קטגוריה:ירמיהו ג כב

◥

►

◄

שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹתֵיכֶ֑ם הִנְנוּ֙ אָתָ֣נוּ לָ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹֽתֵי/כֶ֑ם הִנְ/נוּ֙ אָתָ֣נוּ לָ֔/ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי/נוּ׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן (כל הפרק)

תּוּבוּ בְּנַיָא דְמִתְחַסְנִין לְמֵיתָב אֶשְׁבּוֹק לְכוֹן כַּד תְתוּבוּן הָא בְּכָל עִדָן אַתּוּן אָמְרִין תִּבְנָא לְפוּלְחָנָךְ פְרוֹקְנָא אֲרֵי אַתְּ יְיָ אֱלָהָנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"הננו אתנו לך" - הנביא מלמדם להתוודות ולומר כן הננו אתנו לך אכן לשקר וגו' והבשת אכלה וגו' נשכבה בבשתנו כל זה לשון תפלה שהנביא מלמדם לומר

"אתנו" - באנו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

"שובו בנים שובבים" - אתם בנים מורדים שובו אלי למען ארפא ואסלח על המרידה שמרדתם בי ואמרו הננו באנו אליך בתשובה כי אתה מעולם ה' אלהינו

מצודת ציון

"ארפה" - מלשון רפואה ועם כי היא בה"א ועל הסליחה יאמר בדרך שאלה וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מא)

"אתנו" - ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיהו כא)

(כב-כג) "שובו" מבאר "(קול על שפיים נשמע) שובו בנים שובבים", ה' קורא בקולו שישובו אליו כי "ארפא משובתיכם (ובכי תחנוני בני ישראל) הננו אתנו לך כי אתה ה' אלהינו אכן לשקר מגבעות המון הרים", ר"ל וישראל בוכים נגדו בעמק ומשיבים נגד הקול הקורא על שפיים, לאמר, אנחנו מוכנים לשוב אליך וכבר אתאנו לך יען כי אתה ה' אלהינו אבל אין אנו מכירים קולך ואין אנו יודעים המקום להיכן נשוב, כי "לשקר מגבעות המון הרים", מציין כי נגד הקול היוצא מבין ההרים ישיבו הגבעות כנגדו קול הד, עד שהעומד בעמק אינו מכיר את הקול האמת מן הבת קול שהוא קול ההד, וכן הגם שמן ההרים יוצא קול להראות לנו דרך האמת, אכן "מן הגבעות" נשמע "ההמון של הרים" שהוא הבת קול המשיב כנגדו, "לשקר", ר"ל שלא נשוב אליך רק לשקר, ר"ל נביאי האמת מורים לנו שנשוב אליך, ונביאי השקר אומרים שנלך לשקר דהיינו לעבוד ע"א ואין מכירים הקול האמת קול ה', מן הקול המדומה, ואומרים טענה שניה "הננו אתנו לך כי אתה ה' אלהינו אכן בה' אלהינו תשועת ישראל", ר"ל אבל א"א לנו לשוב כי דלונו מאד עד שרק בה' אלהינו תצויר תשועת ישראל אבל בלי עזר ממרום א"א שנשוב ונושע, כי.