התורה והמצוה על שמות כב יא

<< | התורה והמצוה על שמותפרק כ"ב • פסוק י"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ב, י"א:

וְאִם־גָּנֹ֥ב יִגָּנֵ֖ב מֵעִמּ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם לִבְעָלָֽיו׃



פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כב יא:

קנט. ואם גנב יגנב . בפרשה ראשונה פטר על הגנבה, ופה מחייב על הגנבה. מזה הוכיחו חז"ל פה ובבא מציעא (דף צד), שפה מדבר בשומר שכר. שאין לומר בהפך, שבראשון יש חומרא שאם טוען טענת גנב משלם כפל, ופה אין משלם כפל. ויש לומר שהראשון בשומר שכר. שזה שמשלם קרן, חמור יותר שכן השואל שהוא נהנה יותר משומר שכר, גם כן חייב על גנבה ואין משלם בטוען טענת גנב. כן פי' בגמרא שם. וצ"ל כגי' הגר”א והשומר חייב והשואל חייב. וכבר בארתי שלכן פרשה ראשונה אמר כי יתן וכו' כסף או כלים, שהם דרך לשמרן בחנם. ובפ' זו תפס חמור או שור שדרך לשמרן בשכר.

קס. ואם גנב יגנב ר' יוסי סבירא ליה שכפל המקיר על הפעל נדרש בכ"מ כמו שאמר בעבודה זרה (דף כז) על המול ימול, שסבירא ליה לר' יוסי לא דברה תורה כלשון בני אדם. ואף על גב דבזבחים (דף קח) אמר לר”י דאיש איש, דברה תורה כלשון בני אדם, לא כן בכפל המקור עם הפעל. ופי' שבא לבאר, שבא לשון גננה לדוגמא, והוא הדין אבדה שדומה לגנבה,.ותנא קמא סבירא ליה דברה תורה כלשון בני אדם כמה שאמרו בבבא מציעא (דף צד) ולמדו מן הסברא עיי' בגמ' שם.

קסא. ואם גנב יגנב מעמו כבר בארתי ( צו קנז ) שיש הבדל בענין לקיחה בחזקה, בין לקח ממנו ובין לקח מאתו או מעמו. שבמלת מעמו מצין שלוקח דבר שהוא ברשות חברו, ובזה מביא את הנוקד, שהוא הרועה הגדול. שהוא עצמו עם נעריו שומרים כל הצאן, והגנבה היא מרשותו. ומוציא הצוער אם מסר הבהמה לשומרים צעירים שהם שומרים ורועים בפני עצמם. שאז פטור כי חל החיוב על הצוער. והעתקתי כגי' הגר”א עפ”י המלקט.





קיצור דרך: mlbim-jm-22-11