פתיחת התפריט הראשי

ביאור:מנהיגים טובים משתדלים להקל את החטא מעל העם

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



כתב רמב"ן ( בפירושו לפרשת קורח , במדבר טז כא, באדיבות פרוייקט השו"ת):

"והנה," [בני ישראל] "נתחייבו כליה, שהיו מהרהרים אחרי רבם, והם כמהרהרים אחרי השכינה ומוותרים על נבואת נביא בלבם וחייבין מיתה בידי שמים. ומשה ואהרן למדו עליהם זכות:"

"" במדבר טז כב: " "ויפלו על פניהם ויאמרו:

אל אלהי הרוחת לכל" "בשר, האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף?!" "

"

שלא חטא במעשה אלא קורח, והוא הגורם והוא המפתה אותם, וראוי הוא שימות לבדו, לפרסם ולהודיע ענשו לרבים;"

"וזו דרך מבקשי רחמים, שיקלו החטא מעל העם ונותנין אותו על היחיד הגורם, מפני שהוא חייב על כל פנים. וכן אמר דוד:"

(שמואל ב כד יז): "ויאמר דוד אל ה' בראתו את המלאך המכה בעם, ויאמר: הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי".

והיה העונש ההוא על העם גם בחטאם, שהיה להם לתת השקלים מעצמם...

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/mvqjy_rxmim