קטגוריה:דניאל ה יד

דִּי רוּחַ אֱלָהִין בָּךְ

המלך זכר את רוב דברי המלכה, ובוחר מתוך דברי המלכה דברים שחשובים לו להגיד לדניאל:
היא אמרה: "דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ, וּבְיוֹמֵי אֲבוּךְ נַהִירוּ וְשָׂכְלְתָנוּ וְחָכְמָה כְּחָכְמַת-אֱלָהִין, הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ. כָּל-קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָה וּמַנְדַּע ... הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ בְּדָנִיֵּאל" (ביאור:דניאל ה יא-יב).

והמלך אמר: "דִּי רוּחַ אֱלָהִין בָּךְ, וְנַהִירוּ וְשָׂכְלְתָנוּ וְחָכְמָה יַתִּירָה הִשְׁתְּכַחַת בָּךְ"

המלך שינה:

1. הוא השמיט את תואר הכבוד לאלוהים "קַדִּישִׁין".
2. הוא השמיט שחוכמת דניאל היא "כְּחָכְמַת-אֱלָהִין"
3. המלך השתמש במילה "יַתִּירָה" לחזק את חוכמת דניאל, אבל השמיט "רוּחַ יַתִּירָה".
4. המלך השמיט את המילה: "וּמַנְדַּע", כלומר שדניאל עוסק גם במדעים, והוא כלל את זה בחכמה יתרה.
5. המלכה השתמשה פעמים במילה "הִשְׁתְּכַחַת" (השתבח), והמלך רק פעם אחת.
6. המלך לא הזכיר שדניאל שרת את אבותיו.

המלך יוסיף מדברי המלכה במשפט הבא, אולם כנראה שההלל הזה הספיק לו כדי להראות שהוא מקבל את דניאל ומוכן לשמוע את דבריו, ולרסן את שאר החכמים שישארו שקטים ולא יפריעו.