ויקיטקסט:מזנון/ארכיון יולי 2012

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

סטטיסטיקת צפיות

האם אפשר להוסיף דף של סטטיקסת צפיות של דפים בוויקיטקסט של למשל השבוע האחרון או החודש האחרון? הייתי נורא סקרן לדעת אם מישהו בעולם באמת משמתש בדפים של הספרא שאני מעלה ומסתבר שהיה מעודד אותי (או אולי מבאס אותי) יותר :-) --Dmokhtar (שיחה) 02:27, 1 ביולי 2012 (IDT)

לא ממש סטטיסטיקה, אבל אני שמחה לבשר לך שאני וחברתי השתמשנו אמש בדף הזה. יכולנו להשתמש בשו"ת, אבל ה"מהדורה" שלך הרבה יותר ידידותית ונוחה לשימוש. אז תודה :) פלימפססט (שיחה) 23:29, 1 ביולי 2012 (IDT)

נחמתיני :-). תודה. --Dmokhtar (שיחה) 00:13, 2 ביולי 2012 (IDT)

יש את הכלי הזה http://stats.grok.se/he.s/latest/ספרא שים לב שבכל פעם שתבקש סטטיסטיקה חדשה (לדוג' חודש מסוים או דף אחר) הכלי יעבור לך לסטטיסטיקות של ויקיפדיה האנגלית (הכלי עובד טוב רק עם וויקיפדיות ומיזמים גלובליים), כך שבכל פעם שתרצה לבקש משהו נוסף תצטרך לשנות בשורת הכתובת מ-en ל-he.s החבלן (שיחה) 07:26, 2 ביולי 2012 (IDT)

הכנתי את תבנית:מונה כניסות. אם תרצה תוכל לשים קישורים בדף המשתמש שלך בצורה הבאה: {{מונה כניסות|30|ספרא}} ייתן את הקישור הבא ספרא שנותן מספר כניסות ב-30 הימים האחרונים. {{מונה כניסות|201201|ספרא (מלבי"ם) פרשת יולדת פרשה א|מונה כניסות יולדת א}} ייתן את הקישור הבא- מונה כניסות יולדת א שנותן מספר כניסות ב-1/2012. עוד הסברים בדף התבנית. החבלן (שיחה) 08:15, 2 ביולי 2012 (IDT)

תודה רבה לך! הרעיון שלי היה על משהו קצת יותר גלובלי, בדומה לסטטיסטיקות צפיה שאני רואה בבלוג שלי כאשר ניתן לראות על פני כל האתר את הדפים הכי נצפים ולא רק בדיקה אינדיבידואלית של כל דף בנפרד. אבל זה גם טוב :-) תודה. --Dmokhtar (שיחה) 15:27, 2 ביולי 2012 (IDT)

בקשת הרשאות 2

הועבר לויקיטקסט:מפעיל מערכת#משתמש:החבלן, למען הסדר הטוב. --אפי ב. (שיחה) 09:38, 9 ביולי 2012 (IDT)

דפים מיוחדים

דיון

הרעיון של החבלן ליצור את העמוד ויקיטקסט:בקשות ממפעילים נראה ראוי בעיני. ככה תהיה כתובת מיוחדת גם למשתמשים וגם למפעילים. יש התנגדות? נראה לי שכדאי ליצור עוד דפים כאלו כמו ויקיטקסט:ייעוץ, ולהותיר את המזנון לדיונים כלליים. --אפי ב. (שיחה) 09:53, 9 ביולי 2012 (IDT)

לדעתי, כדאי להוסיף דפים רק אם הדפים הקיימים לא ממלאים את מקומם בהצלחה. ולכן, צריך לחשוב האם הפרדה תגרום ליותר דיונים או פחות. במקרה של בקשות ממפעילים, המזנון לא מהווה כתובת לבקשות מחיקה/ חסימה/ הרשאות ולכן אני חושב שעדיף לפתוח לכך דף ייעודי. במקרה של ייעוץ, נראה לי שהפרדת הדפים תגרום לפחות אנשים להתייעץ, מכיוון שהשתתפות בדף הייעוץ תהיה (מן הסתם) נמוכה מאד. אנחנו רחוקים מהמצב של ויקיפדיה שהמזנון מלא בעשר דיוני ענק במקביל. אפילו בוויקיפדיה, דפי דלפק ייעוץ, ייעוץ לשוני וייעוץ בעניין זכויות יוצרים זוכים להשתתפות מועטה ביותר. החבלן (שיחה) 10:30, 9 ביולי 2012 (IDT)

במחשבה שניה אולי כן כדאי להוסיף דף ייעוץ שיהיה בסרגל כלים הצדדי. מי שרגיל לוויקיפדיה לא יתייעץ במזנון על זוטות. החבלן (שיחה) 13:11, 9 ביולי 2012 (IDT)

אם כן, אז להפוך את "דף הייעוץ" להפנייה למזנון. נחום - שיחה 15:47, 9 ביולי 2012 (IDT)

לא הבנתי מה לא טוב בויקיטקסט:מפעיל מערכת? --אראל סגל • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ב 15:25, 11 ביולי 2012 (IDT)

נגד המזנון גם ככה לא נכנס לעומס, עודף דפים עזרה ויעוץ בויקיפדיה גורם לי ללכת לאיבוד ולא להבין איפה כל דבר אמור להיות. אם אפשרי, עדיף להשאיר מקום אחד שאליו פונים בשאלות ובקשות וכל מה שצריך. כרגע אין לחץ על המזנון לכן כדאי שלא להפריד וללכת לאיבוד אור שפירא (שיחה) 13:06, 10 ביולי 2012 (IDT)

אראל, אין מקום בויקיטקסט:מפעיל מערכת לבקשות מחיקה, שינוי שם, חסימת משחיתים, מינוי סוקר ובדוק עריכות. כל אלו נעשים או במזנון או בדף שיחה של מפעילים וביורוקרטים. אור, הצבעת נגד שניהם, או רק נגד ויקיטקסט:ייעוץ? החבלן (שיחה) 17:56, 11 ביולי 2012 (IDT)

יצרתי טיוטה ראשונית של ויקיטקסט:בקשות ממפעילים, אתם מוזמנים לשנות ולהעיר. החבלן (שיחה) 10:00, 18 ביולי 2012 (IDT)

אני נגד דף ייחודי כלשהו, לדעתי המזנון לא מוצף ולכן הכול יכול להתנהל דרכו, לא רוצה שיהיו הרבה דפים ומשתמשים לא ידעו לאן לפנות באיזה עניין (כמו שקורה בפדיה) אור שפירא (שיחה) 11:53, 24 ביולי 2012 (IDT)

אור גם אני אישית חושב שהמזנון מספיק, אבל איחרנו קצת... :-) בכל מקרה אין ביצירת הדף שום נזק, ואנשים יכולים להשתמש בו או במזנון כרצונם. Dovi (שיחה) 16:36, 24 ביולי 2012 (IDT)

אף פעם לא מאוחר מדי, אם תהיה הסכמה בדבר חוסר נחיצות של הדף אפשר למחוק. העובדה היא שחסימות משחיתים/ מחיקת דפים לא מתנהלות במזנון, ובנוסף, עשרות דפים ממתינים למחיקה וסקירה כבר שנים (כפשוטו). לגבי דלפק ייעוץ אני נוטה להסכים שהמזנון סך הכל ממלא את התפקיד מצוין. החבלן (שיחה) 22:53, 24 ביולי 2012 (IDT)

הצבעה

היות שאנחנו רוצים להגיע למסקנה מהדיון אני מציע הצבעה על הרעיונות, הדיון ימשיך למעלה. החבלן (שיחה) 19:58, 10 ביולי 2012 (IDT)

