שולחן ערוך אבן העזר מו ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יצא עליה קול שהיא מקדשת לפלוני, ובא אחר וקדשה בפנינו, בודקין על קדושי ראשון שהם בקול, אם באו עדים ברורים בראיה ברורה שהיא מקדשת לראשון, אין קדושי שני כלום; ואם לאו, מגרש ראשון שקדושיו בקול, ונושא שני שקדושיו ודאי. ואם גרש השני, לא יכנס ראשון, שמא יאמרו: החזיר גרושתו מן הארוסין אחר שנתארסה לאחר. ואם כנסה שני קדם שגרש ראשון, הרי זו אסורה עליו עולמית, אף לאחר שגרש ראשון.

ועין לעיל סימן ל"א סעיף ד':

מפרשים

חלקת מחוקק

(יב) וקדשה בפנינו:    כלומר שלא בפני הראשון דאם קבלה קדושין בפני הראשון היא נאמנ' מדרב המנונא (גיטין דף פ"ט ע"ב) דאמר רב המנונ' האשה שאמרה לבעל' גרשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה וע"ל סי' י"ז סעיף ב' בהג"ה די"א דאף בפניו אינה נאמנת רק לחומר':

(יג) לא יכנוס ראשון שמא יאמרו וכו':    ואם כנס ראשון משמע לכאורה שא"צ להוציא רק לכתחלה לא יכנוס משום שמא יאמרו ומיהו אפשר דאף בדיעב' צריך להוצי' משום שמא יאמרו וע' לעיל בסי' ל"א כתב הרמ"ה בקידש בפחות מש"פ אף דמוציאין משני מ"מ אין הולד ממזר:

(יד) ה"ז אסורה עליו עולמית:    וגם על הראשון אסורה לכ"ע אף בדיעבד דבועל ובעל דין אחד להם וכן נתבאר לעיל סי' ל"א סעיף ד':

בית שמואל

(טז) וקדשה בפנינו:    ואם קידש בפני הראשון תלי' בדין אם אמרה לבעלה גרשתני כמ"ש ריש סי"ז:

(יז) לא יכנוס ראשון:    כ' הרשב"א אף על גב דהוי ספק ספיקא שמא לא קידש הא' ואת"ל קידש שמא לא גירש וקדושין וגרושין של השני לאו כלום הוא מ"מ לא יכנס מיהו אפשר לומר אם כנס הראשון א"צ לגרש כיון דס"ס הוא ול"ד להא אם כנס השני אסורה לו דשם לית' אלא ספק א' ובח"מ מסופק בדין זה אם הראשון צריך להוציא אותה:

(יח) ה"ז אסורה עליו עולמית:    היינו לשניהם אסורה לבעל ולבועל והיינו שהיה עכ"פ עידי יחוד שנתיחדה עם השני אבל אם לא הי' אלא חופה מותרת כיון דקדושי הראשון ספק הוא ועיין תשובת רש"ך ס"א סי' נ"ב:

ט"ז

באר היטב

(יח) בפנינו:    אפילו קדשה הב' במזיד נמי דינ' הכי עיין כנה"ג פ"א ע"ב סעיף נ"ד. ואם קידש בפני הראשון תליא בדין אם אמרה לבעל' גרשתני כמ"ש סי' י"ז.

(יט) יאמרו:    ואם כנס ראשון הח"מ מסופק אם צריך להוציא. וב"ש כתב דבדיעב' א"צ לגרש. ובתשובת הרב בצלאל סי' ז' כתב אם כנס ראשון כופין אותו לגרש.

(כ) עולמית:    היינו לשניהם לבעל ולבועל והיינו שהיה עכ"פ עידי יחוד שנתייחדה עם השני אבל אם לא היה אלא חופה מותרת כיון דקדושי ראשון ספק הוא הרשד"ם חא"ה סי' כ"ב. אבל מהר"א ששון סי' קע"ג כתב דלא סגי בהכי ואפי' הית' נדה אלא דוקא כשבאו עדים שלא זזה ידן מתוך ידן ולא נתייחדו ולזה הסכימו רוב חכמי שאלוניקו.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש