ביאור:משלי א כט

משלי א כט: "תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת, וְיִרְאַת ה' לֹא בָחָרוּ;"

תרגום מצודות: תחת (בעבור אשר) שנאו דעת.

תרגום ויקיטקסט: - תחת כי (כעונש על כך ש-) שנאו ללמוד דעת, וגם שנאו לדעת דברים שהיו מול עיניהם, ראו ובחרו להתעלם; לא בחרו לחיות תחת יראה ומודעות לנוכחות התמידית של ה', וגם לא בחרו להיות יראים וזהירים ולחשוש מסכנות;

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א כט.

דקויות

ניתן לפרש את הפסוק בעולם הרגש ובעולם המעשה:

1. בעולם הרגש, הביטוי שונא דעת מבטא רגש של דחיה והתנגדות כלפי לימודים. רגש כזה יכול לנבוע, למשל, מתדמית חברתית שלילית המודבקת לאדם הלומד הרבה (למשל "חנון", "יורם", "מרובע" וכד' - בהתאם למקום ולתקופה), או מחוויה שלילית הקשורה ללימודים (למשל השפלה ליד הלוח). . הביטוי יראת ה' מבטא רגש של כבוד כלפי ה', ראיה תמידית של נוכחות ה' בעולם. הכסילים נענשים כי בחרו ברגש השנאה במקום ברגש היראה.

2. בעולם המעשה, שונא דעת הוא אדם שאינו רוצה לדעת עובדה מסויימת, כי הוא חושש שהידיעה תדרוש ממנו לפעול, וחושב שאי-הידיעה תפטור אותו מאחריות ("בת יענה"). הביטוי יראת ה' מציין את מידת הזהירות והחשש מפני עשיית רע. הכסילים נענשים כי העדיפו שלא לדעת, וכך הראו שאין להם יראת ה'.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/01-29