ויקיטקסט:בקשות ממפעילים (או מבעלי הרשאות)

• בעד החבלן (שיחה) 19:58, 10 ביולי 2012 (IDT)
• בעד --אפי ב. (שיחה) 23:29, 11 ביולי 2012 (IDT)
• בעד --אראל סגל • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ב 08:20, 13 ביולי 2012 (IDT)

ויקיטקסט:ייעוץ

נגד דף ייחודי

• אור שפירא (שיחה) 11:52, 24 ביולי 2012 (IDT)

שילוב תרגום יונתן למקראות גדולות

שלום, כרגע התרגום יונתן על ויקרא איננה משויכת ואיננו מופיע בדף של מקראות גדולות על כל פסוק ופסוק, כך למשל מ"ג ויקרא כא יח. אני הייתי רוצה לעשות את זה. מישהו יכול להתחיל אותי בפסוק אחד או שתים להראות לי איזה קודים צריכים להכניס ואיזו דפים צריכים ליצור? בנוסף האם ניתן ליעל את העבודה על ידי בוטים אוטומוטיים איכשהו? --Dmokhtar (שיחה) 18:52, 10 ביולי 2012 (IDT)

אם תיצור את הדף קטע:תרגום יונתן על ויקרא כא יח הוא יופיע בדף של המקראות גדולות. החבלן (שיחה) 22:14, 12 ביולי 2012 (IDT)

כנראה שזה מסובך יותר... החבלן (שיחה) 22:26, 12 ביולי 2012 (IDT)

צריך להוסיף תגיות <קטע התחלה=אות/> ו-<קטע סוף=אות/> לפני ואחרי כל פסוק בתרגום יונתן. נחום - שיחה 01:00, 13 ביולי 2012 (IDT)

יש לאראל איזה "פרשן" בספרא שיכול לעזור לי גם כאן. אני אבקש ממנו להכניס לי אותו כאן גם כן. תודה רבה על העזרה. --Dmokhtar (שיחה) 03:35, 13 ביולי 2012 (IDT)

איך מוסיפים מרווח של מקום שתים או שלש אותיות?

היי עד עכשיו השתמשתי בתבנית כזאת { { ססס } } כדי לעשות מרווחים בין ענינים אבל יש לפעמים צורך במרווח קטן יותר, בת שתים או שלש אותיות בלבד... איך עושים? --Dmokhtar (שיחה) 13:08, 12 ביולי 2012 (IDT)

ייבאתי מוויקיפדיה את תבנית:רווח קשיח, עוזר לך? החבלן (שיחה) 13:52, 12 ביולי 2012 (IDT)

עוד לא הספקתי לנסות להשתמש בו כי כרגע אני עסוק עם שיבוץ תרגום יונתן אבל נראה לי שזה יעזור לי המון. תודה רבה לך!   אגב, יש דף כאן בויקיטקסט שבו מופיע רשימה מלאה של כל התבניתות שקיימות באתר? לולא שאתה עכשיו הראית לי עכשיו את התבנית הזאת איך הייתי יכול לחפש אחריו באופן עצמאי למשל? --Dmokhtar (שיחה) 21:00, 14 ביולי 2012 (IDT)

למרבה הצער אין פה קטגוריות טובות לתבניות, בוויקיפדיה אפשר למצוא תבניות כאלה לפי קטגוריות. לדוגמה, התבנית הזו נמצאת בקטגוריה תבניות עריכה. החבלן (שיחה) 23:23, 14 ביולי 2012 (IDT)

הבנתי. תודה בכל אופן.--Dmokhtar (שיחה) 00:03, 15 ביולי 2012 (IDT)

מוכר החומוס

האם באמת הויקיטקסט היא מקום לערכים מעין אלו? הרב מרדכי אליהו מספר איך הפך ממוכר חומוס לבקיא במשניות?. המבחן השביעי של אלוף המשנה כ"ג בסיוון תשל"ט 18/06/1979, קריאתו של מרן הרב עובדיה יוסף ללמוד את לימוד הלכה יומית, רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק זצ"ל על שיטת לימוד הלכה יומית מידי יום, מכתב לאימו מרים ביילא. אם יש חשיבות בערכים כאלו היה ניתן למשל לרכז את דעותיהם של כל הרבנים בערך דעת רבנים על שיטת הלכה יומית למשל. ולא ליצור עשרות רבות של ערכים קצרים. --אפי ב. (שיחה) 19:07, 13 ביולי 2012 (IDT)

ההצדקה היחידה לתוכן שחשיבותו נובעת מהקשרו לנושא המשנה היומית, היא דף על העיקרון של ביאור:הדף היומי. אפשר הסבר קצר על מהותה של המשנה היומית והפניה לוויקפדיה. כל השאר, מה שעומד בעיקרון "ארכיון של מקורות קיימים וידועים: ספרים, מאמרים ונאומים בעלי ערך" (Effib) (לדוגמה, חידושים על הש"ס של הרב שטנצל וכדו'), אפשר להשאיר. כל השאר, לאתר פרטי של המשנה היומית. אי אפשר שכל עמותה, יהיו מטרותיה נעלות ככל שיהיו, תהפוך את ויקיטקסט לאתר הפרטי שלה. אם קביעותא כן, למה אלפי עמותות ישראליות אחרות לא? גם בתחום המשנה, קביעותא אינו הארגון היחיד שעוסק בתחום לימוד המשנה, ואין סיבה שדווקא הוא יקבל פה פרסומת בחינם. ההגדרות הללו אינן המצאה חדשה הן מופיעות במה מוגדר ספר (ם ברצונך לכתוב ביאור או עזרי לימוד המלווים את הטקסט של ספר מקור, כמו ניתוח של שיר, צריך לשים את השיר המקורי בוויקיטקסט, ואת הטקסט המנותח בוויקיספר) ובמה ויקיטקסט איננו (ויקיטקסט איננו מקום לבניית בלוגים או אתרים אישיים). החבלן (שיחה) 21:48, 15 ביולי 2012 (IDT)

מכתבים הסטוריים יכולים להיחשב כטקסטים, אבל לדעתי באמת עדיף לרכז אותם בדף אחד. --אראל סגל • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב 10:17, 16 ביולי 2012 (IDT)

אם יש בהם טקסט משמעותי הם אכן טקסטים. רוב המכתבים הם הסכמות בנאליות שכמותן יש רבבות. החבלן (שיחה) 10:26, 16 ביולי 2012 (IDT)

מדוע לא לרכז את כל המידע סביב המשנה היומית (תחרויות, הסכמות וכו') בדף אחד, עם הכותרות הרלוונטיות, כמו ערך מפורט בויקיפדיה? ממילא, מי שהמידע הזה מעניין אותו, ירצה לקבל אותו במרוכז. באשר למכתבים אישיים מן המחצית הראשונה של המאה ה-20 (כמו "מכתב לאמו"): אם זה יתפתח לקטגוריה של ממש, אז אפילו ללא קשר לזהותו של הכותב, זה חומר מרתק להיסטוריונים, ולדעתי, חבל לוותר עליו. פלימפססט (שיחה) 23:12, 16 ביולי 2012 (IDT)

המקום לרכז מידע בנושא מסוים הוא ויקיפדיה, שם יש את הערך W:מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית. כל המרחבים אצלנו נועדו לשרת את מרחב הטקסט, ולא להחליף את ויקיפדיה (כולל מרחב מחבר וביאור). בעניין מכתבים היסטוריים: אם יש בהם טקסט חשוב ומשמעותי, מקומם בוויקיטקסט; אם לא, אפשר לשים סריקה שלהם בוויקישיתוף, אך אין להם מקום אצלנו. המכתב לאמו של הרב יונה שטנצל אינו טקסט חשוב/ היסטורי/ משמעותי, אנחנו לא ארכיון אלא ספריה. החבלן (שיחה) 23:51, 16 ביולי 2012 (IDT)

וכמה מהארכיונים החשובים ביותר בעולם ממוקמים בספריות. שוב, לעניות דעתי, זה יהיה פספוס לא לנצל את הפלטפורמה הזאת גם למטרות כאלה. מה גם שהתועלת בטקסטים מתומללים עולה לאין שיעור על זו של טקסטים סרוקים. אבל למה, בעצם, לא לאפשר זאת? מה הנזק שייגרם?

לגבי המשנה היומית, אני נוטה להסכים אתך. פלימפססט (שיחה) 00:12, 17 ביולי 2012 (IDT)

יש להשאיר רק טקסטים שיש להם חשיבות מצד עצמם, מכתב מלפני מאה שנה עם כמה שורות עם טקסט בנאלי אינו עונה להגדרה. הנזק שכבר נגרם הוא הפיכת ויקיטקסט לאתר אישי של עמותה. אחת מהסיבות שוויקיפדיה ממוקנת גבוה כל כך במנועי החיפוש, היא העובדה שמקפידים שם מאד במחיקת כל פרסומת. החבלן (שיחה) 09:40, 18 ביולי 2012 (IDT)

שלום לכולם, קצת מתחיל לחזור. אני רואה שהרבה מאוד נכתב ונעשה בתחום הזה בזמן האחרון. כמה מחשבות:

• מצד אחד, ויקיטקסט הוא בין השאר ארכיון בשביל טקסטים. לא כל דבר שאדם כותב סתם ראוי להיות כאן, אבל בדיוק כמו שהספרייה הלאומית עוסקת בהנגשת ארכיונים של כתבי אנשים חשובים, כולל מכתבים אישיים של כמה שורות, נראה לי שאם יש אדם שרוצה להנגיש תכתובת של דמויות חשובות בעולם הרבני אנחנו בהחלט רוצים לעודד את זה. יכול להיות בדבר כזה ברכה לדורות, ובשביל זה אנחנו כאן! זאת הסיבה שתמכתי בהעלאת החומר של מימי מההתחלה. כמו כן אם היא רוצה לתעד את הידע האישי והמשפחתי שיש לה לגבי מפעל המשנה היומית אני חושב שזה מבורך, רק שזה ייעשה במרחב האישי שלה.
• מצד שני, מימי ממש מתקשה להבין את הגבולות הסבירים בנושאים כגון כותרות לדפים, רשיונות וזכויות יוצרים. אני משוכע לגמרי שזה מתוך תמימות ומתוך רצון יתר לעצב את החומר הרב שיש לה לפי החלום שלה, ולכן היא מתקשה להבין איך לשלב את זה בתוך פרויקט שיתופי יותר גדול.
• לכן מה שצריך לדעתי זה לעבוד יחד אתה על הפרטים, להסביר את המדיניות והגבולות עד שהיא תלמד אותן תוך כדי נתינת דוגמאות. הבעיה היא שזה דורש המון זמן ותשובת לב, ואין לכולנו מספיק זמן בשביל זה. לכן אני במיוחד מודה לחבלן על ההצעה ששם בדף האישי שלה לעזור לה בהעלאת קצבים תוך ציון נכון יותר של זכויות יוצרים.
• בינתיים אני מציע להמשיך את הדיון בדף האישי שלה (אעשה את זה בעצמי עכשיו) ולנסות כמה שיותר לקחת את הדברים בידיים: אם רואים כותרת לא מתאימה או דף במרחב הלא-מתאים פשוט לתקן אותו מיד. Dovi (שיחה) 10:57, 18 ביולי 2012 (IDT)

דובי, אני מסכים איתך, ומזדהה מאד עם היחס שלך לחברים חדשים. --אראל סגל • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ב 21:03, 19 ביולי 2012 (IDT)

לדברים הקשורים לתיעוד משפחתי יש את פרוייקט ויקיגניה. בכל מקרה אולי כדאי שהדברים שקשורים לרב יונה שטנצל ויש להם עניין לציבור ירוכזו בערכי משני תחת מחבר:יונה שטנצל, ורק דברים אישיים יהיו תחת הדף האישי. --אפי ב. (שיחה) 12:03, 20 ביולי 2012 (IDT)

לדעתי יש לבצע העברה קטגורית של הטקסטים למרחב האישי של מימי. ‏– Fuzzy ‏– 01:06, 24 ביולי 2012 (IDT)

הצעה מעשית

תרומותיה של מימי בתחום ההלכה יומית נחלקים למספר סוגי דפים: 1. הסכמות ומכתבים על משנה והלכה יומית ושאר מכתבים היסטוריים בנושא. 2. אירועים- מבחנים, סיומים וכדו'. 3. דפי ביאור על משנה והלכה יומית (כגון- הדף היומי ללא לימוד משנה יומית על זרעים טהרות אינו נחשב לסיום שאגב הוא די כפילות למכתב ששלח הגאון מקוז'יגלוב הרב אריה צבי פרומר הי"ד לתלמידו ובן משפחתו הרב יונה שטנצל אודות סיום על משניות)

טיוטת ההצעה שלי היא כזו:

• מה שתחת סעיף 1 יסודר כדלהלן- הדפים הסכמות גדולי ישראל ועידוד ללמוד משנה יומית והסכמות סרוקות של גדולי ישראל על חשיבות לימוד ההלכה היומית יאוחדו למסמכים היסטוריים על משנה והלכה יומית. כל הדפים שמכילים מסמכים היסטוריים בנושא (ומכילים טקסט ולא קישור לווידאו או תמונה בלבד) יועברו לדפי משנה של הדף הראשי וייקראו בשמות קטלוגיים- לדוגמה רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק זצ"ל על שיטת לימוד הלכה יומית מידי יום יועבר למסמכים היסטוריים על משנה והלכה יומית/הסכמת הרב פרנק, כרוזים שמכילים מספר רבנים ייקראו הסכמת הרבנים הראשיים תשמ"ט וכדומה. דפים כפולים, דפים שכל עניינם הם תמונה/ קישור לוידאו וכדו' יימחקו.
• אירועים מבחנים וסיומים אינם מכילים טקסט מקור ועל כן יועברו למרחב המשתמש של מימי ויקוטלגו באופן מסודר. דפים ללא תוכן ימחקו. גם במרחב האישי תהיה הקפדה שלא תהיה יצירה סתמית של דפים.
• דפי ביאור- יועברו לביאור:משנה יומית. שם בעמוד אחד יהיה הסבר על רעיון משנה יומית, ללא פרסומות וללא לשון מליצית כגון "נרגש ונפעם עמד הרב שטנצל...".

הציבור מוזמן להצביע בעד או נגד כל ההצעה או חלקה. לדעתי זו הצעה הוגנת בהתחשב בנסיבות.

