאין מה לבוא אלי בטענות, אני השליח. שנית באוצר החכמה ובשום מקום אחר לא מופיע הספר חזון עובדיה, מי שרוצה שיבוא לחנות וירכוש ויש אלפים כאלה (עין אי"ה זה ספר כידוע נמכר). זה מקובל, זה הגיוני ואין סיבה שהאינטרנט ישבור את המכירות שבכסף שלהם יעזור להוצאת הכתבים הבאים, אבל זה דיון אחר. השורה התחתונה היא שיש למחוק את עין אי"ה באופן מיידי ואני מתפלא איך אתם עדיין משאירים את זה כל עוד לא הוכחתם במפורש אחרת, הרי כל דקה זו עבירה על החוק. מרכז הרב1 (שיחה)

מרכז הרב1, הרב עובדיה יוסף זצ"ל נפטר לפני 3 שנים ולכן בודאי שיש על כתביו זכויות יוצרים. אלחנן המקלידן (שיחה) 11:33, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

האם לקרן ויקימדיה ישראל יש יועץ משפטי? אם כן, נראה לי שכדאי לשאול אותו. --אראל סגל • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ז 16:11, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

משתמש:מרכז הרב1, בא נתמקד כאן רק בדיון המשפטי ונשאיר את הענין התורני ביני לבינך בדף השיחה שלך. עכשיו, לגבי בקשת הרצי"ה -- עדיין אינני מבין את הטענות שלך. על פי חוק אחרי 70 שנה לפטירת הראי"ה קוק היצירה הינה נחלת הציבור ואינם שייכות להרצי"ה להחליט עליהם. גם הרצי"ה אינו הבעלים על החומר. זאת הבנתי. בכל אופן, אולי באמת כדאי לך לפנות ישירות אל קרן ויקימדיה ולדבר אם המחלקה המשפטית שלהם.--Roxette5 (שיחה) 17:11, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

השאלה היא מציאותית: מה הם בדיוק העריכות והשינויים שעשו הרבנים פילבר, נוימן ושות'? אם זה היה יותר מגדר של הגהה קלה, והטקסט שלנו לקוח מעבודתם, הרי שמשתמש:מרכז הרב1 צודק ויש למחוק את כל הדפים מוויקיטקסט. זה דבר שצריך לבדוק במציאות ואינו עניין לייעוץ משפטי.--נחום - שיחה 17:50, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

עדכון: מעיון באתר הספריה הלאומית עולה שהספר נדפס לראשונה ע"י מכון הרצי"ה בין השנים תשמ"ז-תש"ס, ולכן לכאורה יש יסוד להנחה שהטקסט בוויקיטקסט לקוח ממהדורת מכון הרצי"ה שלכאורה יש עליה זכויות של העורכים. יש בפנינו שתי אפשרויות: 1) שמישהו ייקח על עצמו לבדוק את הטענה לפיה הטקסט עבר עריכה יסודית שמקנה זכויות לעורכים. 2) לצאת מנקודת הנחה שטענת משתמש:מרכז הרב1 צודקת ולמחוק את הטקסט.--נחום - שיחה 18:04, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

איך ניתן לבדוק את הטענה ללא נגישות אל הכת"י עצמם? עדיין לא הבנתי למה צריכים למחוק? המילים עצמן אין עליהם זכ"י אז מקסימום נסיר את כל הפיסוק והקיטוע. לא?--Roxette5 (שיחה) 18:22, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

השאלה היא האם הטקסט לא עבר עריכה מעבר לפיסוק וקיטוע. אני מציע שמשתמש:מרכז הרב1 יפנה למערכת מכון הרצי"ה ויבקש מהם פנייה מסודרת אלינו ובה פירוט מהות העבודה שהם עשו בטקסט.--נחום - שיחה 18:35, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

לא כל כך הבנתי טקסט של איזה ספר נכתב. על פי מה שאני רואה בספרייה הלאומית ישנם:

