שולחן ערוך אבן העזר יז נח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם לא נישאת לשני אלא נתקדשה לבד ובא עליה, אינה צריכה גט מהשני ומותרת לחזור לראשון, וכן מותרת לשני אם מת הראשון או גירשה:

הגה: אשה שנתקדשה, וטעתה וסברא שלא נתקדשה ונישאת לאחר, תצא מזה ומזה וכל הדרכים הנזכרים לעיל בה. אבל אנסוה להינשא, או שהורו לה בית דין בטעות ונישאת על פיהם, הוי כאנוסה ומותרת לבעלה הראשון (תשובת רשב"א אלף קפ"ח הובא בב"י):

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(קכב) אלא נתקדשה לבד:    הא נתיחדה אחר הקידושין הן עידי יחוד הן עידי ביאה והוי כנשאת מכ"ש אם נתקדשה לשם פלגש דלא מחסר' מסירה לחופה ועיין בתשו' הרשב"א שהביא בב"י (ס"ק נ"ד) מדין זה:
 

בית שמואל

(קע) אלא נתקדשה:    הכלל הוא בנשאת דעבדה איסור אז קנסוה דאסורה לראשון היינו לשיטת הרי"ף משום קנס לבד ולהרא"ש לאו משום קנס לבד אלא מחמת קנס חיישינן שמא יאמרו גירש הראשון ונשאת לשני אבל בקדושין דלא עבדה איסור לא קנסה ולא חיישינן שמא יאמרו וכו' אלא יאמרו שהיה קידושי טעות ונ"מ מפלוגתא זו הדין מ"ש בסי' קנ"ט כמ"ש בסי' ט"ו, ואם נתיחדה אחר הקדושין הוי כנשאת מכ"ש אם נתקדשה לשם פלגש דלא מחסר' מסירה לחופה ועיין תשובת הרשב"א שהביא הב"י סס"ז, אם המקדש נתן לה גט אסורה לראשון דעכשיו יאמרו הגט היה כדין והראשון מחזיר גרושתו אחר ארוסין תשו' רש"ך ס"א סי' קל"ב ובתשובת מהרשד"מ סי' ס"ב חולק ע"ז:

(קעא) וטעתה:    לעיל סעיף ל"ד במים שאל"ס קי"ל אם נשאת בטעות לא תצא משום שם ע"פ הדין היא מותרת דרובים הנטבעים מתים:

(קעב) או שהורו לה ב"ד בטעו':    בתשובת רשב"א למד דין זה ממיכל אשת דוד שהיתה מותרת לדוד אחר הנישואים של פלטי משום דטעו ב"ד של שאול והורו מלוה ופרוטה דעתו אמלוה וא"ל מסוגיא פ' האשה רבה דאיתא שם סבר ר"נ ניסת ע"פ ע"א הוי הוראה בטעות ומ"מ תצא מזה ומזה די"ל שם הוא הגרם שלא דייק שפיר מיהו קשה למה דקי"ל נשאת ע"פ שני עדים אסורה לבעלה ואין לך אונס גדול מזה ומ"מ אסורה לבעלה ובט"ז מאריך בזה, ועיין סי' ל"א מ"ש בשם מהרי"ק:
 

ט"ז - טורי זהב

אלא נתקדשה לבד כיון דלא עבדה איסור' לא קנסיהו רבנן:

או שהורו לה ב"ד בטעות תשובת הרשב"א הוא סי' אלף קפ"ט (הובא בב"י) סי' זה וז"ל וא"ת אנוסה היתה שלא ידעה שתהא אסורה לינשא הוה לה למידק כדאיתא פרק האשה רבה ומשום דלא דייקא ואינסב' לא אמרי' אנוסה היתה וא"ת מיכל היאך הותרה לדוד התם אנוסה גמורה היתה או שאנסה שאול להשיאה לפלטי והא על כרחה נבעלה וכענין אסתר אצל אחשורוש א"נ התם טעות גמור של הוראה היה שהורו לה ב"ד של שאול דמלוה ופרוטה דעתו אמלוה ועל הוראה זו נסמכה וטעות זה אונס הוה אבל כזה (אינה) אונס הוא שתסמוך עליו לישא אחר א"כ כל הנשים שזינו נתיר ונאמ' סבור' היתה שאין אסורה בכך עכ"ל הך או שאנסה שכ' הוא פי' למ"ש תחילה דאנוסה גמורה היתה ע"ז מפרש דהיינו בשני דרכים או שהיה מצד שאול או מצד הוראת ב"ד ודברים אלו תמוהים מאד בעיני דמ"ש שמיכל נבעלה בע"כ תימא רבה הא סוגיא מלאה בפ' כ"ג דלא נבעלה כלל לפלטי וע"כ נקרא פלטי שפלטו אל מן העבירה ודרשי' שם עד בחורים שהיו כבחורים שלא טעמו טעם ביאה ומה שכתב דהוראת ב"ד אונס הוא ולאו שוגג א"כ קשה למה הצריכה תורה קרבן להציבור שחטאו עפ"י הוראת ב"ד הא אונס א"צ קרבן כדדרשי' האדם בשבועה פרט לאונס ותו מ"ש משמע' מפי ב' עדים שמת בעלה וניס' לאחר או שניס' עפ"י ב"ד דאם בא בעלה דתצא מזה ומזה כדאיתא בסמוך לפני זה ולא אמרינן דאנוסה היתה נמצא דגם בזה אמרינן ה"ל למידק ולמה לא אמרינן כאן הכי דמ"ש הוראת ב"ד בטעות של מיתת הבעל מהוראת ב"ד בטעות של קידושי הראשון וכמדומה דהך תשובה אין להקל למעשה בשבילה וצ"ע:
 

באר היטב

(קסט) בטעות:    בתשובת הרשב"א למד דין זה ממיכל אשת דוד שהיתה מותרת לדוד אחר הנשואין של פלטי משום דטעו ב"ד של שאול והורו מלוה ופרוטה דעתיה אמלוה. ועיין כנה"ג דף נ"א ע"א שהאריך בזה.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש