מ"ג דברים יג יח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַ֩עַן֩ יָשׁ֨וּב יְהֹוָ֜ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְלָא יִדְבַּק בִּידָךְ מִדָּעַם מִן חֶרְמָא בְּדִיל דִּיתוּב יְיָ מִתְּקוֹף רוּגְזֵיהּ וְיִתֵּין לָךְ רַחֲמִין וִירַחֵים עֲלָךְ וְיַסְגֵּינָךְ כְּמָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְלָא אִידְבֵּיק בְּיֶדְכוֹן מִדַּעַם מִן שַׁמְתָּא מִן בִּגְלַל דְּיֵיתוּב יְיָ מִתְקֵיף רוּגְזֵיהּ וְיִכְמוֹר עֲלֵיכוֹן רַחֲמִין וִירַחֵם עֲלֵיכוֹן וְיַסְגִינְכוֹן הֵיכְמָא דְקַיֵּים לְאַבְהַתְכוֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מֵחֲרוֹן אַפּוֹ – שֶׁכָּל זְמַן שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם (ספרי צו).
הערות
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
למען ישוב ה' מחרון אפו. כל זמן שעבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם. נסתלקה עבודה זרה - נסתלק החרון.
ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. (שבת קטו) "רבן גמליאל ברבי אומר, כל זמן שאתה מרחם על הבריות, מרחמים עליך מן השמים".
כאשר נשבע לאבותיך. הכל בזכות אבותיך.
מלבי"ם - התורה והמצוה
פד.
ולא ידבק בידך . הוא ל"ת על הנאת עכו"ם.
ומ"ש "מכאן אמרו בע"ז מט, ואמר למען ישוב ה' מחרון אפו ", שכבר באר במו"נ (=במורה נבוכים), שלא תמצא חרון אף רק על עכו"ם. ועי"ז שתעשה משפט בעכו"ם - יסתלק החרון אף.
פה.
ונתן לך רחמים ורחמך . מפני שיעלה על הדעת שהוא משפט אכזרי, בפרט למ"ש הרמב"ם שהורגים גם הנשים והטף, הבטיח להם שיתן ה' בלבם מדת הרחמנות. כי יעשו כ"ז לא ממדת האכזריות, רק מפני מצות ה', כמ"ש כי תשמע בקול ה' א-להיך . וה' מלא רחמים, ואכזריות הזה נצמח ממדת רחמנותו, לבער הרע מן הארץ ולהשיב חרון אפו. עד שמשפט הזה תעשה מצד הרחמים, וכן עי"כ ירחמו עליך מן השמים, כי במדה שאדם מודד מודדים לו.
ובתוספתא פליגי בזה ר"א ור"ע. שר"ע ס"ל שקטני בני עיר הנדחת אין נהרגים, ושעז"נ (=ושעל זה נאמר) ונתן לך רחמים , ר"ל כאשר תהרוג הנדחים ישארו בניהם יתומים, ואתה תרחם עליהם לגדלם ולהיות אבי יתומים אלה. ור"א ס"ל שהקטנים נהרגים, ומ"ש ונתן לך רחמים , היינו שקרוביהם לא ישאו שנאה עליך, רק אהבה ורחמים.