קובץ מאמרים / של מרן אברהם יצחק הכהן קוק ... שנתפרסמו בעתון "היסוד" בשנות קיומו תרצ"ב-תרצ"ה ; בהוספת קטע מספרו "עין איה" על "עין יעקב" שעודנו בכת"י. הוצאת מערכת "היסוד" ליום השלשים לפטירתו. שנת פרסום: תרצ"ו. מה שאומר שהיה כבר ספר לפני כן.
עין איה : על אגדות חז"ל שבעין יעקב / מאת ר' אברהם יצחק הכהן קוק. OCLC:232929252. ירושלים : המכון ע"ש הרצי"ה קוק, תשנ"ה-תשס"ז
לאורו : עיונים במשנת רבינו אברהם יצחק הכהן קוק / מאת יעקב הלוי פילבר. מחברים: קוק, אברהם יצחק, פילבר, יעקב בן שלמה יהודה. ירושלים : המכון לחקר משנת הראי"ה
עין אי"ה - חנוכה / מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. מחברים: קוק, אברהם יצחק, פילבר, יעקב בן שלמה יהודה. ירושלים : המכון לחקר משנת הראי"ה

Geagea (שיחה) 21:29, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

למיטב הבנתי מדובר על ה2 ברשימה -- עין איה על אגדות חז"ל. הודפס לא מזמן אבל המילים הם משל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שנפטר מלפני 70 שנה ובכן השאלה באיזו מידה בוצע על כתביו עבודת עריכה בכדי להצדיק על חשיבת הדפסת הספר כיצירה חדשה תחת זכויות יוצרים של המכון.--Roxette5 (שיחה) 21:34, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

אני כמעט בטוח שזכויות היוצרים פגו וממילא להוצאה לאור אין זכויות יוצרים. במקרה זה היוצר שמצויין הוא אברהם יצחק הכהן קוק. אני חושב שההצעה של נחום טובה - פנייה מסודרת של מכון הרצי"ה אלינו ובה פירוט מהות העבודה שהם עשו בטקסט. בכל מקרה אפשר לקבל ייעוץ משפטי אם צריך מוויקימדיה ישראל. בכל מקרה, לדעתי, צריכה להיות פניה מסודרת של מכון הרצי"ה ובו דוגמאות כלשהן להפרת זכויות יוצרים. Geagea (שיחה) 21:52, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

גם אני לא עורך דין בישראל.

נראה שלמכון הרצי"ה יש בעלות על הניר המקורי של כתבי הרב קוק - עין אי"ה. למרות שזכויות יוצרים על המילים הכתובות פקע, ללא שיתוף פעולה מהם או פסיקה של שופט אין אפשרות להכריח אותם לשחרר את הניר של הכתבים המקוריים לציבור.
סביר שמכון הרצי"ה עשה שינוים ותיקונים והגהות כדי שהם יהיו מוגנים לפי החוק שהספר הוא יצירה "מקורית", ואין באפשרותינו להשוות את הנוסחים, כי המקור לא פורסם.
ניתן להשתמש במאמרים שפורסמו בעבר ככתוב לע"ל, אבל הספר כיחידה אחת, כבמופיע באתר של ויקיטסט, זכויות היוצרים לא פקעו.
אם ספר פורסם בעבר, ואפשר למצוא עותק שלו, וזכויות היוצרים פקעו על הספר ההוא, אז ניתן לפרסם את הספר ההוא, ולהשתמש בו כדי להשוות את השינוים שנעשו במהדורה החדשה.
מכון הרצי"ה מעלה גם נקודה של 'בעלות הלכתית', והם פונים בבקשה לעזוב אותם ולתת להם את הזכות למכור את הספר.

