ביאור:תאריכים במגילת אסתר

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

התאריכים בפסוקים

במגילת אסתר נזכרו תאריכים רבים:

(א, א) "ויהי בימי אחשורוש... בשנת 3 למולכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו, חיל פרס ומדי... בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו; ימים רבים, 180 יום. ובמלאות הימים האלה, עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה 7 ימים: בחצר גינת ביתן המלך."
(א, י) "ביום ה- 7 כטוב לב המלך ביין – אמר... להביא את ושתי המלכה לפני המלך..."
(ב, טז) "ותילקח אסתר אל המלך אחשוורוש, אל בית מלכותו, בחודש ה- 10, הוא חודש טבת, בשנת 7 למלכותו ."
(ג, ז) "בחודש ה- 1, הוא חודש ניסן, בשנת 12 למלך אחשוורוש : הפיל פור הוא הגורל לפני המן, מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר -- הוא חודש אדר... וייקראו סופרי המלך בחודש הראשון, ב- 13 יום בו , וייכתב ככל אשר ציווה המן..."
(ד, י) "ותאמר אסתר להתך, ותצווהו אל מרדכי: 'כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים, אשר כל איש ואישה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא ייקרא אחת דתו להמית, לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב, וחיה; ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום !'"
(ד, טו) "ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי: 'לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו 3 ימים לילה ויום -- גם אני ונערותיי אצום כן; ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי -- אבדתי." [זה נאמר ב13 בחודש ה1, כלומר - הצום היה ב14, ב15 וב16 בחודש ה1 כלומר, הצום כלל את ליל הסדר וחג הפסח! ע"ע איך התירו מרדכי ואסתר לצום בפסח?! ]
(ה, א) "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות, ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית, נוכח בית המלך...ותאמר אסתר: אם על המלך טוב -- יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו." [זה היה ב15 בחודש ה1 ]
(ו, א) "בלילה ההוא נדדה שנת המלך..." [זה היה בלילה שבין ה15 ל16 בחודש הראשון]
(ז, ב) "ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני , במשתה היין -- מה שאלתך אסתר המלכה, ותינתן לך; ומה בקשתך עד חצי המלכות, ותיעש...ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי; וחמת המלך שככה." [זה היה ב16 בחודש ה1 ]
(ח, ט) "וייקראו סופרי המלך בעת ההיא בחודש ה- 3 הוא חודש סיוון , ב- 23 בו , וייכתב ככל אשר ציווה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה, מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו; ואל היהודים ככתבם וכלשונם."
(ט, טז) "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם, ונוח מאויביהם, והרוג בשונאיהם, חמישה ושבעים אלף; ובביזה לא שלחו את ידם; ביום 13 לחודש אדר ; ונוח ב- 14 בו, ועשה אותו יום משתה ושמחה."
(ט, יח) "והיהודים אשר בשושן נקהלו ב- 13 בו וב- 14 בו; ונוח ב- 15 בו, ועשה אותו יום משתה ושמחה."

טבלת תאריכים

180 ימי משתה לשרים ועבדים ו-7 ימי משתה לתושבי שושן	אסתר א א	שנת ג' שצה - 3 שנה למלכות אחשורוש
הריגת ושתי ביום השביעי למשתה	אסתר א י	שנת ג' שצה - 3 שנה למלכות אחשורוש
ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש	אסתר ב טז	שנת ג' שצט - 7 שנה למלכות אחשורוש	טבת
הפיל פור הוא הגורל לפני המן	אסתר ג ז	שנת ג' תד - 12 שנה למלכות אחשורוש	י"ג ניסן
היום הראשון לצום אסתר לפי חלק מהדעות	אסתר ד טו	שנת ג' תד - 12 שנה למלכות אחשורוש	י"ג ניסן
משלשת ימי צום אסתר	אסתר ד טו	שנת ג' תד - 12 שנה למלכות אחשורוש	י"ד ניסן
המשתה הראשון של אסתר	אסתר ה א	שנת ג' תד - 12 שנה למלכות אחשורוש	ט"ו ניסן
משלשת ימי צום אסתר	אסתר ד טו	שנת ג' תד - 12 שנה למלכות אחשורוש	ט"ו ניסן
בלילה ההוא נדדה שנת המלך	אסתר ו א	שנת ג' תד - 12 שנה למלכות אחשורוש	ט"ז ניסן
המשתה השני של אסתר	אסתר ז א	שנת ג' תד - 12 שנה למלכות אחשורוש	ט"ז ניסן
תליית המן	אסתר ז ב	שנת ג' תד - 12 שנה למלכות אחשורוש	ט"ז ניסן
שילוח האיגרות הנותנת זכות ליהודים להיקהל ולעמוד על נפשם	אסתר ח ט	שנת ג' תד - 12 שנה למלכות אחשורוש	כ"ג סיון
נקהלו היהודים לעמוד על נפשם	אסתר ט טז	שנת ג' תה - 13 שנה למלכות אחשורוש	י"ג אדר
נחו מהמלחמה ועשו אותו יום משתה ושמחה	אסתר ט טז	שנת ג' תה - 13 שנה למלכות אחשורוש	י"ד אדר
היהודים אשר בשושן המשיכו במלחמה	אסתר ט יח	שנת ג' תה - 13 שנה למלכות אחשורוש	י"ד אדר
יהודי שושן נחו מהמלחמה	אסתר ט יח	שנת ג' תה - 13 שנה למלכות אחשורוש	ט"ו אדר

ביאורים נוספים

הנה כמה פירושים מעניינים שקשורים לתאריכים אלה:

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

תגובות

מאת: יעקב שובילי (mordechai10 @ bezeqint.net)

תגובה ל: ביאור:תאריכים במגילת אסתר שנכתבה ב15:58:30 16.03.2005

כתוב במגילה שהצום היה בתאריכים יד' טו' טז' בחודש ניסן. אם כך מדוע בימינו אנו צמים בחודש אדר ולא בניסן? בנוסף מדוע אז צמו 3 ימים ואילו היום אנו צמים יום אחד?

תשובה [אראל]: אנחנו צמים לזכר גזירת ההשמדה, שנקבעה לתאריך י"ג באדר, ובוטלה בחסדי ה'.

אסתר צמה מייד לאחר שנגזרה הגזירה - בחודש ניסן - כי לא רצתה ולא יכלה לדחות את התענית עד ליום הגזירה עצמו.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/tarikim