גיטין פט ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
לחד מבני פלניא אמר רבא אפי' למאן דאמר לא מבטלינן קלא בהא מבטלינן קלא מימר אמרי עיינו בהו רבנן בקידושי וקידושי קטן הוו ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה לקטן הנראה כגדול א"ל רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא ואמרו עדיין לא הגיע לפלגות ראובן שנאמר (שופטים ה, טז) לפלגות ראובן גדולים חקרי לב:
ובלבד שלא תהא שם אמתלא:
אמר רבה בר רב הונא אמתלא שאמרו אפי' מכאן ועד עשרה ימים רב זביד אמר במקום אמתלא חוששין לאמתלא איתיביה רב פפא לרב זביד ובלבד שלא תהא שם אמתלא א"ל במקום אמתלא קאמר א"ל רב כהנא לרב פפא ואת לא תסברא והתנן אנתקדשה ואח"כ בא בעלה מותרת לחזור לאו משום דאמרי' על תנאי קדיש שאני התם דאתי בעל וקא מערער אי הכי נישאת נמי נישאת דעבדה איסורא קנסוה רבנן נתקדשה דלא עבדה איסורא לא קנסוה רבנן אמר רב אשי בכל קלא דלא איתחזק בבי דינא לאו קלא הוא וא"ר אשי גכל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה הא דבתר אירוסין חיישינן ליה רב חביבא אמר אפילו דבתר אירוסין נמי לא חיישינן ליה דוהלכתא לא חיישינן ליה אמר רב ירמיה בר אבא שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קידושי תורה מהו שלח להו תצא והעמידו הדבר על בוריו והודיעוני מאי (והעמידו הדבר על בוריו) [היא] אילימא דאי מגליא מילתא דקידושי דקמא לאו קידושי מעליא נינהו מבטלינן קלא והא נהרדעא אתרי' דשמואל הוא ולא מבטלי קלא אלא הדאי מיגליא מילתא דקידושי קמא קידושי מעליא נינהו לא צריכה גט משני ופליגא דרב הונא דאמר רב הונא ואשת איש שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר מקודשת מדרב המנונא דאמר רב המנונא זהאשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה ואידך חכי אתמר דרב המנונא בפניו שלא בפניו מעיזה ומעיזה לא מצאו דבר על בוריו מהו א"ר הונא טמגרש ראשון ונושא שני יאבל מגרש שני ונושא ראשון לא מאי טעמא אתי למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין רב שיננא בריה דרב אידי אמר אף מגרש שני ונושא ראשון מימר אמרי עייני רבנן בקידושי וקידושי טעות הוה יצא עליה קול מזה ומזה מהו אמר רב פפא אף זו מגרש ראשון ונושא שני אמימר אמר מותרת לשניהם
רש"י
עריכה
לחד מבני פלניא - ולא היו אומרים לאיזה מהם:
לקטן - בשנים שנראה גופו כגדול והיו מכירין בו:
עדיין לא הגיע לפלגות ראובן - כלומר אין חכמה (לקטן בשנים וחקרי לב) כדכתיב גדולים הוא דאית להו חקרי לב וזה אע"פ שגופו ארוך ניכר הוא לבריות במעשיו שהוא קטן בשנים וכשתינסיב לאחר מימר אמרי עיינו רבנן בקדושיה וקטן בשנים הוא:
במקום אמתלא חוששין לאמתלא - אפי' אין אמתלא אלא מקום ופתח יש לדבר שנוכל ללמוד שם אמתלא חוששין שמא אמתלא פלונית יש לדבר והקול בטל:
ובלבד שלא תהא שם אמתלא - אלמא אמתלא בהדיא בעינן: הכי גרסינן א"ל במקום אמתלא קא אמר ואמתני' קאי האי תירוצא:
א"ל רב כהנא לרב פפא ואת לא תסברא - דאם יש פתח למצוא אמתלא דסמכינן ומנסבינן לה והתנן אשה שהלך בעלה למדינת הים ובא עד אחד ואמר לה מת בעליך ונתקדשה מותרת לחזור לראשון ואילו גבי ניסת קתני התם תצא מזה ומזה ואע"ג דאנוסה היא שהרי ב"ד הורוה לינשא משום חששא דלא לימרו גירש ראשון ונשא שני ועכשיו היא חוזרת לו משניסת אבל גבי נתקדשה לא חיישינן להכי מאי טעמא חוזרת לראשון ולא צריכה גט משני הרי אין לך יצא שמה בעיר מקודשת גדולה מזו דודאי ידעו כולם שנתקדשה:
