התורה והמצוה על שמות כב כד


פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כב כד:

קפב. אם כסף תלוה. דברי המכלתא מובאים בפר' יתרו, ושם פרשתי מה שאמר ואם מזבח אבנים תעשה. שהגם שהוא חובה הוא אפשרי. כי יכול לעשות מזבח אדמה. ומה שתפס במנחת בכורים מלת אם, התבאר בספרא ויקרא ( ויקרא קנב ) ופרשתיו שם. ומה שאמר פה מלת אם, כי אינו מחובס להלוות. רק אם יש לו להלוות ואם אין לו להלוה. רצונו לומר אם יש לך כסף והעני צריך להלואה, אז לא תהיה לו כנושה.

קפג. אם כסף תלוה מחוקי הלשון שיבא הפעל קודם השם אם לא כשבא השם לדייק איזה דבר, כמה שאמרנו באילת השחר ( פרק י"ב ). וגם שהיה די לומר אם תלוה את עמי. ופי' חז"ל שבא לדייק שאיסור רבית לא שייך רק בהלואת כסף. אבל כסף בפירות, הינו שפוסק לו פירות, כיון דהוה דרך מכר אין זה מלוה. וכן כשנותן לו פירות, ופוסק לו לפרוע מעות אפילו יותר משויו, אין זה רבית קצוצה. ויותר מזה אפילו נותן לו אח"כ פירות בעד המעות, אף על גב שאם היה מלוה תחלה על אופן שישלם לו פירות יותר, היה רבית קצוצה, כדתיב ובמרבית לא תתן אכלך (ויקרא כה). מכל מקום בהאי גוונא שנתן לו הפירות דרך מכר לקבל ממנו דמיהם, אין זה ריבית. ופירושו בכסף אתה מלוהו רצונו לומר בכסף הוא דרך הלואה, אבל בפירות הוא לרוב דרך מכר, כ"פ בפ"י עי"ש.

קפד. תלוה את עמי את העני עמך . סדר הכתוב לדבר תמיד בדרך לא זו אף זו, כמבואר אצלנו בכמה מקומות. והיה לו לומר בהפך אם תלוה את העני את עמי. שזה רבותא יותר שגם להעשיר לא יהיה כנושה. ועל כורחך שסדר דבריו בדרך הקדימה והאיחור. שעמי קודם לעם אחר ועני להעשיר ועני שעמך לעניים אחרים, ומובא בבבא מציעא (דף עא).

קפה. לא תהיה לו כנושה . הכ"ף, מורה שאף שרק מתדמה בעיניו כנושה אסור. וכן הוא בבבא מציעא (דף ע"ה). וסים בלשון רבים לא תשימון, ללמד שגם העדים והסופר עוברים שהם המשימים.

ובמה שאמרו כשה"א אל תקח מאתו, הגיה הגר"א לא תשיך שהיא אזהרה ללוה. שזה ההבדל בין תשוך בקל ובין תשיך, שהוא פעל יוצא לשלישי. שהלוה מסבב שהמלוה ישוך אותו. ובגמרא חשב ששה לאוין עיי”ש וברמב"ם (פ"ד מה' מלוה ולוה).



קיצור דרך: mlbim-jm-22-24