שולחן ערוך אבן העזר טז ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הבא על העובדת כוכבים, אם לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו בית דין, הרי עונשו מפורש בדברי קבלה שהוא בכרת, שנאמר: "כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר. יכרת ה' לאיש אשר יעשנה" ולא יהיה לו "ער ועונה" (מלאכי ב יא-יב). אם ישראל הוא, לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים.

הגה: ועון זה יש בו הפסד שאין בכל העריות, שבנו הבא מן השפחה ומן הכותית אינו בנו, משא"כ בשאר עריות (טור בשם הרמב"ם). הבא על העובדת כוכבים בפרהסיא, שדינו שקנאים פוגעים בו, כמו שיתבאר בחושן המשפט סימן תכ"ה, הוא בכלל עריות ודינו ליהרג ולא יעבור (ב"י בשם א"ח בשם הרמב"ם), כמו בשאר עריות (וכמו שיתבאר ביורה דעה סימן קנ"ז).

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(ד) אם לא פגעו בו קנאין:    לא ידעתי למה השמיט דין של קנאין פוגעין בו שכתבו הרמב"ם והטור, והרב מהרמ"א כתבו בח"ה סי' תכ"ה סעיף ד':

(ה) ולא הלקוהו ב"ד:    מלשון זה משמע דעונש דקר' לא קאי רק על דבר שהו' אסור מן התורה כגון דרך אישות או פרהסי' אבל לא בצנעא ולשון כי חלל יהודה משמע ג"כ פרהסיא:
 

בית שמואל

(ד) ולא הלקוהו ב"ד:    כתב בדרישה וב"ח אפי' בעל בצנעה מ"מ כיון דלא קיבל דינו אז עונשו מפרש בקבלה כהנ"ל ובח"מ לא כ"כ:

(ה) יש בו הפסד שאין בכל עריות:    לאו שעונשו חמור משאר עריות שהם במיתה ובכרת אלא ר"ל יש הפסד ע"י שסופו להדביק בע"א ומחלל קדשי שמים והא דאית' בעירובין שאין א"א מוציא אותו שבעל ארמית מגיהנם היינו כשיש בידו שאר עונות שיורד בשבילם לגיהנם אז מחמת עון זה אינו מוציא אותם משם כ"כ מהרש"ל וב"ח:
 

באר היטב

(ה) ולא הלקוהו ב"ד:    אפילו בעל בצנעא מ"מ כיון דלא קיבל דינו אז עונשו מפורש בקבלה. דרישה ב"ח ב"ש דלא כח"מ.

פירושים נוספים