בן סירא לז
פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא
הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו
מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)
עריכה
(א) כָּל אוֹהֵב אוֹמֵר אָהָבְתִּי, אַךְ יֵשׁ אֹהֵב שֵׁם אֹהֵב.
(ב) הֲלֹא דִּין מַגִּיעַ אַל מָוֶת, רֵעַ כְּנַפְשְׁךָ נֶהְפַּךְ לְצַר.
(ג) הוֹי רַע יֹאמַר מַדּוּעַ כֵּן נוֹצַרְתִּי, לְמַלֵּא פְּנֵי תֵּבֵל תַּרְמִית.
(ד) מֵרַע אוֹהֵב מַבִּיט אֶל שֻׁלְחָן, וּבְעֵת צוּקָה מִנֶּגֶד יַעֲמֹד.
(ה) אוֹהֵב טוֹב נִלְחָם עִם זָר, וְנֶגֶד עָרִים יַחֲזִיק צִנָּה.
(ו) אַל תִּשְׁכַּח חָבֵר בַּקְּרָב, וְאַל תַּעֲזְבֵהוּ בִּשְׁלָלֶךָ.
(ז) כָּל יוֹעֵץ יָנִיף יָד, אַךְ יֵשׁ יוֹעֵץ דֶּרֶךְ אֶל לֵץ.
(ח) כָּל יוֹעֵץ אוֹמֵר חֲזֵה, אַךְ יֵשׁ יוֹעֵץ דּוֹרֵךְ עָלָיו
(ט) מִיּוֹעֵץ שְׁמוֹר נַפְשֶׁךָ, וְדַע לְפָנִים מֶה צָרְכּוֹ.
(י) כִּי גַּם הוּא לְנַפְשְׁךָ יַחְשֹׁב, לָמָּה זֶה אֵלָיו יִפּוֹל.
(יא) וְאָמַר לְךָ מִטּוֹב דַּרְכֶּךָ, וְקָם מִנֶּגֶד לְהַבִּיט רֵישֶׁךָ.
(יב) אַל תִּוָּעֵץ עִם חָמִיךָ, וּמִמְּקַנֵּא הַעְלִים סוֹד.
(יג) עִם אִשָּׁה עַל צָרָתָהּ, וּמֵרָד[1] אֶל מִלְחַמְתּוֹ.
(יד) עִם סוֹחֵר אַל תִּתְגָּר, וּמִמַּקְנֶה עַל מִמְכָּר.
(טו) עִם אִישׁ רַע עַל תִּגְמֹל חָסֶד, וְאַכְזָרִי עַל טוּב בָּשָׂר.
(טז) פּוֹעֵל שָׁוְא עַל מְלַאכְתּוֹ, שׁוֹמֵר שָׁוְא עַל מוֹצִיא דֵעַ.
(יז) אַךְ עִם אִישׁ מְפַחֵד תָּמִיד, אֲשֶׁר תֵּדַע שׁוֹמֵר מִצְוָה.
(יח) אַךְ עִם לְבָבוֹ כִּלְבָבֶךָ, אִם תִּכָּשֵׁל יַגִּיעַ אֵלָיו.
(יט) וְגַם עֲצַת לֵבָב הֵבִין מִי יֵאָמֶן לְךָ אָמֵן מִמֶּנּוּ.
(כ) לֵב אֱנוֹשׁ יַגִּיד שְׁעִיּוֹתָיו, מִשִּׁבְעָה צוֹפִים עַל מִצְפָּה.
(כא) וְעִם כָּל אֵלֶּה עֲתֵּר אֶל אֵל, אֲשֶׁר יָכִין בֶּאֱמֶת צְעָדֶיךָ.
(כב) רֹאשׁ כָּל מַעֲשֵׂה דָּבָר, וְרֹאשׁ כָּל פּוֹעֵל הִיא מַחֲשֶׁבֶת.
(כג) עֲקֶרֶת תַּחְבּוּלוֹת לְבַב, אַרְבָּעָה שְׁכָמִים יִפְרְחוּ.
(כד) טוֹב וְרָעָה וְחַיִּים וּמוֹת, וּמוֹשֶׁלֶת בָּם כְּלִיל לָשׁוֹן.
(כה) יֵשׁ חָכָם לְרַבִּים הוּא נֶחְכָּם, וּלְנַפְשׁוֹ הוּא גוֹאָל.
(כו) וְיֵשׁ חָכָם בִּדְבָרוֹ נִמְאָס, וּמִכָּל מַאֲכָל תַּעֲנוּג נִבְצַר.
(כז) וְיֵשׁ חָכָם לְנַפְשׁוֹ יֶחְכָּם, פְּרִי דַּעְתּוֹ עַל גְּוִיָּתוֹ.
(כח) וְיֵשׁ חָכָם לְעַמּוֹ יֶחְכָּם, פְּרִי דַּעְתּוֹ בִּגְוִיָּתָם.
(כט) חַיֵּי אִישׁ מִסְפַּר יָמִים, וְחַיֵּי עַם יִשְׂרָאֵל, יְמֵי אֵין מִסְפָּר.
(ל) חָכָם לְנַפְשׁוֹ יִשְׂבַּע תַּעֲנוּג, וְיַאַשְׁרוּהוּ כָּל רוֹאֵינוּ.
(לֹא) חֲכַם עַם יִנְחַל כָּבוֹד, וּשְׁמוֹ עוֹמֵד בְּחַיֵּי עוֹלָם.
(לֵב) בְּנִי בְּחַיֶּיךָ גַּם נַפְשֶׁךָ, וּרְאֵה מֶה רַע לָהּ, אַל תִּתֵּן לָהּ.
(לג) כִּי לֹא הַכֹּל לַכֹּל טוֹב, לֹא כָּל נֶפֶשׁ כָּל זָן תִּבְחָר.
(לד) אַל תִּזְרַע לְכָל תַּעֲנוּג, וְאַל תִּשָּׁפֵךְ עַל כָּל מַטְעַמִּים.
(לָהּ) כִּי בְּרֹב תַּעֲנוּג יְקַנֵּן חֹלִי, וְהַמַּרְבֶּה יַגִּיעַ אֶל זָרָא.
(לוֹ) בְּלֹא מוּסָר רַבִּים יִגְוְעוּ וְעִוָעוּ, וְהַנִּשְׁמָר יוֹסִיף חַיִּים.
תרגום בן זאב
עריכהכל רע יאמר רע אני ויש רע כשמו
רע נאמן שמר לך כנפשך
אוהב נהפך לאויב עזה כמות שנאתו
אי לרעה הזאת המכסה פני האדמה ערמה ומרמה
רע נבל יקרב ביום טובה ובאידו יתיצב מנגד
רע נאמן נלחם באויב ובצרה הוא מחסהו
הצר בצרת רעו לא די ועוזרו במאדו איש אמונים
הקשב כל עצה והטובה מהן בחר לך
הועץ בלבך כי אין לך נאמן ממנו
כי הוא יחוה לך יותר משבעה צופים במרומי קרת
דע יועצך ובין אל דעתו פן יכונן אל חפצו
אולי ינסה בך מעשהו הטוב הוא אם רע
עשה כי טוב יחוה לך והוא מנגד יתיצב לראות מה אחריתו
אל תתיעץ עם צר עין והעלם מעשיך מאיש קנאה
אל תדרוש עצה מאשה על צרתה ולא מרך לבב על מלחמה לא מסוחר על מרכלתו ולא מקונה על קינינו
לא מכילי על נדיבות ולא מעצל על יגיעה
לא מאיש חמה על רחמים ולא מנבל על ישר
בישרי לבב תועץ אשר לבם כלבך בצרתך צר למו ובטובך יגל לבם
ועל אלה תשפוך שיחך לפני אלהים והוא יישר ארחותיך לפני עשותך הועץ ועשה באמץ לב ובכלותך אל תנחם
ארבעה המה מניעים חפץ הלב משכרת ונזק חיים ומות ומחמה פתוי שפתים
איש חכם בעיניו סכל הוא בעיני כל
יש חכם ויועץ לכל ולנפשו אין כשרון
ויש חכם לנפשו ומבלעדו אין תושיה בו
ויש חכם בפיו וישנא כי פעל ידיו לא ירצה
ויש משכיל יכון לנפשו ובטוב אחרים יטיל גורלו
הוא ישבע ענג כבוד בעמו יירש וזכרו לנצח
בני בחן נפשך בחייך והזר ממנה על משחת
כי לא כל מאכל יכון לכל נפש ולא כל נפש תרצה בכל
אל תפנק לבך במעדנים ולמטעמים אל תתך עיניך
כי ברב אכל רב מכאוב ופושק לועו ירבה מחלהו
שנות זולל תקצרנה ומכלכל ארחתו יאריך ימים
פסוקים
עריכהא • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •
- ^ המ"ם תחלתית כמו הפסוקים לפניו ולאחריו הכוונה מי שיורד ועוזב המלחמה (ע"י התרגום)