פתיחת התפריט הראשי


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כ יא:

קיח.

והיה אם שלום תענך ופתחה לך . הם שני תנאים. כי יש העונים שלום אבל בתנאים ידועים, ר"ל שמקבלים מקצת דברים אשר יבקשו מהם בעלי מלחמתם.

למשל, שמתחייבים לתת להם מס קצוב וכדומה, ובזה יתפשרו עמם שיעלו מעליהם. אבל אין פותחים להם החומה, שיניחום לבא אל תוך החומה לעשות עמהם כחפצם. וזה שלום מקצת, ר"ל שמקבלים מקצת מהמבוקש מהם.

והתנה פה שלא די בשלום כזה, רק שצריכים לפתוח השער שיכנסו אל העיר, לעשות עמהם כחפצם. כמ"ש (יהושע ט) ויסעו בני ישראל ויבואו אל עריהם . וז"ש "כולה ולא מקצת", ר"ל לא שלום במקצת הדברים.

קיט.

והיה כל העם הנמצא בה . גם הכנענים. ומזה ראיה לדעת הרמב"ם הנ"ל ( שפטים קטו ), שלענין פתיחת שלום אין הבדל בין מלחמת ז' עממין ויתר אומות; שגם הכנענים אין להרגם, אם קבלו מס ועבדות.ומה שקצפו על הנשיאים, היה מפני שכרתו ברית עם הגבעונים, וע"כ רצו להרגם. וגם שהם לא קבלו עליהם עדיין מס ועבדות, וכמ"ש בפי' יהושע שם.

אולם הרא"ם הקשה מזה, דלדעת הרמב”ם מאי איריא "כנענים שבתוכה", אפי' כנענים בפני עצמם! ולי נראה, שלהרמב"ם זה עצמו כוונת הספרי. שבצד שפותח בשלום והם משלימים, שוים אם העם הנמצא בה הם כולם כנענים או יתר אומות, שמקבלים מס ועבדות וז' מצות. רק בצד שלא תשלים, בזה הבדיל בין רחוקות וקרובות.

ואף לדעת הרמב"ן, שמחלק גם אם עושים שלום בין ז' אומות ליתר אומות, דס"ל דז' אומות צריך לקבל ז' מצות, ויתר אומות א"צ לקבל. אין קושיא, דכאן לא הזכיר רק קבלת מס ועבדות, ובזה שוה אם כנענים בתוכה או יתר אומות.

ואין לדייק ממ”ש "כנענים שבתוכה", דהיינו רק קצת כנענים, לא אם כולם כנענים. כי כוונת הספרי, שבצד שמשלימין, הדין שוה אם כנענים בתוכה או יתר אומות.



קיצור דרך: mlbim-dm-20-11