פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · מו · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד) עריכה

 
ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק מ"ו.

(א) גבור בן חיל יהושע בן נון, משרת משה בנבואה.

(*א) אשר נוצר להיות בימיו, תשועה גדולה לבחיריו.

(ב) להנקם נקמי אויב, ולהנחיל את ישראל.

(*ב) מה נהדר בנטותו יד, בהניפו כידון על עיר.

(ג) מי הוא לפניו יתיצב, כי מלחמות יהוה נלחם.

(ד) הלא בידו עמד השמש, יום אחד כשנים היה.

(ה) כי קרא אל אל עליון, כאכפה לו אויביו מסביב.

(*ה) ויענהו אל עליון, באבני ברד ואלגביש.

(ו) השליך על גוי אויב, ובנוסם האביד כולם.

(*ו) למען דעת כל גוי חרם, כי צופה יהוה מלחמתם.

(ז) וגם כי מלא אחרי אל, ובימי משה עשה חסד.

(*ז) הוא וכלב בן יפנה, להתיצב בפרע קהל.

(ח) להשיב חרון מעדה, ולהשבית דבה רעה.

(*ח) לכן גם הם בשנים נאצלו, משש מאות אלף רגלי.

(ט) להביאם אל נחלתם, ארץ זבת חלב ודבש.

(*ט) ויתן לכלב עצמה, ועד שיבה עמדה עמו.

(י) להדריכו על במתי ארץ, וגם זרעו ירש נחלה.

(*י) למען דעת כל זרע יעקב, כי טוב למלא אחרי יהוה.

(יא) והשופטים איש בשמו, כל אשר לא נשא לבו.

(*יא) ולא נסוג מאחרי אל, יהי זכרם לברכה.

(יב) [תפרחנה עצמותם כשושנה], ושמם תחליף לבניהם.

(יג) אוהב עמו ורצוי עושהו, המשואל מבטן אמו.

(*יג) נזיר יהוה בנבואה, שמואל שופט ומכהן.

(*יג) בדבר אל הכין ממלכת, וימשח נגידים על עם.

(יד) במצות יהוה צוה עדה, ויפקד אלהי יעקב.

(טו) באמונת פיו דרוש חזה, וגם בדברו נאמן רועה.

(טז) וגם הוא קרא אל אל, כאפכה לו אויביו מסביב.

(*טז) בעלתו טלה חלב, וירעם משמים יהוה.

(יז) בפרע אדיר נשמע קולו, ויכנע נציבי צר, ויאבד כל סרני פלשתים.

(יח) ועת נוחו על משכבו, העיד יהוה ומשיחו.

(יט) כפר ונעלם ממי לקחתי, וכל אדם לא ענה בו.

(*יט) וגם עד עת קצו, נכון נמצא בעיני יהוה.

(כ) ובעיני כל חי, וגם אחרי מותו נדרש.

(כא) ויגד למלך דרכיו, וישא מארץ קולו בנבואה.

תרגום בן זאב עריכה

 
ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ד), פרק מ"ו.

ויצא ממנו איש צדיק אהוב בעיני כל חי ונשוא חן בעיני אלהים ואדם משה זכרו לברכה

גדלו ועזו רבה לפני מלכים נצב בעמים רדה יקר יי ראה וקולו שמע

כי נאמנה רוחו עם אל וענותו רבה מכל אדם

ונגש לערפל תורת חיים וחקים ישרים שם בפיו ללמד עדות לישראל ומשפט ליעקב

וירם קדוש כמוהו אהרן משבט לוי לשליח עמו שמו ומהודו אצל עליו

ברית כהנת עולם נתן לו ובבגדי תכלת וארגמן הלבישו לכבוד ולתפארת

וימלא משה את ידיו ובשמן הקדש משחו

והיתה לו כהנה ברית עולם לו ולזרעו כשמש עומד לפניו לשרת בקדש ולברך את עמו

להקריב עולה וזבח ולהקטיר קטרת לכפר על בני ישראל

ויתן לו משמרת פקודתו להורות לעמו חקים ומשפטים

וינצו בו אנשים זרים ויקנאו בו דתן ואבירם ורבו עמו קרח ועדתו

וירא יי וינאץ ויכלם באש אפו

וישם יקרו על אהרן וראשית הקדש נתן לו

אך בארץ נחלה לא יירש ולא חלק בעמו יקח

כי יי חלקו ובית ישראל נחלתו

ואף פינחס בן אלעזר שלישי ליקר בקנאתו אשר קנא במחנה בקרב ישראל

לכן נשבע לו יי לתת לו ברית כהנת עולם

כאשר נשבע לדויד בן ישי לבלתי הסיר שבט מזרעו כן נתן לאהרן כהנה לו ולזרעו

ברוך יי אלהי ישראל אשר נתן להם חכמת לב לשפוט את עמו

שמם לא ישכח לנצח וממשלתם לדורות עולם

פסוקים עריכה

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