מלבי"ם על משלי כד ט

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"ד • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ד, ט':

זִמַּ֣ת אִוֶּ֣לֶת חַטָּ֑את
  וְתוֹעֲבַ֖ת לְאָדָ֣ם לֵֽץ׃



"זמת אולת חטאת, החטאת" בא ע"י "זמת האולת". (הזימה הוא המשתקע מאד במחשבת זנות. ובא במליצה על המשתקע לזנות אחרי אולת שהם הספיקות, שמרבה להסתפק על חקי החכמה, ומזה בא לידי חטאת. שהחטאת היא החוטא מחקי החכמה. ואם הוא "אדם לץ", יתהפך אצלו לעשות תועבה, שהם דברים המתועבים בפרהסיא. כי יתלוצץ ויעשה הכל בפהרסיא:

ביאור המילות

"זמת". עי' גדרו התו"ה קדושים (סי' קי"א).

" וחטאת", הוא נגד חקי החכמה כמ"ש בכ"מ:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.