בן סירא לט
פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא
הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו
מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)
עריכה
(יד) [הָרִימוּ קוֹלְכֶם וּבָרְכוּ יַחְדָּו, וְהוֹדוּ לַיהוה עַל כָּל מַעֲשָׂיו].
(טו) בְּשִׁירוֹת נֶבֶל וּכְלֵי מִינִים, וְכֵן תֹּאמְרוּ בִּתְרוּעָה.
(טז) מַעֲשֵׂי אֵל כֻּלָּם טוֹבִים, לְכָל צֹרֶךְ בְּעִתּוֹ יַסְפִּיק.
(יז) בִּדְבָרוֹ יַעֲרִיךְ כַּנֵּד מַיִם, וּבְמוֹצָא פִּיו אוֹצָרוֹ.
(יח) תַּאֲוַת רְצוֹנוֹ יַצְלִיחַ, וְאֵין מַעֲצוֹר לִתְשׁוּעָתוֹ.
(יט) מַעֲשֵׂה כָּל בָּשָׂר נֶגְדּוֹ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו.
(כ) מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם יַבִּיט, וְאֵין נִפְלָא וְחָזָק מִמֶּנּוּ.
(כא) אֵין לֵאמֹר זֶה לָמָּה זֶה, כִּי הַכֹּל לְצָרְכוֹ נִבְחָר.
(*כא) אֵין לֵאמֹר זֶה לָמָּה זֶה, כִּי הַכֹּל בְּעִתּוֹ יִגְבַּר.
(כב) בְּרָכוֹת כַּיְּאוֹר הֵצִיפָה, וּכְנָהָר תֵּבֵל רִוְּתָה.
(כג) כֵּן זַעְמוֹ גּוֹיִם יוֹרִישׁ, וְיַהֲפֹךְ לְמֶלַח מַשְׁקֶה.
(כד) אָרְחוֹת תָּמִים יִישָׁרוּ, כֵּן לַזָּרִים יִסְתּוֹלְלוּ.
(כה) טוֹב לַטּוֹב חָלַק מֵרֹאשׁ, כֵּן לָרָעִים טוֹב וָרָע.
(כו) רֹאשׁ לְחַיֵּי אָדָם מָיִם, וְאֵשׁ וּבַרְזֶל וּמֶלַח.
(*כו) חֵלֶב חִטָּה חָלָב וּדְבָשׁ, דַּם עֵנָב יִצְהָר וּבָגֶד.
(כז) כָּל אֵלֶּה לַטּוֹבִים יֵיטִיבוּ, כֵּן לָרָעִים לְרָעָה נֶהֶפְכוּ.
(כח) יֵשׁ רוּחוֹת לַמִּשְׁפָּט נוֹצָרוֹ, וּבְאַפָּם הָרִים יַעְתִּיקוּ.
(*כח) [בְּעֵת זַעַם גְּבוּרָתָם יִרְאוּ, וְסַעַר מִן שָׂדֶה יְעוֹרְרוּ]
(כט) אֵשׁ וּבָרָד רָעָב וְדֶבֶר, גַּם אֵלֶּה לַמִּשְׁפָּט נוֹצָרוֹ.
(ל) חַיַּת שֵׁן עַקְרָב וּפֶתֶן, וְחֶרֶב נְקָמוֹת לְהַחֲרִים רְשָׁעִים.
(*ל) כָּל אֵלֶּה לְצָרְכָם נִבְרָאוּ, וְהֵמָּה בְּאוֹצָר וְלָעֵת יִפְקְדוּ.
(לא) בְּצַוֹּתוֹ אַתֶּם יָשִׂישׂוּ, וּבְחֻקָּם לֹא יַמְרוּ פִּיו.
(לב) עַל כֵּן מֵרֹאשׁ הִתְיַצַּבְתִּי, וְהִתְבּוֹנַנְתִּי וּבִכְתָב הִנַּחְתִּי.
(לג) מַעֲשֶׂה אֵל כֻּלָּם טוֹבִים, לְכָל צֹרֶךְ בְּעִתּוֹ יַסְפִּיק.
(לד) אַל לֵאמֹר זֶה רַע מָה זֶה, כִּי הַכֹּל בְּעִתּוֹ יַגְבִּיר.
(לה) עַתָּה בְּכָל לֵב הַרְנִינוּ, וּבָרְכוּ אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ.
תרגום בן זאב
עריכהחכמת סופרים בלמוד תמצא וחפשי ממלאכה יחכם
איכה יחכם חורש ועודר בפרים מלאכתו ושיחתו בבני בקר
זרע מעניתו הגיון לבו ודאגתו על בליל בקרו
החרש והחושב יום ולילה יגע ומחשבתו למלאכת אמן
חרש אבן לפתוחי חותם תחבולותיו עם מעשה ידיו להתפאר
חרש ברזל על פטישו נצב נחר בשרו משביב אשו ומהלום פעמו תצלנה אזניו
צורף זהב ירקע פחו לציצים ופרחים להוציא כלי למעשהו
נחר גרונו ממפוח ועיניו על תבניתו
ויוצר חרש על גלילו ישב כליו באבנים יכין ובכבשן יצרפנו
לבצע מלאכתו כל דאגתו וכל עתותיו שקולות לפניו
יוצר החומר ביד ובכבד משאה יגע
כל אלה בעמל ידם יעבודו ואיש איש במלאכתו יבין
ואם אמנם לא תכון עיר בלעדיהם כי כשרון המעשים במלאכתם
אפס לעצה לא יכון לבם ובקהל עם לא ירומו
על כסא דין לא ישבו צדק ומשפט בל ידעו
מדע ולקח לא ילמדו ומשלי חכמה אין בפיהם
כי בכשרון מלאכתם ידם גברה ותחבולות במעשיהם יבינו
אכן איש תבונה שם לבו לחכמה ובתורת יי יהגה
חכמת קדמונים ידרוש ובנביאי יי יתבונן
דברי אנשי השם יחקור ובמעמקי סודם ישכיל
בין נסיכי ארץ יתהלך ולפני גדולים יתיצב
משלי חכמים יאלף ומבין אל חידותם
גלילות ארץ יסובב טוב ורע ינסה
ולפני יי ישפוך שיחו וחטאיו להיטיב יבקש
לו יתן יי חכמה וברוח מדע יבוננהו
אתו עצה ותושיה ומפיו יפיק תבונה
עמים לו ישמעו ומפיר שפתיו ישבעו לקח
רבים תהלתו יגידו ושמו יגדל בארץ
תפארתו לעולם תהיה וזכרו לדר דר
חכמתו יתנו בקהל ותבונתו עמים יספרו
בחייו יהלל מאלף ובמותו שם עולם לו
פסוקים
עריכהא • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •