פתיחת התפריט הראשי


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כ ה:

קד.

ודברו השוטרים . פי' בגמ' (סוטה מג) שעד כאן כהן מדבר וכהן משמיע, ומכאן ואילך כהן מדבר ושוטר משמיע.

ומ"ש "הכל שומעים", פי' הרמב"ם שאין שבים, עד ששומעים שנית בעת התחלת המלחמה; וז"ש "מערכי המלחמה". ועי' בלחם משנה שם.

ופה ודברו השוטרים ואח"כ ויספו השוטרים לדבר . ולא אמר "ודברו השוטרים עוד", כי התוספת יבא לרוב על דבר הקצוב, שאח"כ מוסיפים על דברי הכהן את דברי עצמם. כי מ"ש תחלה ודברו השוטרים - השמיעו דברי הכהן, וכ”ה בגמ' שם.

קה.

מי האיש אשר בנה . היה יכול לאמר "אשר בנה בית"! והוסיף " מי האיש ", שהוא שם הכללות, כל איש ואיש! ללמד שלא נאמר דוקא אם בנה בעצמו, לא אם נעשה הבנין ע"י אחרים. לכן אמר " מי האיש ", ר”ל כל איש ואיש. ולא כל איש יכול לבנות בעצמו. וע"כ מש"ש " אשר בנה ", הוא לדוגמא, וה"ה אם לקח וירש.

וכן דייק לקמן ( שפטים קט ), במ"ש מי האיש אשר נטע כרם . שגם בזה לא כל איש ואיש יודע לנטוע בעצמו. וכיוצא בו כתבתי בפ' אחרי קיא, על איש איש אשר יצוד ציד חיה , עיי"ש.

קו.

אשר בנה בית . "בית" במובן המדויק, הוא העשוי לדירה. ובמובן הרחב, כולל גם העשוי להניח בו חפציו, שנמצא הביאו את כל המעשר אל בית אוצר , בתים לבריחים .

ובאשר היה לו לומר "אשר לו בית", כי גם לקח וירש בכלל. ולמה אמר " אשר בנה "? לרבות כל בנין.

אבל בית שער אכסדרה ומרפסת, עשוי רק להלוך דרך שם, ונקרא בשם מיוחד, "אולם" או "יציע" וכדומה. וכן הוא לענין מזוזה ומעקה ולענין נגעים, בספרא מצורע צב , וע"ע (=ועיין עוד) בהר נו .

ומ"ש ולא חנכו , בכנוי ממעט גזלן, כן פי' בגמ'.

קז.

ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה . כבר בארתי בהתו"ה שמיני לא , שההאזהרה התולדיית, יציין הכתוב לפעמים במלת "פן". אל יהרסו לעלות פן יפרץ בם , אל ידבר עמנו א-להים פן נמות . ולפעמים במלת "לא", אל יבא בכל עת אל הקדש ולא ימות . ובארתי שאם התולדה מחויבת מעצמה, למשל שמוכן למות; ונתן תקון שאם יעשה כן לא ימות, כתוב מלת "לא". ואם המיתה אינה מחויבת מעצמה, רק שמודיע שאם לא יעשה כפי שצוה ימות, בא מלת "פן".

וא"כ במ"ש פה מלת "פן" ולא תפס מלת "לא", מבואר שאין המיתה מחויבת למי שלא חנך את הבית. רק אמר שע"י שלא ישמע לדברי כהן בחטא זה, סוף שהוא מת במלחמה. וז"ש ילך וישוב לביתו , שומע לדברי כהן, שהוא צווי מאת הכהן. וצריך לשמוע מצותיו, ואם לא ישמע - ימות בעון זה.

קח.

ואיש אחר . היינו נכרי. כמו שמ"ש ואיש אחר יקחנה , שאא"ל (=שאי אפשר לומר) בנו או בן דודו, שלא יקח אשת אביו או אשת אחי אביו (מפני הקרבה ביניהם) ! בן איש אחר הנאמר פה, מדבר בנכרי.

והגהתי כגי' הגר"א.



קיצור דרך: mlbim-dm-20-05