פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָמַ֤ר אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיּ֛וֹם לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיֵימַר לְהוֹן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתּוּן מִתְקָרְבִין יוֹמָא דֵין לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן לָא יְזוּעַ לִבְּכוֹן לָא תִדְחֲלוּן וְלָא תִתְבַּעְתוּן וְלָא תִתַּבְרוּן מִן קֳדָמֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְיֵימַר לְהוֹן שְׁמָעוּ יִשְרָאֵל אַתּוּן מִתְקַרְבִין יוֹמָא דֵין לְסִדְרֵי קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן לָא יְזוּחַ לִבְּכוֹן לָא תְדַחֲלוּן וְלָא תִרְתְּחוּן וְלָא תִתְרְעוּן מִן קֳדָמֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמע ישראל" - (שם) אפי' אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד כדאי אתם שיושיע אתכם

"על איביכם" - אין אלו אחיכם שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם אין זו כמלחמת יהודה עם ישראל שנ' (ד"ה ב כח) ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשבי' וכל מערומיהם הלבישו מן השלל וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום ויסוכום וינהלום בחמורים לכל כושל ויביאום יריחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שומרון אלא על אויביכם אתם הולכים לפיכך התחזקו למלחמה

"אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו" - (סוטה מב) ד' אזהרות כנגד ארבעה דברים שמלכי האומות עושים מגיפים בתריסיהם כדי להקישן זה לזה כדי להשמיע קול שיחפזו אלו שכנגדם וינוסו ורומסים בסוסיהם ומצהילין אותם להשמיע קול שעטת פרסות סוסיהם וצווחין בקולם ותוקעין בשופרות ומיני משמיעי קול

"אל ירך לבבכם" - מצהלות סוסים

"אל תיראו" - מהגפת התריסין

"ואל תחפזו" - מקול הקרנות

"ואל תערצו" - מקול הצווחה

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קא.

ואמר אליהם שמע ישראל. מי האיש הירא ורך הלבב. ויספו השוטרים . למה נאמרו כל הדברים הללו? שלא יהיו ערי ישראל נשמות.

[או] כדברי ר' יוחנן בן זכאי, בוא וראה כמה חס המקום על כבוד הבריות, מפני הירא ורך הלבב . כשהוא חוזר, יאמרו "שמא בנה בית", "שמא ארש אשה". וכולם היו צריכים להביא עדותן חוץ מן הירא ורך הלבם (אולי "לבב") , שעדיו עמו.

שמע קול הגפת תריסין ונבעת, קול צהלת סוסים ומרתית, קול תקיעת קרנים נבהל, רואה שימוט סייפים ומים שותתין על ברכיו.

קב.

(ד"א) (סוטה מב) ואמר אליהם שמע ישראל . על אויביכם ולא על אחיכם. לא יהודה על שמעון [נ"א בנימין], ולא שמעון על יהודה. שאם תפלו בידם ירחמו עליכם, כענין שנאמר (ד"ה ב כח) וישבו בני ישראל מאחיהם וגו', ושם היה נביא לה' . ועתה בני יהודה וירושלים אתם אומרים וגו' . ונאמר להלן ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה, וכל מערומיהם הלבישו וגו' . על אויביכם אתם הולכים, שאם תפלו בידם אין מרחמים עליכם.

אל ירך ללבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם . אל ירך לבבכם , מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות. אל תיראו , מפני הגפת תריסין ושפעת קלגסים. ואל תחפזו , מקול הקרנות. ואל תערצו , מקול הצוחה. כדרך שהכנענים עושים, מגיפים ומריעים וצווחים ורומסים.

<< · מ"ג דברים · כ · ג · >>