לאו משום - דיש כאן מקום אמתלא לסמוך עליו דכי מהדרי לא לגברא אמרי ודאי יש פתח לדבר שעל תנאי קידשה שני שאם יבא בעלה שגירשה ממדינת הים שיהיו קידושיו בטלין שהיה בעלה חביב לה אלא לכך גירשה שלא היה יכול לבוא אלמא אע"ג דלא יצא אמתלא זה מעולם סמכינן עליה:
שאני - הכא דאתי בעל וקאי ומימר אמרי מעולם לא גירשה בעלה אלא היתה סבורה שמת ונתקדשה ואינן קדושין:
אי הכי - דלא מסקי אדעתייהו לומר גירש ראשון ונשא שני ונמצאת אשת איש יוצאה בלא גט:
ניסת נמי - אמאי תנן התם צריכה גט משני ולא תחזור לראשון הא אתא בעלה וקאי ולאו נישואין הוו אלא משום דאתי למימר גירשה זה ונשא זה כדאמרי' ביבמות ובנישואין אין פתח מקום אמתלא לומר על תנאי נשאה:
קנסוה רבנן - דהאי דשריוה בהעדאת עד אחד משום עיגונא אקילו בה והיא גופה תידוק במילתא ע"י עוברים ושבים ותנסיב והיכא דלא דייקא שפיר קנסוה כדאמרינן התם מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה:
דלא איתחזק בבי דינא - שלא בדקו ב"ד אחריו שלא תהא שמיעת קול הברה:
לא חיישינן ליה - אלא א"כ ידעו ב"ד העיר שכך יצא הקול פלוני מהיכן שמע כו' וגזרו שיחושו לקול זה:
דבתר נישואין - ניסת היום ואח"כ יצא קול שהיום היא נתקדשה לאחר קודם נישואין לא חיישינן ליה לאוסרה על בעלה ולא להצריכה גט מבעל הקול שאם אתה מצריכה גט נמצאת אוסרה על זה דמחזקת לקלא ונמצא זה בועל אשת איש וקיימא לן כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל:
דבתר אירוסין - חיישינן ומגרש ראשון ונושא שני:
לא חיישינן ליה - ואינה צריכה הימנו גט שלא תתגנה על זה:
קידושי תורה - בעדים:
והעמידו דבר על בוריו - הוו בודקין אחר הקול להעמיד דבר על אמיתתו אם אמת הוא או שקר:
והודיעוני - עיקרו של דבר:
מאי היא - למה הזקיקם להעמיד דבר על בוריו:
ובנהרדעא לא מבטלי קלא - כדאמרינן לעיל:
מקודשת - וצריכה גט משני:
ואידך - שמואל דאמר העמידו דבר על בוריו למימרא דלא בעיא גט משני:
כי אתמר דרב המנונא בפניו - דבעל דאמרה ליה בפניו גירשתני אבל קבלת קידושין דרב הונא לאו בפניו הוא ולא דמיא לדרב המנונא וליתא לדרב הונא:
ונושא שני - אם ירצה:
אתי למימר קא מחזיר גרושתו מן האירוסין - דאמרי ע"י שגירשה ראשון תחילה קידשה שני ועכשיו חוזר ומחזירה:
עיינו ביה רבנן - בקידושי שני ולאו קידושי נינהו מפני שהיתה מקודשת לראשון ולא יאמרו שגירשה תחלה שהכל לא ידעו בגט שהצרכנוה משני:
יצא עליה קול מזה - ואח"כ מזה שלא קידשה שני בפנינו קידושי תורה אלא קול יצא שקידש אחר הראשון:
אף בזו מגרש ראשון - ולא יגרש שני וישא ראשון ואע"ג דקלא בעלמא הוו נמי הנך קידושי שני חיישי' דלא לימרו גירש ראשון תחילה וקידשה שני ועכשיו חוזרת לראשון גרושה שנתארסה:
תוספות
עריכה
והלכתא לא חיישינן. ומעשה בא לפני ר"ת באשה אחת שיצא עליה קול אחר נישואיה שנתקדשה לאחר והיה אותו האיש שיצא עליו קול בחופתה שנישאת לשני ואר"ת שאין צריכה גט מן הראשון ומותרת לשני חדא דקלא דבתר נישואין לא חיישינן ועוד דכיון שנתקדשה לזה בפניו שריא חזקה אין אשה מעיזה פניה בפניו וכדרב המנונא קיימא לן מדפריך מיני' הש"ס בכל דוכתי ובפ' שני דכתובות (דף כב:) קאמר לימא דרב המנונא תנאי היא לא דכ"ע אית להו דרב המנונא ואע"ג דבסוף נדרים (דף צא.) דחי רבה ראיית רב המנונא דמייתי מינה מ"מ כן הלכה ורבה נמי אפשר דלפי האמת סובר כרב המנונא:
ובנהרדעא לא מבטלי קלא. אע"ג דהני בי רב דשלחו לשמואל הם תלמידי דרב ובסורא מבטלי קלא מ"מ לא הוה מורה להו דלא כנפשיה:
ואידך כי אתמר דרב המנונא ה"מ בפניו. וא"ת וכי לרב הונא הוי דרב המנונא אפי' שלא בפניו הא תנן בהדיא בפ"ב דכתובות (דף כב.) דאם יש עדים שהיתה אשת איש אינה נאמנת לומר גרושה אני וי"ל דודאי רב המנונא לא איירי אלא בפניו אבל להחמיר להצריכה גט משני סבר רב המנונא דנאמנת אפילו שלא בפניו והא דאמר בפרק שני דכתובות (דף כב:) מר סבר שלא בפניו נמי אינה מעיזה היינו דנאמנת עם מיגו שהיה לה:
אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני. אבל במצאו דבר על בוריו פשיטא לרב הונא דלא יגרש שני וישא ראשון וכיון דודאי קדשה ראשון ומקודשת נמי לשני לרב הונא כיון שפשטה ידה וקיבלה א"כ חיישינן שגירשה ראשון ואם יגרש שני וישא ראשון הוה ליה מחזיר גרושתו מן הארוסין אבל בלא העמידו על בוריו דאין כי אם קול לקידושי ראשון הוה אמינא דמותר לשני לגרש ולישא ראשון קמ"ל דאפילו הכי לא יגרש שני כו':
אף בזה מגרש כו'. אליבא דרב הונא קאמר וכן אמימר דפסיק הלכתא דמותרת לשניהם לרב הונא קאמר ואומר ה"ר אלחנן דמשמע דהלכה כרב הונא:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט (עריכה)
צד א מיי' פ"י מהל' גירושין הלכה ו', סמ"ג עשין נ, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף נ"ח:
צה ב מיי' פ"י מהל' גירושין הלכה ו', ומיי' פ"ט מהל' אישות הלכה כ"ב, סמ"ג עשין נ, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ו סעיף א':
צו ג ד מיי' פ"י מהל' גירושין הלכה כ', סמ"ג עשין נ, טור ושו"ע אה"ע סי' ?' סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ו סעיף ח':
צז ה מיי' פ"ט מהל' אישות הלכה כ"ו, סמ"ג עשין מח, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ו סעיף ה':
צח ו מיי' פ"ד מהל' אישות הלכה י"ג, סמ"ג עשין מח, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף ב':
צט ז ח מיי' פ"ד מהל' אישות הלכה י"ג, מיי' פי"ב מהל' גירושין הלכה ד', סמ"ג שם, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף ב':
ק ט מיי' פ"ט מהל' אישות הלכה כ"ו, סמ"ג עשין מח, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ו סעיף ה':
קא י מיי' פ"ט מהל' אישות הלכה כ"ו, סמ"ג שם, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ו סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"א סעיף ד':
ראשונים נוספים
ורב זביד אמר במקום אמתלא חוששין לאמתלא. פי' מיפליג פליג עליה דרבא לומר שאין תולין באמתלא שמכאן ועד י' ימים אלא שאם היה במקום אמתלא כגון שאמרו משעה ראשונה זרק לה קדושין חוששין שמא קרוב לו היה לפיכך רואין אם יצתה אמתלא מכאן ועד י' ימים ואמרו כן היה תולין בה ומתירין אותה לינשא ואם לא יצאת שם אמתלא לעולם אם נשאת לא תצא אלא שלכתחלה אין מתירין אותה לינשא והא דתנן נתקדשה מותר' לחזור לו מפני שהיא אשתו לא תצא כיון דבמקום אמתלא הוא אבל לא להתירה לינשא לכתחלה משום מקום אמתלא והיינו לשון חוששין, כן נ"ל.
וכן נראה מדברי ר"ה ז"ל דרב זביד באמתלא שיוצאת מכאן ועד י' ימים אמר שתולין במקום אמתלא שכך כתב ומסתברא דהלכתא כוותיה דהא דרבא כבר דחאה ר"י לעיל, והוא פי' נכון.
קלא דלא אתחזק בב"ד. כל שלא בדקו ב"ד אחריו אם הוא קול גמור בשמיעת פלוני ופ' שהלכו להם או בנרות דולקו' עד שבאו אותן עדים והעידו בביטו' שלו דכל קלא שהוחזקו אין מבטלין איתו וכן אם לא בדקו עליו בזמנו ולאחר זמן לא מצאו ולא ידע מי שמעיד להם בדבר הבירור אין חוששין לו כך דרך פרש"י ז"ל ועיקר הוא וא"ת כל שלא הוחזק ממש יחזיקו אותו עכשיו ויבדקו עליו ושמא אם נשאת קודם בדיקה אין בודקין אחר נישואין והטעם לכל אלו שהרבה אומרים פלוני שמע מפלוני ומהן אומרים אנו שמענו מפלוני ופלוני שהלכו למדינת הים, ואלו באים לב"ד ויחקרו ויאמרו לא שמענו ולא ראינו.
סליקא לה מס' גיטין
הא דאמרינן: רב זביד אמר במקום אמתלא חוששין לאמתלא: לא פליגא אדרבה בר רב הונא ולא שייכא בה כלל אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא, דרבה בר רב הונא איירי בזמן שחוששין לאמתלא כלומר דאפילו יצתה לאחר שנים עשר [בנדפס: עשרה] ימים חוששין לה ורב זביד איירי באמתלא גופה באיזו אמתלא חיישינן, ואמר רב זביד דאפילו ליכא אמתלא גמורה אלא שיש מקום ופתח שנוכל לומר שם אמתלא חוששין שמא אמתלא פלונית יש וכי האי דאמר ליה רב כהנא לרב פפא ואת לא תסברה הכין והתנן נתקדשה ואחר כך בא בעלה מותרת לחזור לו אף על פי שאין שם אמתלא גמורה אלא מקום ופתח שנוכל לומר דאמתלא פלונית היתה שם דעל תנאי קדיש כן פירוש רש"י ז"ל, וקרוב לענין פירש רבנו חננאל ז"ל דכל דבר שיש שם אמתלא שיצא הקול בעבורו כמעשה דאשה שהיתה נאה ביותר וקפצו עליה בני אדם לקדשה ואמרה אשת איש אני ולבסוף עמדה וקדשה עצמה ונתנה אמתלא לדבריה שמתחלה מפני שיצאו עליה בני אדם שאינן מהוגנין לה אמרה כן והשתא אותו קול שיצא עליה בשביל דבריה היא והיא נותנת אמתלא זו לדבריה עכשיו אף על פי שלא נשמעה האי אמתלא בהדיא אמתלא היא, אבל מדברי רבנו אלפאסי ז"ל נראה דרב זביד מיפלג פליג אדרבה בר רב הונא שכך כתוב ומסתברא כותיה דהא דרבה כבר דחאה רבי יוחנן לעולא [בנדפס: לעיל].
אמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן לה הא לבתר אירוסין חיישינן לה: ואם תאמר אם כן כי אקשינן בריש שמעתין ואסרינן לה אגברא והא אמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן לה ופרקה רב אשי דהכי קאמר מקודשת מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת אמאי לא מפרק לה במגורשת מן האירוסין וקלא דבתר אירוסין חוששין לו כדאית ליה הכא. יש לומר דניחא ליה לפרוקה אפילו אליבא דרב חביבא דאמר אפילו דבתר אירוסין נמי לא חיישינן ליה, ועוד דמתניתין לכאורה בנשואה קא מיירי, ועוד דהלכתא הכין דאפילו בתר אירוסין לא חיישינן ליה.
ואמר רב אשי כל קלא דלא איתחזק בבי דינא לאו קלא הוא: כלומר כל שלא בדקו בית דין אחריו אם הוא קול גמור כשמיעת פלוני מפלוני שהלכו להם למדינת הים או בנרות דולקות עד שבאו אותן עדים והעידו בביטול שלו דכל קלא שהוחזק אין מבטלין אותו ואם לא הוחזק מבטלין אותו, וכן אם לא בדקו עליו בזמנו ולאחר זמן לא מצאו ולא ידעו מי שמעיד להם בדבר הברור אין חוששין לו כך פירש רש"י ז"ל ועיקר הוא.