לא נראה שללא עורך דין ומאמץ גדול ניתן לפתור את הבעיה, לכן אני מסכים עם נחום. ilan sendowski 02:01, 31 באוקטובר 2016 (IST)

אם מדובר בספר: עין איה : על אגדות חז"ל שבעין יעקב / מאת ר' אברהם יצחק הכהן קוק (OCLC:232929252). צויין במפורש שהיוצר הוא הרב קוק בלבד. אם רצו להכלל במנין יוצרי היצירה היו צריכים לכלול את שמם לצד הרב קוק כפי שאכן עשו ביצירות אחרות. Geagea (שיחה) 04:02, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

ובהמשך לדברים, אם צוין על הספר שישנם מחברים נוספים אזיי עלינו לקבל את הטענה לזכויות יוצרים. הבעיה שאני רואה כאן שאין בכלל אזכור למקור המדויק של הטקסט. יכול גם להיות שיש ערבוב בין ספרים.Geagea (שיחה) 04:21, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

קראתי הכל.
כל הדיון הוא רק בהנחה שמישהו שם את ידו על הכתב יד המקורי והעתיק אותו לאחר שבעים שנה, אבל כאן מלבד ההוצאה של מכון הרצי"ה עם השינויים התוספות ההגהות ואלפי המקורות בהערות ששמו מכון הרצי"ה פשוט וברור שהזכויות יוצרים שלהם במצב הנוכחי.
עו"ד הומינר שהוא העורך דין של ישיבת מרכז הרב ומכון הרצי"ה כבר החל בפעילות משפטית נגד ויקיטקסט, כך אמרו לי במכון, וחבל. יש עוד אפשרות לתקן זאת. זה לא מכבד את ויקיטקסט כל הסיפור הזה.
ראו פסקה למשל: "בתורה לפי פשטא על טהרת-גברא [ושמו] אותו על טהרת-יומא" המרובע זה תוספת של מכון הרצי"ה והמעתיקים העתיקו אחד לאחד. לכן לא ברור מי התיר להעתיק את גירסת מכון הרצי"ה. ועל כך אין חולק, אף אחד לא טוען ולא יטען שיש לו את הכתב יד.
חוקר ממכון הרצי"ה אמר לי שבעין אי"ה ברכות יש קטעים שהם צירפו מכתבי יד (דברים שהרב לא כתב על הגמרא בפירוש הקלאסי לעין אי"ה ולערך חצי מעין אי"ה ברכות ב' הוא כך וחלק קטן גם מעין אי"ה א') לכן זאת סיבה נוספת להסרה מיידית של עבודתם של מכון הרצי"ה. מרכז הרב1 (שיחה) 13:28, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

משתמש:מרכז הרב1, לא השתכנענו שיש עילה להסרה מיידית. אנא פנה למכון הרצי"ה ובקש מהם שיפנו אלינו ויפרטו בדיוק מה הם הוסיפו לטסקט, וניתן למומחים שלנו להחליט אם זה מצדיק מחיקה גורפת של הטקסט, או שאפשר אולי רק להסיר עריכות בסוגריים מרובעות וכיו"ב ולהותיר את הטקסט המקורי שאין עליו זכויות על כנו. בלי פנייה כזו, חוששני שלא נוכל למחוק את הטקסט.

אילו מכון הרצי"ה היה מציין את שמות העורכים בנוסף לראי"ה כמחברי הטקסט, ייתכן וכל הדיון הזה היה נמנע. משכך, אין למכון הרצי"ה להלין אלא על עצמם. בברכה, נחום - שיחה 19:06, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

בשלב ראשון אפשר להסיר את כל התוספות בסוגריים מרובעים. אני יכול לעשות זאת על-ידי בוט. --אראל סגל • שיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"ז 07:55, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

דרוש הפעלת בוט - דרכי משה על הטור (וגם הדרישה ופרישה לעתיד)

שלום חברים.

ישנה את הטקסט של כל הדרכי משה על ד' הטורים בדפי המשתמש של משתמש:אלישיב ליפא. בעבר אני העליתי את הבית יוסף והב"ח ידני אבל הדבר דורש הרבה זמן ואני לא חושב שאוכל לעשות את זה ידני הפעם. אני מחפש מישהו שיודע להפעיל בוט שיעלה אוטומטי כל סימן וסימן של הדרכי משה אל המקום הנכון שלו תחת כותרת של "דרכי משה", כמו שניתן לראות דוגמא לכך בסימני טור אורח חיים א' - ס"ג. בנוסף שים לב שבטור אורח חיים, משתמש:NAHUM כבר העלה את הדרכי משה שמה ולכן צריכים להתחיל מסימן ס"ד ואילך.

אני אחכה למתנדב למשך שבועיים ואם לא אנסה לפנות אל משתמשים בויקיפדיה. --Roxette5 (שיחה) 06:43, 2 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

מצטרף בחום לדבריו של Roxette5, שכבר השקיע המון זמן ומאמצים בפרויקט ארבעה טורים: אם יש בעל הבנה טכנית שיכול להפעיל בוט כזה, הוא יהיה שותף בדבר ענק. כבר עכשיו, לאחר מאמציו של Roxette5, יש לנו כאן את המהדורה השימושית ביותר בעולם לארבעה טורים, כאשר כל סימן בא בדף שלו ולאחריו נושאי הכלים. עם הזמן גם נגשו אנשים טובים כדי לעשות פיסוק וחלוקה לפסקאות בטור ובבית יוסף. המפעל הזה מהווה בסיס מצוין להנגשת מקורות ההלכה באופן יעיל, ובמיוחד כדי שאנשים ילמדו את יצירת הענק בית יוסף במקורו ובסביבתו המקורית (במקום להסתפק בשו"ע ומפרשיו). אם נוכל להוסיף כאן גם את שאר נושאי הכלים של הטור בכל סימן, אז יהיה כאן אוצר שלא יסולא מפז עבור הלומדים בשנים הבאות! Dovi (שיחה) 13:54, 2 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

ביאור:תוספתא

בשעה טובה, הושלמה שכבה בסיסית לסדר זרעים.

אשמח לקבל הערות, הארות ותיקונים וכן הצעות לשיפור.

Ahituvrs (שיחה) 19:00, 6 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

חזק וברוך!--Roxette5 (שיחה) 19:03, 6 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

איפוס סיסמה

קיימת בעיה של תוקפים שמשתלטים על משתמשים עם הרשאות מיוחדות (למשל מפעילי מערכת, ביורוקרטים, בודקים ודיילים). נראה שזה נובע מסיסמאות חלשות או סיסמאות ממוחזרות.

הועד המנהל פועל יחד עם מספר קבוצות על מנת לפתור את הבעיה.

לבינתיים, אנו מבקשים מכל המשתמשים לבדוק את הסיסמאות שהם בחרו לחשובות הויקי שלהם. אם אתם יודעים שבחרתם בסיסמה חלשה או שבחרתם בסיסמה שבחרתם גם באתר אחר, נא שנו את הסיסמה.

בחרו סיסמה חזקה — שמונה או יותר תווים שכוללים אותיות, מספרים וסימני פיסוק.

Joe Sutherland (שיחה) / MediaWiki message delivery (שיחה) 01:41, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

סטטיסטיקה לחודש אוקטובר - דפי צפויים

שלום לכולם, מי שמעוניין לראות בדפים הכי צפויים באתר לחודש אוקטובר (וכמו כן לחודשים קודמים) -- הקישור כאן. --Roxette5 (שיחה) 02:39, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

"צפויים" משמעו צפוי מראש, ניתן לניבוי. לכן יותר נכון "נצפים". השוחט (שיחה) 03:42, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

תודה רבה על התיקון.--Roxette5 (שיחה) 07:49, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

משום מה מושמטים שם דפים ממתחם הביאור... אמנם קשה להתחרות בסידור ובאיגרת הרמב"ן אבל בהשוואה לתפילת הדרך וקריאת שמע התנ"ך המבואר מתקרב במספר הצפיות - [https://tools.wmflabs.org/pageviews/?project=he.wikisource.org&platform=all-access&agent=user&start=2016-10-01&end=2016-11-22&pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90

[1] קישורים, ואולי שינויים קלים נוספים. ראו, בהקשר זה, את הנסיון שביצעתי בתחילת מסכת סוכה. הרעיון היה להעביר את ההערות שמסומנות בתחתית העמוד לפי שורות להערות צמודות טקסט. יצויין שהנסיון לא עלה בהצלחה, לעת עתה.

[1]