ביאור:תוספתא/סוטה/י

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת סוטה פרק עשירי

ברכת הצדיקים וקללת הרשעים

(א)
בזמן שהצדיקים באין לעולם - טובה באה לעולם ופורעניות מסתלקת מן העולם

ראו סנהדרין י, ו. ההקשר הכללי הוא של חזרה לתחילת המסכת, לענשה של הסוטה ולנחמה על מותה. הפרק מתאר את הקשר בין קיומם של צדיקים או רשעים לבין הטובה או הפורענות, וראו גם משנה ט, יב-יג, המייחסת את הפורענות לחורבן המקדש והסנהדרין.
לעניין "באבוד רשעים רינה" השוו סנהדרין ד, ה.
לעניין הארכה לדור המבול השוו מכילתא שירה ה.
והשוו את כל הפרק לספרי עקב לח, ולמכילתא נזיקין יח.

וכשנפטרים מן העולם - פורעניות באה לעולם וטובה מסתלקת מן העולם
בזמן שהרשעים באין לעולם - פורעניות באה לעולם וטובה מסתלקת מן העולם
כשמסתלקין מן העולם - טובה באה לעולם ופורענות מסתלקת מן העולם
ומנין שכשהצדיקים באין לעולם טובה באה לעולם ופורענות מסתלקת מן העולם?
שנאמר (בראשית ה כט) 'ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו' וגו'
ומנין שכשנפטרין מן העולם פורענות באה לעולם וטובה מסתלקת מן העולם?
שנאמר (ישעיה נז א) 'הצדיק אבד ואין איש שם על לב... כי מפני הרעה נאסף הצדיק'
ואומר (ישעיה נז ב) 'יבא שלום ינוחו על' וגו' - הולך שלום אל הקבר
ואומר (ישעיה נז ג) 'ואתם קרבו הנה בני עוננה זרע מנאף' וגו'
ומנין שכשהרשעים באין לעולם פורענות באה לעולם וטובה מסתלקת מן העולם?
שנאמר (משלי יח ג) 'בבא רשע בא גם בוז' וגו'
ומנין שכשמסתלקים מן העולם טובה באה לעולם ופורענות מסתלקת מן העולם?
שנאמר (משלי יא י) 'ובאבוד רשעים רנה' ואומר (דברים יג יח) 'למען ישוב ה' מחרון אפו' וגו'
כל זמן שהרשעים בעולם - חרון אף בעולם. אבדו מן העולם - נסתלק חרון אף מן העולם
ולא שהצדיקים תולין לעולם בחייהן בלבד, אלא אף במותם
שנאמר (בראשית ז י) 'ויהי לשבעת הימים ומי המבול' וגו'
ומה טיבן של שבעת הימים הללו? אלו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק
שעיכב את הפורענות מלבא לעולם. לכך נאמר 'ויהי לשבעת הימים'
ד"א: מה טיבן של שבעת הימים הללו? מלמד שנתן להם המקום ז' ימים לאחר גזירה
שמא יעשו תשובה - ולא עשו. לכך נאמר 'ויהי לשבעת הימים'
ד"א: 'ויהי לשבעת הימים', מה טיבן של שבעת הימים הללו?
מלמד ששינה להם המקום סידורו של עולם, והיתה חמה יוצאת במערב ושוקעת במזרח
לכך נאמר 'ויהי לשבעת הימים'
ד"א: מה טיבן של שבעת הימים הללו? מלמד שנתן להם המקום שבעת ימים מאכל ומשתה
וישבו ואכלו ושתו, והראם מעין העולם
כל כך למה? כדי שיראו ויכירו, וידעו מה אבדו.

(ב)

כל זמן שהיה אברהם קיים היה שובע
שנאמר (בראשית כד א) 'וה' ברך את אברהם בכל'
משמת אברהם (בראשית כו א) 'ויהי רעב בארץ'
בא יצחק - היה שובע, שנאמר (בראשית כו יב) 'ויזרע יצחק' וגו'
כל זמן שהיה אברהם קיים היה בארות נובעות מים
משמת אברהם, מה הוא אומר? (בראשית כו טו) 'וכל הבארות אשר חפרו' וגו'
אמרו: הואיל ואין נובעות מים אינם אלא תקלה לנו, מפני גייסות. עמדו וסתמו
בא יצחק והיו בארות נובעות מים
שנאמר (בראשית כו יח-יט) 'וישב יצחק ויחפור את בארות המים' וגו' 'ויחפרו עבדי' וגו'.

(ג)

כל זמן שהיה יצחק קיים היתה ברכה לזרע
שנאמר (בראשית כו יב) 'ויזרע יצחק בארץ ההיא' וגו'
עד שלא ירד יעקב לארם נהרים לא נתברך ביתו של לבן הארמי
שנאמר (בראשית ל ל) 'כי מעט אשר היה לך לפני ויפרוץ לרוב ויברך ה' אותך לרגלי'
ואומר (בראשית ל כז) "נחשתי ויברכני ה'" וגו'
עד שלא ירד יוסף למצרים לא נתברך ביתו של פוטיפר
משירד מהו אומר? (בראשית לט ה) 'ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף'
עד שלא ירד יעקב למצרים היה רעב
שנא' (בראשית מה ו) 'כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ' וגו'
משירד מהו אומר? (בראשית מז כג) 'הא לכם זרע וזרעתם את האדמה'
א"ר יוסי: כיון שמת יעקב אבינו חזר הרעב ליושנו
שנא' (בראשית נ כא) 'ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם' וגו'
נאמר כאן כלכול ונאמר להלן כלכול. מה כלכול האמור להלן רעב אף כלכול האמור כאן רעב
כל זמן שהיה יוסף ושבטים, היו ישראל מתנהגין בגדולה וכבוד
שנא' (שמות א ז) 'ובני ישראל פרו וישרצו' וגו'
משמת מהו אומר? (שמות א ו) 'וימת יוסף' וגו'
(שמות א ח-י) 'ויקם מלך חדש' וגו' 'ויאמר אל עמו' וגו' 'הבה נתחכמה לו' וגו'.