התורה והמצוה על שמות כב יז
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק כ"ב • פסוק י"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מְכַשֵּׁפָ֖ה לֹ֥א תְחַיֶּֽה׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כב יז:
קעה. מכשפה לא תחיה. טעם להזכיר זה אחר הבתולה, כי המתאוים יתאוו דרך כשפים למלאות תאותם. והזכיר הנקבה כי היא הנמצאת בכשפים יותר מן הזכרים (ראב"ע). וכן אמר בירושלמי (פ"ו דסנהדרין הי"ג) אחד האיש ואחד האשה, אלא שלמדך תורה דרך ארץ מפני שרוב הנשים כשפניות הן. ומפני שדרך נשים כשפניות לעשות מעשיהם במחבא, כמו שמצאנו בשמונים נשים שתלה שמעון בן שטח. לכן אמר לא תחיה לא תתיאש מלחקור אחריהם להרגן (רשב"ם). וכבר באר הרמב"ם (פי"ד מה' סנהדין) שבכל חייבי מיתות שלא המיתוהו, עוברים על עשה חוץ ממכשף ,שעוברים על לא תעשה דלא תחיה.
ולא באר באיזה מיתה תומת, ולמדו במכלתא מובא בסנהדרין (דף סו) [בהחלפת שמות התנאים] בדרך הלמודים. אם מדמוי הלשון לא תחיה, אם ממה שסמכו לשוכב עם בהמה. כי היה דרך המכשפים בכך, כמו שמצאנו בבלעם. אם מצד שנמצא מפורש בסקילה באוב וידעוני שהיה גם כן מדרכי המכשפים.
<< · התורה והמצוה על שמות · כב · יז · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-22-17