אני כמובן בעד. החבלן (שיחה) 23:12, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

כפילויות בתרגום יונתן על שמות - בקשת רשות למחוק

תרגום ירושלמי (יונתן) על שמות למיטב ראייתי נראה לי שיש שתי הכפלות זהות של פרק י"ד והכפלה אחת מיותרת של פרק ל"ה.... רוצה לקבל הסכמת אחרים לפני שאני מוחק פרקים אלו. אלא אם כן פספסתי משהו...--Dmokhtar (שיחה) 09:20, 16 ביולי 2012 (IDT)

אכן זה נראה מיותר, אולם אני לא מבין מספיק בתרגום יונתן. אולי דובי, שהעלה את התרגום לאתר, יידע. --אראל סגל • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב 10:19, 16 ביולי 2012 (IDT)

כן זה נראה מיותר. תדעו שלמרות שהעתקי את הטקסט בזמנו (וב"ה כי בינתיים הוא נעלם שם), לא עשיתי שום הגהה וייתכן כמובן שיש כפילויות וטעויות אחרים. נראה שהכפלת הפרקים סתם טעות וראוי למחוק, רק חשוב לתעד את המחיקה בתקציר העריכה בשביל מהגיהים שיבואו בעתיד. Dovi (שיחה) 16:20, 24 ביולי 2012 (IDT)

מחקתי. Dovi (שיחה) 16:30, 24 ביולי 2012 (IDT)

פרקי רש"י על ירמיה

כידוע הכתיב הנכון הוא ירמיהו. לאורך כל הספר יש כפילות יש רש"י על ירמיה כח ויש רש"י על ירמיהו כח, יש לכך סיבה או שיש למחוק את כל דפי רש"י על ירמיה X? החבלן (שיחה) 23:48, 18 ביולי 2012 (IDT)

יש להפוך את כל דפי ירמיה xx להפניות לירמיהו xx, אם אפשר על ידי בוט. נחום - שיחה 17:19, 19 ביולי 2012 (IDT)

ויקיטקסט:בקשות ממפעילים

יצרתי את הדף. מפעילים, יש הרבה עבודה... החבלן (שיחה) 14:03, 19 ביולי 2012 (IDT)

שלום, אפשר להפנות את זה לויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות כמו שהוצע לעיל? דגש על "מפעילים" פחות מתאים לוויקיטקסט כי יש כמה הרשאות חשובות כאן חוץ מזה (במיוחד כגון בוקדים, עורכים, וסוקרים של דפים). ולמען האמת הדגש הזה על מפעילים גם מעלה זכרונות לא לגמרי נעימים מהתרבות הוויקיפדית... Dovi (שיחה) 14:15, 19 ביולי 2012 (IDT)

בשמחה, ויקיטקסט לא שלי... החבלן (שיחה) 14:41, 19 ביולי 2012 (IDT)

העברתי. החבלן (שיחה) 14:45, 19 ביולי 2012 (IDT)

תודה. ויקיטקסט כמובן של כולנו... ותודה אגב על התרומות במרץ ועל הטיפול בכל מיני נושאים. Dovi (שיחה) 19:11, 19 ביולי 2012 (IDT)

Help decide about more than $10 million of Wikimedia donations in the coming year

(Apologies if this message isn't in your language. Please consider translating it)

Hi,

As many of you are aware, the Wikimedia Board of Trustees recently initiated important changes in the way that money is being distributed within the Wikimedia movement. As part of this, a new community-led "Funds Dissemination Committee" (FDC) is currently being set up. Already in 2012-13, its recommendations will guide the decisions about the distribution of over 10 million US dollars among the Foundation, chapters and other eligible entities.

Now, seven capable, knowledgeable and trustworthy community members are sought to volunteer on the initial Funds Dissemination Committee. It is expected to take up its work in September. In addition, a community member is sought to be the Ombudsperson for the FDC process. If you are interested in joining the committee, read the call for volunteers. Nominations are planned to close on August 15.

--Anasuya Sengupta, Director of Global Learning and Grantmaking, Wikimedia Foundation 23:06, 19 ביולי 2012 (IDT)

Distributed via Global message delivery. (Wrong page? Fix here.)

בעיה בעיצוב

היי. הבעיה הוא כאן בספר המכלול. האם אפשר לתקן את השבירת שורה מחמת המלה פעֹל שמופיע במלבן של ה"תוכן ענינים" תחת 2.1.1.2?

בנוסף, אם כבר אנו מתייחסים בנושא, האם מישהו יכול להראות לי הדרך הכי טובה לשלב את ההערות של הספר הזה בתוך הקלדת דף הויקי. יש כמה סוגים של הערות שונות בתוך הספר, ממחברים שונים, ואין לי מושג איזוהי הדרך הכי יעילה להקליד אותם. בינתיים אני הקלדתי רק את הסימני הערות (כגון (א), (ב), (*), וכדומה) בתוך פנים הספר מבלי להקליד את דברי ההערות עצמם... --Dmokhtar (שיחה) 15:16, 22 ביולי 2012 (IDT)

לא הבנתי לאיזו שבירת שורה אתה מתכוון. לא הבחנתי בשום שבירת שורה יוצאת-דופן בתוכן העניינים...

אשר להערות, תשתמש ב{{שוליים|א}} לסימני ההערות וב{{שולייםלמטה|א}} להערה עצמה. תשתמש באותיות אנגליות גדולות לכוכביות וכדומה. (A, B, C וכו'). נחום - שיחה 21:37, 22 ביולי 2012 (IDT)

אצלי בתוך ה"תוכן ענינים" איפה שכתוב מספר 2.1.1.2 יש שבירת שורה והמלה פעֹל מופיע בשורה למטה ממנו...

אתה יכול לעשות לי דוגמא אחת של ההערות שאמרת? ככה אני יכול לחקות את זה להמשך כל החיבור. --Dmokhtar (שיחה) 01:33, 23 ביולי 2012 (IDT)

הבעייה בתוכן העניינים היא אצלך, אצלי הכל בסדר...

עשיתי לך דוגמאות להערות. נחום - שיחה 04:24, 23 ביולי 2012 (IDT)

תודה רבה לך! --Dmokhtar (שיחה) 00:43, 24 ביולי 2012 (IDT)

מה זה מושב יעד - סיפורים ואנקדוטות

ולמה זה בויקיטקסט? (מקומו לא בויקיספר?) אור שפירא (שיחה) 11:56, 24 ביולי 2012 (IDT)

לגמרי. פלימפססט (שיחה) 16:08, 24 ביולי 2012 (IDT)

מחקתי. Dovi (שיחה) 16:32, 24 ביולי 2012 (IDT)

אמממ... אחרי שכתבתי ראיתי את הדיון בדף השיחה, לדעתי יש לדבר עם ויקיספר שהפנו אותם לכאן • אור שפירא • שיחה • תרומות • י' באלול ה'תשע"ב • 14:57, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

הפניות לפסוקים ולפרשנות

שלום לכולם, אני תוהה איך מוסיפים הפניה לפסוק ספציפי במקרא (אני מצליחה להפנות רק לפרק שלם), וכיצד מפנים לפירוש רש"י על פסוק ספציפי. תודה! פלימפססט (שיחה) 16:06, 24 ביולי 2012 (IDT)

אם מדובר על הפניה פשוטה (ולא ציטוט או משהו) אז פשוט כותבים קישור כמו זה: בראשית יא טו. Dovi (שיחה) 16:33, 24 ביולי 2012 (IDT)

עובד, תודה! ומה לגבי רש"י? ראיתי שנחום הפנה לרש"י על בראשית א א, אבל כשאני מנסה להפנות לפסוקים אחרים -למשל, רש"י על בראשית לב כה - זה לא עובד לי.

