התורה והמצוה על דברים כ ג

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק כ' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ', ג':

וְאָמַ֤ר אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיּ֛וֹם לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶֽם׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כ ג:

קא.

ואמר אליהם שמע ישראל . פי' חז"ל שזה צותה תורה מחכמת ההנהגה, שלא יהיו כלם במלחמה; ובתוך כך יפול אויב אחר אל הארץ באין איש, ויחריב את הארץ.

ועוד נתן טעם עפמ"ש ריב"ז במכלתא ( משפטים קל ) ובב"ק עט, הקב"ה חס על כבודם של בריות. לכן ישלם רק ארבע צאן תחת השה, מפני שנתבזה במה שנשאו על כתפיו. וכן חס הקב"ה על כבוד הבריות, שלא יתבייש במה שהוא ירא ורך הלבב. ומכ"ש (=ומכל שכן) למ"ד (=למאן דאמר) הירא מעברות שבידו. לכן צוה שיחזרו עוד מחמת טעמים אחרים, ולא יתבייש.

קב.

אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם . זה מעורר למסור נפשו במלחמה, אם יודע שאם ינוצח אין לו שום תקוה. כמ"ש "אין גבור כמתיאש". ועז"א על אויביכם .

ואמר אל ירך לבבכם . ויש הבדל בין "רך לבב" ובין "יראה". שרכות לב יפול גם על האסטניס, או מי שאינו יכול לראות סוסים מזוינים וחרבות שלופות. והיראה הוא מפני נזק, שמתירא מהגפת התריסין.

ומ"ש אל תחפזו ואל תערצו , כי דרך הנוהג במלחמה, לתקוע ולתת סימנים בשופרות על קול שמחה ונצחון; ולפעמים יצוחו בזעקת שבר. ובעת יריעו בשופר, תהיו מתונים ולא תחפזו כאלו נצחתם אתם; או כשיצוחו, לא תתראו כנשברים. כמ”ש יריע אף יצריח, על אויביו (ישעיה מב) יתגבר , כמ”ש בפירושי שם.





קיצור דרך: mlbim-dm-20-03