התורה והמצוה על דברים כ ח

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק כ' • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ', ח':

וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כ ח:

קיב.

ויספו השוטרים . היינו שמוסיפים דברים על דברים שדברו עתה מפי הכהן, ואומרים דברים של עצמם, כמ"ש בסוטה מג.

ומ"ש הירא ורך הלבב , פי' ריה"ג, שירא מעבירות שבידו.

ומ"ש "בסתר", נראה שמוסב למטה, בסתר ילך וישוב, ר"ל שישוב בסתר. והוא כמ"ש במשנה סוטה מד, "לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו, שיחזור בגללן". וכנ"ל ( שפטים קא ).

ומ"ש " ורך הלבב בן מ"ם", צ"ל "בן סמ"ך". שלריה"ג שהירא מעברות שבידו, כי ס"ל שאם אינו בעל עבירה אין ראוי לו לירא, רק לבטוח על ה'; וא"כ איך יצדק רכות לבב! אמר, שהיינו בן ששים, שאינו ראוי עוד לצבא מלחמה.

וי"ל שר"ע לשטתו, שאמר ביבמות מג, " את מספר ימיך אמלא , אלו שני דורות. זכה משלימים לו, לא זכה פוחתין לו. וחכ"א, זכה מוסיפים לו, לא זכה פוחתין לו”. וא"כ לענין השלמה, שישלימו לו שני חייו הקצובים, לר"ע צריך זכות. ולחכמים א"צ ע"ז זכות מיוחד, שאין פוחתין לו, רק אם לא זכה ויש עברה בידו. וא"כ ר"ע כשטתיה, ויכול לירא אף שאין עבירה בידו. וריה"ג כחכמים, וכשאין עברה בידו, אף שלא זכה בזכות מיוחד שיוסיפו לו, עכ"פ משלימין; ואין לו לירא.

קיג.

ולא ימס את לבב אחיו . זה אינו דרך עונש, כי בכאן לא אמר “פן ימס" רק מלת " ולא ". שמציין שכן דרך הטבע, שלבב כלם נמס בשבילו (=בגללו) . וז"ש "כולם חוזרים ובאים".

וכבר בארתי ההבדל בין מלת "פן" ובין מלת "ולא" למעלה. ( שפטים קז )





קיצור דרך: mlbim-dm-20-08