ואם תאמר כל שלא הוחזק ממנו יחזיקו אותו עכשיו ויבדקו עליו, ושמא אם נשאת קודם בדיקה אין בודקין אחר נישואין והטעם לכל אלו שהרבה אומרים פלוני שמע מפלוני ומהן אומרים אנו שמענו מפלוני ופלוני שהלכו למדינת הים ואלו באין לבית דין ויחקרו יאמרו לא שמענו ולא ראינו בפירושי הרמב"ן נ"ר.
ופליגא דרב הונא דאמר רב הונא אשת איש שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר מקודשת: כלומר ואפילו שלא בפניו, שלא להתירה לשני קאמר דמתניתין היא אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת וכו', ואם יש עדים שהיתה אשת איש אינה נאמנת אלא להצריכה גט משני ולאוסרה לראשון קאמר, וליתא לדרב הונא וכן כתב רש"י ז"ל כאן, ויש אומרים דחוששין לה דהא רבי הושעיא נמי סבירא ליה דהא דרב המנונא אפילו שלא בפניו נמי היא כדאיתא בכתובות פרק האשה (נג, א) גמרא אם משנשאת באו עדים וכמו שכתבתי שם, ולעיל בפרק התקבל בסיעתא דשמיא.
ואידך כי אתמר דרב המנונא בפניו: כבר כתבתי למעלה בפרק התקבל דהא דרב המנונא אפילו להתירה לינשא היא וקיימא לן כותיה, וכתבו בתוספות דמהך שמעתא פסק רבנו תם ז"ל על אחד שהיה מוציא לעז באשה נשואה לאחר לומר שהוא קדשה תחלה והלכה היא ונשאת לזה בלא גט דאין בדבריו כלום, חדא דלאו כל כמיניה לאסור נשי בני אדם ולומר שקדשם תחלה ואפילו בקול אמרינן דקלא דבתר נשואין לא חיישינן, ועוד שאפילו יש עדים שקדשה תחלה אם היה זה בחופה [בנדפס: קודם לחופה] של שני אין יכול לאוסרה דהא פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר בפני בעלה אמרינן הכא מקודשת לשני ובפני בעלה אמרינן דנאמנת לגמרי לצאת מבעלה.
לא מצאו דבר על בוריו מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא דאתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין הוא: דקיימא לן דאסורה לו דלית הלכתא כרבי יוסי בן כיפר דהתיר מן האירוסין כדאיתא ביבמות פרק קמא (יא, ב) ובפרק האשה רבה (פח, א) ואם תאמר לרב הונא מאי איריא כי לא מצאו דבר על בוריו מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא דהא סבירא ליה לרב הונא דאשת איש שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר שלא בפני בעלה מקודשת לשני ואם כן לגרש שני ולישא ראשון אי אפשר דדילמא חלו קדושי שני ונמצא ראשון מחזיר גרושתו מן האירוסין, יש לומר דלא מצאו דבר על בוריו איצטריכא ליה סלקא דעתא אמינא כיון דלא מצאו דבר על בוריו מותרת לשניהם כרב שישא בריה דרב אידי דאיכא למימר דקדושי קמא קידושי טעות הוה ואין זה מחזיר גרושתו, ועוד דספק ספיקא היא דשמא לא קדשה ראשון ואין זה מחזיר גרושתו, ואם תמצא לומר קדשה ראשון שמא לא גרשה ולא חלו קדושי שני כלל ומשום הכי תהא מותרת אף לראשון קא משמע לן דלא, אבל מצאו דבר על בריו לא צריכא למימר דודאי מגרש ראשון ונושא שני אבל איפכא לא.
מימר אמרי עיינו רבנן בקידושי וקדושי טעות הוה: פירש רש"י ז"ל קדושי שני קדושי טעות הוה, וכתבו בתוספות פירוש לפירושו דאי קדושי ראשון בטעות יתירוה אפילו לשוק אבל כיון שאין מתירין אותה אלא לראשון לא מצו אמרי דקדושי ראשון בטעות הוה אלא קדושי שני קאמר, ואף על פי שהצריכוה גט משני מימר אמרי דלבתר גירושין נבדק הדבר ונמצאו [בנדפס: ונמצא] קדושי שני בטעות ואפילו גט לא היתה צריכה.
יצא עליה קול מזה ומזה: כלומר שלא קדשה שני בפנינו קידושי תורה אלא שיצא קול שקדשה זה ויצא קול גם כן שקדשה שני אחר כך, אמר רב פפא אף זו מגרש ראשון ונושא שני, כתב רבנו אלפאסי ז"ל דמדאמר רב פפא אף זו מגרש ראשון ונושא שני שמעינן מינה דהם קמייתא נמי הכי הוא ולאו כדקאמר רב שישא בריה דרב אידי, ואפשר שאין זו ראיה דרב פפא לטעמיה דרב הונא קאמר וכן פירש רש"י ז"ל, ובתוספות הביאו ראיה דהלכתא כרב הונא מדאיצטריך תלמודא בהא למימר והלכתא מותרת לשניהם, אלמא בראשונה אינה מותרת לשניהם.
מתוך: תוספות רי"ד על הש"ס/גיטין/פרק ט (עריכה)
דבר ברור עדות מעליא היא אלא פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני והלכו להן למדינת הים:
אמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה. פי' שזנתה עם פסולי כהונה. כגון עובד כוכבי' ועבד ונתין וממזר אין חוששין לה לאוסרה לכהן משום זונה דלא חיישינן לקלא עד שיראו דברים הניכרים כדעולא:
ת"ר בעולה אין חוששין לה. פי' וכשרה לכהן גדול. נשואה אין חוששין לה חלוצה אין חוששין לה ארוסה אין חוששין לה בעיר אחרת אין חוששין לה שלא לפלוני אין חוששין לה ממזרת אין חוששין לה שפחה אין חוששין לה הקדיש פלוני נכסיו אין חוששין להן. פי' נשואה או ארוסה זה כמה ימים אין חוששין לה דקלא דמתניתין היינו שאומר' היום נתקדשה פלונית. בעיר אחרת שאמרו פלונית נתקדשה היום בעיר פלונית. שלא לפלוני שאמרו נתקדש' סתם אבל לא אמרו למי נתקדשה אין חוששין לקול זה:
ההיא דנפק עלה קלא דאיתקדשה לבר בי רב אתייה רב חמא לאבוה א"ל אימא לי אי זי גופא דעובדא היכי הוה. א"ל על תנאי קדיש דלא ליזיל לבי חוזאי ואזל. א"ל כיון דבעידנא דהוה קלא לא הואי אמתלא לאו כל כמינך דמחזקת אמתלא:
ובלבד שלא תהא שם אמתלא. אמר רבה בר אבוה אמתלא שאמרו אפילו מכאן ועד עשרה ימים. פי' אמתלא שאמרו במשנתינו ששובר את הקול אפילו לא יצא עם הקול אלא אפי' לאחר זמן יצא הויא אמתלא. ואמר רב אשי כל קלא דלא איתחזק בבי דינא לאו קלא הוא. פי' שלא חזרו ב"ד אחריו שלא תהא שמיעת קול הברה לא חיישינן ליה אלא אם כן ידעו ב"ד העיר שכך יצא הקול פלוני מהיכן שמע כו' וגזרו שיחושו לקול זה:
ואמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן לה הא דקמי נישואין חיישינן לה רב חביבא אמר אפילו דבתר אירוסין לא חיישינן לה. והלכתא לא חיישינן לה:
אמר רב ירמיה בר אבא שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליה קול מראשון ובא שני וקידשה קידושי תורה מהו פי' קידושין בעדים. שלח להו תצא והעמידו דבר על בוריו והודיעוני. מאי והעמידו דבר על בוריו. דאי מיגליא מילתא דקידושי ראשון קידושי מעליא נינהו לא צריכה גט משני פי' אע"פ שקידשה השני קידושין גמורים בעדים אי מיגליא מילתא דקידושי דקמא הוו קידושין והקול היה אמיתי תצא מן השני בלא גט. ופליגי דרב הונא דאמר רב הונא אשת איש שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר מקודשת כדרב המנונא דאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה. ואידך כי איתמר דרב המנונא בפניו אבל שלא בפניו מעיזה ומעיזה והלכתא כרב המנונא ואין הלכה כרב הונא:
לא מצאו דבר על בוריו מהו. אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא מ"ט אתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין. רב שישנא בריה דרבא אמר אף מגרש שני ונושא ראשון מימר אמרי עיינו רבנן בקידושי דראשון דקידושי טעות הוו. יצא עליה קול מזה ומזה מהו. פי' שאין עדים לא לראשון ולא לשני אלא שגם לשני יצא קול עליו אמר רב פפא אף זה מגרש ראשון ונושא שני מדקאמר רב פפא אף זו ש"מ בקמייתא כרב הונא ס"ל וליתא לדרב שישנא.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה