ביאור:מעומד/מקרא/תורה/שמות/ל
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ פרק זה במהדורה הרגילה (ללא עימוד) (ומהדורות נוספות של שמות פרק ל)
|
זהו המשכם של הוראות המשכן מפרשת תצווה. החלוקה הנוצרית גם כאן היא שרירותית |
|
פרשת כי תשא
|
מזבח הזהב
- וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ זה מזבח הזהב שנמצא בתוך המשכן. מִקְטַר להקטרת קְטֹרֶת
- - עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.
- אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ, רָבוּעַ יִהְיֶה,
- וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ.
- מִמֶּנּוּ כחלק ממנו, כהמשך דפנות המזבח ולא כדבר נפרד קַרְנֹתָיו.
- וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו,
- וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב.
- וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה לּוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ,
- עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו, תַּעֲשֶׂה עַל שְׁנֵי צִדָּיו,
- וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לצורך המוטות. מוט נקרא בד. וכך בית הבד לייצור שמן יש בו מוט ארוך ליצירת לחץ על הזיתים להפקת השמן לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֵמָּה.
- וְעָשִׂיתָ אֶת הַבַּדִּים המטות עֲצֵי שִׁטִּים, וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב.
- וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל המסתירה את אֲרֹן הָעֵדֻת,
- לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת ארון העדות אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.
- וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים ראה להלן, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בכל בוקר
- בְּהֵיטִיבוֹ כשהוא מנקה ומתקן אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה.
- וּבְהַעֲלֹת וגם בהעלות אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת - בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה,
- קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם.
- לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה,
- וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו.
- וְכִפֶּר מלשון כיסוי אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו על ידי נתינת דם על קרנות המזבח אַחַת בַּשָּׁנָה,
- מִדַּם על ידי הדם של חַטַּאת הַכִּפֻּרִים שבאה ביום הכיפורים, כמתואר בפרשת אחרי מות בספר ויקרא (פרק טו)
- אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה. {פ}
מפקד העם במחצית השקל
|
פרשת כי תשא
|
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- כִּי תִשָּׂא כאשר תרים, כלומר תספור אֶת רֹאשׁ את כמות הראשים של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם למספרם
- וְנָתְנוּ אִישׁ כל אדם מבוגר כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה כיסוי נפשו, תשלום לקב"ה המציל את האדם מעונש מוות
להרחבה בִּפְקֹד אֹתָם, - וְלֹא כדי שלא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף מגיפה, מוות בִּפְקֹד אֹתָם.
- זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר כל העוברים עַל הַפְּקֻדִים כל אדם החולף על פני המונים:
- מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כסף במשקל של חצי שקל (שקל הקודש הוא כמשקל 384 גרגירי שעורה בינונית, בערך 19 גרם) בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ,
- עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל גרה - משקל גרגיר נאגר. לפי חז"ל מעה,
- מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה.
- כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה, יִתֵּן תְּרוּמַת יְהוָה.
- הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל,
- - לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.
|
בפרשת פקודי, לאחר תיאור הקמת המשכן, נכתב לסיכום: וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר, וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ... וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת... כלומר הכסף משמש להקמת המשכן. |
- וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
- וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד לבניית המשכן בתחילה (כאמור בפרשת פקודי) ולפי חז"ל גם לממן את העבודה במשכן לדורות,
- וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה.
- לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. {פ}
הכיור
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ כַּן המעמיד את הכיור כך שהוא "נכון", כלומר עומד נְחֹשֶׁת - לְרָחְצָה,
- וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ,
- וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם.
- וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם.
- בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא כדי שלא יָמֻתוּ,
- אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה קרבן הנשרף באש לַיהוָה.
- וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ,
- וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם. {פ}
שמן המשחה
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- וְאַתָּה, קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ חשובים או בתחילה, בתחילתו(קיצור לשון בראשונה, בראשיתו):
- מָר מוֹר הוא בושם המופק משרף עץ המור דְּרוֹר קרוש (בניגוד ל"מור עובר" שהוא נוזלי) חֲמֵשׁ מֵאוֹת במשקל 500 שקל,
- וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מזוהה עם צמח הקינמון - מַחֲצִיתוֹ בכמות אשר היא חצי מכמות המור, חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם.
- וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם.
- וְקִדָּה מזוהה עם קציעה (סוג של קינמון) חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לפי משקל שקל הקודש, וְשֶׁמֶן זַיִת הִין כ-4 ליטר.
- וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ,
- רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה על ידי רֹקֵחַ,
- שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה.
- וְאַתָּה, קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ חשובים או בתחילה, בתחילתו(קיצור לשון בראשונה, בראשיתו):
- וּמָשַׁחְתָּ בוֹ
- אֶת אֹהֶל מוֹעֵד
- וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת.
- וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו,
- וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ,
- וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.
- וּמָשַׁחְתָּ בוֹ
- וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו,
- וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ.
- וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ.
- וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח,
- וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי.
בלעדיות השמן לצורך הקודש
- וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר:
- "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי, - לְדֹרֹתֵיכֶם.
- עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ,
- וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ מלשון הכנה וכינון (העמדה הכן) לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ!
- קֹדֶשׁ הוּא! קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם!
- וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר:
- אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר, וְנִכְרַת מֵעַמָּיו"! {ס}
- אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר, וְנִכְרַת מֵעַמָּיו"! {ס}
הקטורת
- וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ סַמִּים בשמים:
- נָטָף על פי המשנה, מזוהה עם "צרי" - המופיע במקרא למשל במכירת יוסף וּשְׁחֵלֶת על פי המשנה זהו צמח הבושם ציפורן וְחֶלְבְּנָה לפי המשנה שרף של עץ מסוים, סַמִּים תיקח את שלושת הסמים האלו, וגם... וּלְבֹנָה שרף של עצי לבונה - המזוהה כיום בשם זה זַכָּה נקיה מתערובת, בַּד בְּבַד אחד באחד, משקל שווה לכל המרכיבים יִהְיֶה.
- וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ: מְמֻלָּח מעורבב, טָהוֹר, - קֹדֶשׁ.
|
עניין העלאת (והכנסת) הקטורת ביום הכיפורים בלבד, נדון בספר ויקרא (פרשת אחרי מות) בפרשיית עבודת יום הכיפורים (פרק טז בחלוקה הנוצרית) וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ - מִלִּפְנֵי ד', וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה, - וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת. וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ - לִפְנֵי ד', לפי הפרשנות של חז"ל. ובנוסף היא מוקטרת באופן יומיומי על מזבח הזהב כפי שנכתב לעיל. |
- וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק לאבקה דקה, מצליל מכת המדוכה על האבקה (שלוש המילים וכן "אבק", קשורות במצלול זה)
- וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי {{ב|הָעֵדֻת|ארון העדות
- בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם.
בלעדיות הקטורת לצורך המקדש
- וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם לעצמכם, שלא לצורך קודש, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַיהוָה.
- אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ, וְנִכְרַת מֵעַמָּיו. {ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
על מחצית השקל בימינו
"מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" - גם בתקופת בית המקדש המשיך מטבע של מחצית השקל לשמש כתשלום קבוע של מס לבדק הבית. בחפירות הצלה בעפר שהוצא מהר הבית נתגלה מטבע של מחצית השקל מתקופת בית שני.
בשנת תשכ"ו 1966 נמצא בעוספיה העיירה הדרוזית ליד חיפה מטמון הבנוי ממחציות שקל עשויות כסף, ומטבעות נחושת לפדיון מטבעות של שקלי כסף שלמים, משנים אחדות לפני חורבן בית שני, והוסתרו בכפר היהודי שהיה שם אז בשם חספייא.
להרחבה ראו בכתבה "בן 14 גילה מטבע נדיר מהר הבית" באתר Ynet ובערך מחצית השקל בוויקיפדיה. וכן מטמון עוספיה