רוב פירושי רש"י נמצאים במרחב קטע: קטע:רש"י על בראשית לב כה. כדי לברר איפה נמצא פירוש, ובכלל איזה פירושים יש על הפסוק, הכי טוב ללכת לדף של הפסוק, למשל בראשית לב כה, ולהסתכל תחת "דפים בקטגוריה". --אראל סגל • שיחה • ה' באב ה'תשע"ב 20:26, 24 ביולי 2012 (IDT)

הבנתי, תודה רבה! פלימפססט (שיחה) 20:46, 24 ביולי 2012 (IDT)

שאלות לתלמידי חכמים שכאן

אני עובדת על ספר התשבי של אליהו בחור, ונתקלתי בשתי מובאות שאני מתקשה לאתרן במקורות. האחת היא "לאכסנ(א)י דנין לאלתר". אני לא מצליחה לאתר את המקור אצל חז"ל - או בכלל, ההלכתית (אולי זה קשור איכשהו לשו"ע חושן משפט ה, ב? אני נואשת). השנייה היא שימוש במושג "אבר מדולדל" ככינוי לערוות הזכר (בחיי, הוא מתעקש על זה - ראו כאן תחת "אבר"). כל מידע או ספקולציה יתקבלו בברכה פלימפססט (שיחה) 23:56, 25 ביולי 2012 (IDT)

מוזר לי מה שהוא כותב גבי אבר מדולדל. לא יודע.  מה בדיוק ההקשר של "אכסנאי דנין לאלתר"?--Dmokhtar (שיחה) 00:12, 26 ביולי 2012 (IDT)

אז זהו, שאין הקשר. הוא מביא את הציטוט ומיד לאחר מכן מפרש את המילה "לאלתר", ר' כאן, תחת "אלתר" פ', 46.210.54.111 00:23, 26 ביולי 2012 (IDT)

עשיתי GOOGLE על "דנין לאלתר". מצאתי ספר שלא מוכר לי, בית אהרן, בדף זה שכותב:

וראה בתשבי אות האלף שכ׳ ז״ל אלתר בדברי רז׳׳ל לאכסנא דנין לאלתר (לפי דעתי אינו בשום מקום מדברי רז״ל ולשון הפוסקים הוא) פירוש תיכף ומיד, בל״א אזוי באלד

ובלע״ז םוביטא ונראה לי שלא יתכן לאמרו בלי למד השמוש עכ״ל.--Dmokhtar (שיחה) 01:28, 26 ביולי 2012 (IDT)

דרך אגב, כשאת רוצה לעשות קישור והפניה לערך ספציפי בתוך דף אחד (כמו למעלה שעשית קישור לערך "אלתר", אולם הקישור רק מפנה לדף הראשי של אות אל"ף) אם את מוסיפה אחרי השם של הדף ככה "#אלתר" אז הקישור ילך ישר לאותו ערך. כך למשל, ככה לערך אלתר.--Dmokhtar (שיחה) 01:34, 26 ביולי 2012 (IDT)

תודה רבה לך! לגבי אכסנאי - הייתה לי תחושה שהתשובה לא אצל חז"ל, אבל אני לא מצליחה למצוא את הפסיקה הרלוונטית (חשבתי שאולי זה קשור לדיון האמור בשו"ע בגלל העיסוק בזמנים ובעיקר בגלל האבחנה בהגהות בין בני העיר לתושבי הכפרים שמגיעים מבחוץ). ולגבי הקישורים - אין לך מושג כמה עזרת לי בהערת האגב הזאת! פ', 176.13.17.221 02:23, 26 ביולי 2012 (IDT) :)

אאוריקה! (שו"ע חושן משפט יד א): "אבל אכסנאי שתובע לבני העיר או ב' אכסנאים צריך לדון עמו מיד ולא יוכל לדחותו".

השאלה השנייה בעינה עומדת. פ', 176.13.104.11 03:09, 26 ביולי 2012 (IDT)

שמח לעזור. שימי לב שההוספה של "#אלתר" צריך להיות בלי רווחים בינה לבין תחלת הטקסט של הלינק כדי לעבוד. דהיינו תשבי אות א#אלתר. ולא תשבי אות א #אלתר.--Dmokhtar (שיחה) 07:57, 26 ביולי 2012 (IDT)

המקור של "אבר מדולדל" הוא רמב"ם הלכות איסורי ביאה א יא, מה שנקרא בלשון התלמוד אבר מת (לא בקישוי). החבלן (שיחה) 21:19, 26 ביולי 2012 (IDT)

תודה, אין כמוך! אבל מדוע אתה מייחס את הביטוי "אבר מת" ל"לשון תלמוד"? מצאתי את הביטוי הזה רק במפרשים, ולא בדברי חז"ל, וגם אצל יאסטרוב איני מוצאת לו זכר. מ"מ, רוב תודות לשניכם, עזרתם לי מאוד. פ' 46.210.231.177 22:18, 26 ביולי 2012 (IDT)

נכון שבלשון התלמוד אין את הביטוי "אבר מת", אבל יש פעמים רבות שכתוב "המשמש מת", "עד שימות" וכדומה שהכוונה בהם היא לאבר. החבלן (שיחה) 00:42, 27 ביולי 2012 (IDT)

אה, כלומר השימוש ב"מת" בהקשר זה הוא חז"לי, אבל לא השימוש ב"אבר". סליחה שנדנדתי. פשוט הבחור לא מבחין בין לשון חז"ל ללשון ימה"ב, ומבחינתי זה הבדל קריטי. ושוב - המון תודה לך. פלימפססט (שיחה) 01:22, 27 ביולי 2012 (IDT)

אכן, הכינוי "אבר" סתם, הוא מאוחר לתלמוד. יש אומנם גמרא המשתמשת במונח- "אבר קטן" (סוכה נב ב, סנהדרין קז א)- "אבר קטן יש לו לאדם". החבלן (שיחה) 01:47, 27 ביולי 2012 (IDT)

צודק בהחלט. וכיוון שגרמת לי לבדוק מחדש, גיליתי גם את הירושלמי: "האבר הזה שבאדם הרעיבתו השביעתו השביעתו הרעיבתו" (כתובות ל ט"ב). אוסיף זאת להערות - תודה!פלימפססט (שיחה) 02:02, 27 ביולי 2012 (IDT)

המקור לביטוי "אבר מדולדל" נמצא בתוספתא בהקשר של "אבר של בעל חיים, שרובו מנותק ורק חלק קטן ממנו עדיין מחובר לגוף בעל החיים" (ויקיפדיה). יתכן שהביטוי נדד ממובן אחד למובן אחר במשך השנים. בתקופת ההשכלה הביטוי היה על המתבולל שעדיין לא התנצר, שאז הוא נחשב לאבר חתוך (ברנר). --אפי ב. (שיחה) 09:24, 27 ביולי 2012 (IDT)

השימושים האלה מוכרים לי כמובן, אבל תודה רבה על ההפניה למאמר של ברנר. אין כמו קצת פרספקטיבה היסטורית עם הקפה של הבוקר :) שבת שלום, פלימפססט 46.210.140.173 13:10, 27 ביולי 2012 (IDT)

שאלה בענייני זכויות יוצרים בתרגומי המקרא

סליחה על מתקפת השאלות. אני מעוניינת להעלות לויקי את כל פרקי התרגום שאליהו בחור מפנה אליהם. האם שימוש בטקסטים המובאים במהדורות ביקורתיות (בלי תיקונים או חילופי נוסח - פשוט הטקסט של עד הנוסח כפי שנדפס) הוא בגדר הפרת זכויות יוצרים? אם, למשל, אני משתמשת בטקסט המרכזי של שפרבר (בריל 1959-1973) לתרגום יונתן - יש עם זה בעיה? מה בדבר טקסטים מבייבלוורקס? חוץ מזה, כשאני מכניסה את הטקסט, אני משתדלת להשתמש בפורמט שמצאתי בדפים דומים. אם יש משהו שאני צריכה לדעת, זה הזמן להביאו לידיעתי. פלימפססט (שיחה) 16:18, 27 ביולי 2012 (IDT)

שלום, את שואלת על דבר שמטריד את מנוחתי כבר כמה שנים. ברור שראוי לנו להעלות בראש ובראשונה את אונקלוס על התורה ואת יונתן על הנביאים במהדורה מנוקדת לפי המסורת התימנית. אבל כמעט כל המהדורות על נייר למסורת זו (ועל אחת כמה וכמה הדיגיטליות) מהוות בעייה של זכויות יוצרים. מדובר בעיקר על המהדורה הדיגיטלית של אונקלוס במכון ממרא, על תרגומי אונקלוס ויונתן במקראות גדולות הכתר, ועל הטקסט הדיגיטלי שנמצא כאן.

לאחרונה החלטתי שבהזדמנות (כנראה בתחילת הסמסטר לאחר החגים) אעשה סריקה מלאה של מהדורת תאג' אחת שמצאתי שכבר פגו עליה זכויות יוצרים (לפרטים מדוייקים נא ליצור קשר בינתיים במייל) ואעלה אותה לוויקישיתוף. הקלדה של התרגום בתאג' זה (שמותר לקחת בשבילה מהדורה דיגיטלית אחרת כבסיס להקלדה ואז לתקן אותה ע"פ הטקסט הסרוק) יפתור את הבעייה לפחות לאונקלוס וליונתן על ההפטרות. ולאחר שהוא כבר יוקלד כבסיס לעריכה, אז נוכל בלי חשש גם לתקן את הנוסח שבו ע"י שימוש סלקטיבי ומחושב בשינויי הנוסחאות שבמהדורת שפרבר ובמקומות אחרים, ואולי אפילו ע"פ כתבי־היד עצמם אם נוכל להשיג אותם.

יכול להיות שלהשתמש באופן מחושב במהדורת שפרבר מותר על פי חוק. כי מצד אחד אין זכויות יוצרים על הקדלה מיכנית של כתב־יד אחד, ומצד שני להשמש באופן מבוקר ומחושב בהערותיו במקומות בודדים יהיה "שימוש הוגן". אבל קשה מאוד לקבוע איפה הגבול בדברים כאלה ואיננו רוצים להיכנס לבעיות.

החלום הגדול שלי כרגע בוויקיטקסט הוא לשלב את מהדורת המקרא ע"פ המסורה (שאני מכין עכשיו) עם תרגום תימני מוגה לתורה ולנביאים. אבל בתרגום עד כה אפילו לא הספקתי לגעת...

שבת שלום, Dovi (שיחה) 16:43, 27 ביולי 2012 (IDT)

פ', אני לא יודע אם זה מספק אותךיבל יש בהיברובוקס שתי מהדורות של תרגום יהונתן שפגו עליהן הזכויות. ברלין תרס"ג ובאזיליאה שס"ז. החבלן (שיחה) 18:20, 27 ביולי 2012 (IDT)

תודה, חבלן. אלו מהדורות של תרגום ירושלמי (פסאודו-יונתן), שכבר עלה לויקיטקסט. אבל אחת מהן כוללת גם תרגום שני של אסתר, שאני בהחלט עשויה להזדקק לו. פ' 176.13.248.126 22:22, 28 ביולי 2012 (IDT)

יש גם בהיברובוקס סריקה של מהדורת ברלינר לתרגום אונקלוס, אבל למרות גדלותו של ברלינר הוא בסופו של דבר ההדיר ניקוד שאין לו הרבה ערך מול מסורת ההגייה החיה של התימנים... Dovi (שיחה) 22:22, 29 ביולי 2012 (IDT)

רתיעה של עורכים חדשים

שלום היום תרמתי קצת לקינות לתשעה באב ואז חשבתי שזה יכול להיות אחלה רעיון להציע לעוד אנשים לתרום בתשעה באב לטקסטים שקשורים. אז הצעתי את זה בפייסבוק שלי וגם לכמה אנשים פרטיים שקוננו על עצמם שאין להם מה לעשות בתשעה באב. אחת התגובות המעניינות הייתה:

הוא: רעיון לא רע, רק שאני לא אוהב לכתוב בויקיטקסט וגם לא בויקפדיה..
אני: למה?
הוא: כי הם דורשים אישור ולרוב מי שמנהל או עורך או בודק לא זמין כמעט אף פעם בזמן הכתיבה אז לוקח כמה זמן עד שמאשרים ואני חסר סבלנות
לראות את העבודה באוויר במיידי.
אני: ממש לא נכון
בויקיפדיה רואים מיד את הדברים
בויקיטקסט אני לא סגורה איך זה
אבל אתה מדבר על עריכה כאנונימי?
הוא: ברור..
אני: בויקיפדיה אנונימי רואה מיד ללא אישור את העריכה שלו, בויקיטקסט זה ייקח יותר זמן כי אכן יש שם פחות אנשים שיכולים לנטר השחתות. 
בכל אופן, נדמה לי שתוכל לראות את הגרסה של עצמך, אם כי מזמן לא עשיתי עריכה כאנונימית אז אני לא יודעת.
בכל אופן אין יותר מדיי משמעות לאנונימיות כי כתובת האייפי שלך במילא חשופה אז כבר עדיף לפתוח יוזר, אפילו פיקטיבי וזמני
‎(ואז לראות את כל השינויים) 
לגבי היום, אם תרצה אשמח 'לאשר' את כל העריכות שלך (נדמה לי שיש לי את ההרשאות הללו)

אם בעיכוב הזה מונע מאנשים חדשים לבוא ולתרום אולי כדאי לחשוב שוב על כל האישורים הללו שצריך לעריכות אנונימי ובכלל כל המערכת הזו אור שפירא (שיחה) 14:59, 29 ביולי 2012 (IDT)

אור, למה את מתכוונת? אני עורכת כאן הרבה כאנונימית (סתם כי אין לי כוח להתחבר), וטרם נתקלתי בבעיה הזאת. פלימפססט (שיחה) 15:10, 29 ביולי 2012 (IDT)

לזה שכל עריכה צריכה לקבל אישור לפני שהיא מוצגת לקהל הרחבאור שפירא (שיחה) 16:20, 29 ביולי 2012 (IDT)

לא ידוע לי על צורך בשום אישור כזה... נחום - שיחה 16:53, 29 ביולי 2012 (IDT)

הדבר נכון רק בדפים שכבר נבדקו, לאחר הבדיקה כל עריכה מצריכה אישור של עורך/סוקר. אכן יש שינויים שלא סקרו שמחכים כבר שנים (בלי הגזמה) לסקירה, אין ספק שאם שינית משהו הוא מחכה שנים לסקירה זה מתסכל מאוד. דפים חדשים או דפים שלא נבדקו לא צריך לחכות לעורך/סוקר. בגלל הסיבה הזו אני נמנע מלאשר דפים כבדוקים, חבל לאבד עריכות של אנונימיים. אולי כדאי להחליף את מנגנון הסקירה למנגנון ניטור כמקובל בוויקיפדיה- השינוי מופיע מיד, ורק אצל מנטרים ופעילים השינוי מסומן כלא בדוק. כך מצד אחד יש מנגנון של אישור, ומאידך אם אף אחד לא מאשר, השינוי נשאר. החבלן (שיחה) 17:41, 29 ביולי 2012 (IDT)

אם כך, אז זה בהחלט נראה לי גורם מרתיע. אילו הדף הראשון שערכתי כאן היה מבשר לי שעריכתי ממתינה לאישור, סביר להניח שלא הייתי עורכת דפים נוספים מתוך הנחה שזה המצב בכולם.פלימפססט (שיחה) 17:58, 29 ביולי 2012 (IDT)

אני יכול להעיד על עצמי שההודעה בראש הדף "השינויים שלכם יוצגו לקוראים לאחר שמשתמש מורשה יקבל אותם" גרמה לי לרתיעה מלערוך, במיוחד לאחר שראיתי שעריכה שעשיתי חכתה זמן רב לסקירה. בשלושת השבועות האחרונים סקרתי למעלה מ-70 שינויים שהמתינו לסקירה, חלקם חיכו למעלה מ-3 שנים. החבלן (שיחה) 18:09, 29 ביולי 2012 (IDT)

• בעד - שינוי השיטה לשיטה הדומה לויקיפדיה אור שפירא (שיחה) 18:12, 29 ביולי 2012 (IDT)
• נגד - נגד שינוי לשיטת ויקיפדיה, אבל בעד הגבלה לדפים המאושרים. הסבר להלן.

שבוע טוב לכולם. צר לי לשמוע על אנשים שתוכנת אישורי הדפים מרתיע אותם. החבלן צודק שמדובר על מיעוט דפים באתר שכבר עברו הגהה רצינית מאוד.

קצת רקע והיסטוריה: יש הרבה אנשים ותיקים בוויקיפדיה אנגלית ובשפות אחרות, וכן בקרן ויקימדיה (כמו ג'ימי וויילס), שכבר שנים רבות רוצים ליישם את סקירת הגרסאות היציבות של הדפים כמו שאנחנו עושים כאן. אבל למעשה הם לא יכולים, כי קשה ליישם שינוי גדול כזה על קהילה שכבר רגיל למשהו אחר, אפילו אם הרבה אנשים או אפילו רוב הציבור רוצים את זה (כי מנסים ללכת לפי קונזנסוס).

ההסבר של ג'ימי וויילס הוא שכעת כדי לשנות על האמינות של דף צריך ממש להגן עליו (כלי "כבד" שנותן רק למפעילים לערוך אותו). סקירת דפים הוא כדי עדין יותר, כל אחד תמיד יכול לערוך, ורוב התורמים הקבועים יכולים גם לערוך ולאשר מיד.

האמת היא שאנציקלודפיה שכל עריכה חדשה בה, כולל אפילו השחתה, יכולה להופיע אפילו לדקה אחת (עד שמישהו יקפוץ לשחזר אותו) הוא בעייתי ביותר, וזה מוריד את האמינות. אבל בסופו של דבר כולם יודעים שכל מאמרי ויקיפדיה הם כתיבה עצמאית ויצירה חדשה של תורמים. זה יכול להיות מצויין ומדהים, אבל בכל מקרה יצירה חדשה. לא כן הטקסטים כאן: הם אמורים לשקף במדוייק את הטקסט הקיים, ולכן הבעייה הזאת גדולה עוד יותר אצלנו. בנוסף: בוויקיטקסט עברית אנחנו לא תמיד עובדים (מסיבות טובות) מול צילום של דף במהדורה ספציפית כדי שהקורא יוכל לבדוק את ההקלדה מיד. לכן עוד יותר חשוב שהטקסט יהיה אמין, ושעריכה שמישהו לא שם לב אליו או לבעיותיות שבה יוכל להופיע על המסך בשביל הקורא. אנחנו עוסקים מאוד בתורמים, אבל צריך גם לחשוב על האמינות של המיזם בעיניו של הקורא.

לפעמים יש תוצאות לא צפויות למדיניות כללית: לדוגמה בוויקיפדיה, אין ספק שהצורך הדחוף בניטור מתמיד ומהיר של עשרות אלפי דפים גורם לחלק מהלחץ הציבורי הגדול שם בתוך קהילת התורמים. בשיטת סקירת הדפים יש הרבה פחות צורך במפעילים, בנוטרים, ובבדיקה מתמדת של המון דפים. כלומר מדיניות שבאה כדי להקל על תורמים אנונימיים שרוצים (בצדק) לראות כל שינוי מיד, יכול לגרום להפך הגמור: להרבה לחץ בין התורמים הקבועים לנטר שינויים רבים, ודווקא לחשד יותר גדול מפני תורמים אנוניים והנזק שבהחלט בכוחם לעשות לטקסטים. והמציאות הזאת בהחלט קיימת במיזמים אחרים.

אבל גם דבר והיפוכו יכול להיות, והאמת שלא שמתי לב לזה עד השבוע האחרון: בגלל שיש גירסאות מאושרות לדפים, זה יכול לגרום לשאננות. אני מדבר בעיקר על עצמי: שמתי לב לאחרונה שבדף הנפלא שיצר החבלן יש המון עריכות שממתינות לאישור בתוך פרויקט אישי שלי, דהיינו ערוך השולחן. לא ידעתי, ובוודאי על המימדים. ועוד לפני שמצאתי זמן לטפל בזה אני כבר רואה שמישהו כבר עשה את זה...

אני מציע פתרון ביניים: נחליט לפי הטקסט.

• כי מצד אחד יש דפים שאנחנו בוודאי לא רוצים שכל אחד יערוך אותם והשינוי יופיע מיד. לדוגמה: פרקי מקרא. אבל אנחנו גם לא רוצים להגן אפילו על הדפים האלה, כי אז מישהו שבאמת יכול לתרום להגהתו או לעיצובו של הדף לא יוכל. לדעתי אותו דבר נכון לדוגמה ב"ערוך השולחן" או כל טקסט שעבר הגהה רצינית מאוד, ואנחנו רוצים מטעמי יוקרה ואמינות להציגו לציבור ולהיות בטוחים בו.
• מצד שני יש טקסטים שאלה שעובדים עליהם ירצו שהם יהיו פתוחים לעריכה מיידית ע"י כל הציבור (וזה יהיה רוב הדפים) צריך להשאיר אותם בלי גירסה יציבה (וצריך גם לבדוק אם יש דרך "לשחרר" דף מהגירסה המאושרת). Dovi (שיחה) 22:14, 29 ביולי 2012 (IDT)

דובי, בתור אחד שמנטר את השינויים האחרונים די ברציפות אני יכול לומר שרוב מוחלט של העריכות האנונימיות הן חיוביות (במיוחד בתחום כתבי הרב קוק שבאופן תדיר מוגה על ידי אנונימיים). אחת לכמה ימים יש עריכה שהיא בגדר טעות (מישהו שלא מבין את הממשק, הוספת טקסט במקום לא מתאין וכדומה) ואחת לשבוע שבועיים השחתה. היות שהשחתת הן כל כך נדירות אני לא רואה בעיה שאנונימיים יוכלו לערוך בחופשיות. מצד שני, מערכת הסקירה היא דבר חשוב בוויקטקסט. היות שדרישות ההגהה והעיצוב פה הן הרבה יותר גבוהות מאשר ויקיפדיה. הבעיה היא שיתרונות הסקירה לא מנוצלים כל כך, כי אנשים לא ששים לחסום דפים לעריכת משתמשים לא מורשים.

צריך לבדוק אם אפשר שברמות הנמוכות יותר של סקירה הדף יישאר פתוח לעריכה ללא מורשים, ורק ברמה הגבוהה ביותר כל עריכה תצריך אישור.

בצורה הזו נרוויח כמה דברים- 1. סוקרים לא יירתעו מלאשר דפים, מכיוון שאופציית העריכה תישאר פתוחה.
2. אנשים יוכלו להבחין שנעשתה עריכה מאז הגרסה הבדוקה והיא לא תשפיע על דעתם על המיזם.
3. משתמשים לא מורשים לא יירתעו מלערוך
4. בדפים המעטים שהעיצוב והעריכה שלהם הושלמו לגמרי (כמו דפי המקרא), משתמשים לא מורשים לא יוכלו לערוך. החבלן (שיחה) 23:20, 29 ביולי 2012 (IDT)

מסכים אתך במאה אחוזים ואוהב את הפתרון, וטוב לשמוע שרוב עצום של העריכות האנונימיות הן חיוביות. (הייתי מהמר בכל מקרה שהרוב חיובי, אבל לא ידעתי עד כדי כך וזה משמח מאוד).

לפני כמה שנים היינו בקשר עם המפתחים את התוספת למדיה-ויקי לגבי סקירת דפים. אני לא זוכר כרגע מי הם אבל אחפש את המידע בימים הקרובים. לדעתי הם ישמחו לקבל את הפידבק מהדיון הזה, והרעיון לאפשר גישה לפי רמות של הגהה הוא ממש מצויין. Dovi (שיחה) 00:33, 30 ביולי 2012 (IDT)

שלום לכולם, עשיתי קצת בדיקות וחיפוש מידע והנה מה שמצאתי:

• כאן באתר שלנו רואים מכמה נסיונות שהמצב הוא כזה: כל דף שמקבל הערכה כלשהי (אפילו נמוכה) אי אפשר לערוך אותו אח"כ בתור אנונימי ולראות את השינויים מיד (עד שמישהו יאשר אותם).
• קישורים לדפי מידע:
  • דף ב"מטה" על השימוש בתוספת "Flagged Reviews" באתרי ויקימדיה (אינני יודע אם הוא עדכני אבל אנחנו נמצאים שם).
  • הדף של התוספת באתר של של תוכנת מדיה-ויקי שכולל המון מידע טכני. בין השאר כתוב שם: "It is possible, however, to configure pages so that only revisions that are flagged to a certain level are visible when the page is viewed by readers;". כלומר שמבחינה טכנית אכן אפשר לשנות את ההגדרות שלנו כדי שרק בדף שקיבל הערכה גבוהה תהיה גירסה יציבה שאותה רואים כברירת מחדל.
  • דף עזרה מיוחד בשביל התוספת באתר תוכנת מדיה-ויקי שמסביר איך להשתמש בתוספת זו בשפה פשוטה.

ממה שנאמר בשיחה כאן הייתי מציע שאך ורק בדף ברמה גבוהה של "טקסט מלא, הגהה מלאה, עיצוב מלא" תהיה גירסה מאושרת כברירת מחדל. מה אתם חושבים?

כדי לבצע שינוי כזה או אחר שנחליט עליו, נראה לי שקודם כל כדאי לנו לפנות את המומחים הטכניים כאן כמו רותם. אבל ייתכן שנצטרך לעשות פנייה רשמית (באנגלית כאן במזנון) אל הדיילים ב"מטה" כדי לבצע השינוי כזה כאן באתר. Dovi (שיחה) 17:28, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

ציטוט: "ממה שנאמר בשיחה כאן הייתי מציע שאך ורק בדף ברמה גבוהה של "טקסט מלא, הגהה מלאה, עיצוב מלא" תהיה גירסה מאושרת כברירת מחדל. מה אתם חושבים?"

תיקון: יש דרגה גבוהה יותר, של "מאושר". אני מציע שרק טקסט שאושר כ"מאושר" בכל שלוש הקטגוריות יייחשב כגירסה מאושרת כברירת מחדל. נחום - שיחה 00:49, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

מסכים עם נחום, זה הגיוני להשאיר את "מאושר" בשביל גירסה יציבה. אור האם פתרון זה היה מניח את דעתך? אם אנשים בעד, אפשר לפתוח כאן הצבעה באנגלית ולבקש את השינוי. Dovi (שיחה) 15:58, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אני בעד הצבעה כדי לקדם את העניין. החבלן (שיחה) 18:26, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא מכיר כל כך ספציפית את ההרחבה הזו והגדרותיה (לכן אני מפרט להלן כדי שגם אחרים יוכלו לבדוק את המסקנות), אבל מצאתי שבדף ההגדרות מופיעה ההגדרה הבאה:

# Is a "stable version" used as the default display
# version for all pages in reviewable namespaces?
$wgFlaggedRevsOverride = true;

כברירת מחדל ההגדרה הזו מקבלת ערך true, כלומר, בכל הדפים שיש להם גרסה יציבה - תוצג הגרסה היציבה ולא האחרונה. עד כמה שאני רואה, שינוי ההגדרה ל־false יגרום לכך שברירת המחדל תהיה "הגרסה האחרונה". זה ככל הנראה יחול על כל הדפים, כולל הדפים שנבדקו באופן המקיף ביותר; אבל עבורם מפעילי המערכת יכולים לשנות את ההגדרות, באופן דומה להגנה, בדף כמו מיוחד:Stabilization/מ"ג שמות כח יג - ואז הגרסה היציבה היא שתוצג בדפים ש"יוגנו" כך, כמו היום.

לכן אני חושב שכדאי לשנות את wgFlaggedRevsOverride כך שתקבל ערך false. לא מעט אתרי ויקי אחרים הגדירו זאת כך גם הם.

בכל מקרה, תמיד ניתן לשנות באופן פרטני את המצב בכל דף, בעזרת דף כמו מיוחד:Stabilization/מ"ג שמות כח יג. השאלה היא מה לקבוע כברירת מחדל. אם רוב הדפים אמורים להיות פתוחים לעריכה חופשית, כנראה שעדיף לשנות את ברירת המחדל כפי שהצעתי. ‏– rotemliss – שיחה 20:10, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

נזכרתי שלא התקדמנו עם זה. נראה לי שכאן צריך להביע תמיכה באנגלית ואז לדווח על באג. אני פותח את זה עכשיו ובינתיים שתהיה שבת שלום לכולם. Dovi (שיחה) 15:20, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

Change of default for Flagged Revisions

Suggested change for default installation of Flagged Revisions at Hebrew Wikisource: The default view will be the current version, whether it has been approved or not. (The default may be changed manually for each specific page by sysop, using Special:Stabilization.)

אם יש הסכמה של המצביעים, אני מציע לשנות את ההצבעה להצעה זו. ‏– rotemliss – שיחה 17:10, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

מסכים. נחום - שיחה 17:51, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

מסכים. בדיון שם ברשימת הדוא"ל של ויקיטכ הסבירו שרותם צודק, ומה שכתוב בהקדמה לדף העזרה לתוספת אכן טעות (וצריך לתקן את ההקדמה הזו). לכן נראה לי שיש לשנות כמו שרותם מציע, ולנסות להפעיל בוטים בשביל דפים שכבר עברו הגהה רצינית. Dovi (שיחה) 08:27, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

(מכאן והלאה דיון ישן לפני הבירור)

שאלתי כאן. Dovi (שיחה) 22:35, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

נראה שכדאי לשאול במקום פעיל יותר. דף השיחה ההוא כנראה אינו ממש פעיל. בכל אופן, אני לא מצאתי הגדרות שיאפשרו זאת, אך לא בדקתי את תפקודן המדויק של כל ההגדרות האפשריות (אלא חיפשתי מה יכול להיות קשור לכך) - לכן ייתכן שזה בכל זאת אפשרי. ‏– rotemliss – שיחה 17:08, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה צודק. שאלתי שוב כאן. Dovi (שיחה) 09:26, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

לא לגמרי הבנתי את ההצעה החלופית. איך בדיוק יוכלו מפעילי מערכת לשנות את ברירת המחדל לקבוצה גדולה של דפים (למשל, כל 23202 פסוקי התנ"ך)? האם צריך לעבור אחד אחד ולהכניס את שם הדף אחרי "מיוחד:Stabilization"? או שיש דרך פשוטה יותר? --אראל סגל • שיחה • ז' באלול ה'תשע"ב 21:45, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

ניתן להפעיל בוט שהוא מפעיל מערכת, כמו במקרה של הגנה על מספר גדול של דפים (או מחיקתם, וכו'). ר' למשל ב־API, סעיף action=stabilize - ניתן להחליף שם את default ל-stable (במקום latest), עבור כל דף ספציפי. ‏– rotemliss – שיחה 22:07, 25 באוגוסט 2012 (IDT)