ויקיטקסט

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת נידה/פרק ראשון

< ביאור:ירושלמי מאיר‏ | מסכת נידה

פרק ראשון – °שמאי שמאי הזקן אומר עריכה

-----------------------------------דף א עריכה

ירושלמי מאיר נידה א


ירושלמי נדה, פרק א, הלכה א עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני': °שמאי שמאי הזקן אומר, כל הנשים דיין שעתן שמטמאות רק מכאן ולהבא. °הלל הלל הזקן אומר, מפקידה לפקידה מהבדיקה הקדמת אפילו לימים הרבה. וחכמים אומרים, לא כדברי זה ולא כדברי זה. אלא א_אמעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה. ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת. כל א_באשה שיש לה ווסת דייה שעתה א_גוהמשמשת בעדים, הרי זו כפקידה הממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה:


גמ’: מהו דיין שעתן? שאינן מטמאות טהרות למפרע. וחכמים אומרים, לא כדברי זה ולא כדברי זה. לא כ°שמאי שמאי הזקן שלא נתן סייג לדבריו ומטמאות רק מכאן ולהבא. ולא כ°הלל הלל הזקן שהפליג על מדותיו מהבדיקה הקדמת אפילו לזמן מרובה. אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה. ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת. א_דכיצד מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה? בדקה עצמה בשני בשבת, וראתה בחמישי בשבת. אין טמא, אלא עד מעת לעת דארבעתא יום רבעי. כיצד מפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת? בדקה בשחרית, וראתה במנחה. אין טמא אלא עד שחרית. תמן תנינן (משנה נידה ז ב) השרץ שנמצא במבוי, א_המטמא למפרע. עד שיאמר בדקתי את המבוי הזה ולא היה בו שרץ. או עד שעת כבוד. רבי אמי רבי אמי° בעי. מתניתא שאמרה שהמבוי, מטמא למפרע. דלא כ°שמאי שמאי הזקן. ד°שמאי שמאי הזקן אומר, כל הנשים בחזקת טהרה, ואינן מטמאות למפרע רק מכאן ולהבא. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אם לית הוא כ°שמאי שמאי הזקן, אפילו כ°הלל הלל הזקן לית היא. דמי לא מודה °הלל הלל הזקן, במבוי שהוא מתכבד על ידי שטף של גשמים שעובר בו שהוא טהור אפילו בלי בדיקה? והרי °בית הלל בית הלל לא טיהרו באשה אלא משעת בדיקה אלא בהא פליגי. ד°בית שמאי בית שמאי אומרים. הדא אשה, על ידי שהיא רגילה במי רגלים עשו אותה כמבוי שהוא מתכבד על ידי שטף של גשמים שעובר בו שהוא טהור. ול°בית הלל בית הלל אין דימיון, דאין מי הרגלים נכנסים לאותו מקום. תנן, לא כדברי זה ולא כדברי זה. אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה. ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת. עד כדון בשבדקה ומצתה נגוב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] בדקה ומצתה דם טהור מהו? אמר רבי אמי רבי אמי° בשם רב רב (אמורא)° ורבי אבא רבי אבא° אמר בשם רב יהודה רב יהודה°. בדקה ומצתה דם טהור. אינה צריכה לטבול אבל אסורה לביתה, עד שיתנגב מעיינה גזרה שמא תתרגל, ותתיר דם טמא. אמר רבי טובי רבי טובי° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. אסורה לביתה עד מעת לעת. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. כד סליקית להכא, שמעיתה מן כל רבנן דלית הלכתא כהני אמוראי, אלא מותרת לביתה מיד. הוון בעיי מימר, דלמאן דאמר מותרת לביתה אם מצאה דם טהור. מותרת לגמרי וכפקידה הוא למעט מעת לעת. ומאן דאמר אסורה לביתה. אינה כפקידה למעט מעת לעת. ולא היא. אפילו למאן דאמר אסורה לביתה, כפקידה היא וממעטת מעת לעת. ולמה היא אסורה לביתה אף שהיא טהורה? שמתוך שהיא מתרגלת בדמים טהורין, היא מתרגלת בדמים טמאין. בדקה ומצתה ספק. פשיטא דאינה כפקידה למעט מעת לעת. הוא עצמו מהו שיטמא בספק מעת לעת? נישמעינה מן הדא דתנן, טומטום ואנדרוגינס שראו, דיין שעתן. מה את שמע מינה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. טומטום ואנדרוגינס ספק. ומעת לעת ספק, ולכן לא אסרו דאין ספק לספק. אף הכא. ראייתה ספק. ומעת לעת ספק. ואין ספק לספק. הונא בר חייה הונא בר חייה° אמר. מעת לעת שאמרו, לקדשים אבל לא לטהרות, התיב רב חסדא רב חסדא°. והתני, מעשה בריבה אחת בעייתלו. שהפסיקה שלש עונות ולא ראתה, ואחר כך ראתה. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו, דייה שעתה. וכי יש קדשים בעייתלו? הרי קדשים שיצאו מחוץ לירושלים נפסלו ביוצא. אלא בשנעשו על טהרת הקודש. ולא כחולין הן? תיפתר שנעשו לטהרת מי חטאת. שבזה כן תקנו שיהיו כקדשים שמי חטאת חמורין מן הקודש. תני. מעת לעת שאמרו, תולין אבל לא שורפין. והוה רבי זעירא רבי זעירא° חדי בה  שמח בה דאשכח תני כהאי גוונא. דתניא. הרואה כתם. מטמא למפרע עד שתאמר בדקתי את החלוק הזה ולא היה בו כתם או עד שעת הכבוס. ומה היא מטמאה? האוכלין והמשקין והמשכבות והמושבות, ומקולקלת למיניינה, ומטמא את בועלה למפרע.

-----------------------------------דף ב עריכה

ירושלמי מאיר נידה ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] הרואה דם. מטמא למפרע עד מעת לעת או עד הפקידה האחרונה. ומה היא מטמא? האוכלין והמשקין, והמשכבות והמושבות, ואינה מקולקלת למניינה. ואינה מטמא את בעלה למפרע שרק בקדשים החמירו שמטמאה למפרע. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, מטמא את בעלה למפרע. וזה וזה תולין אבל לא שורפין. תמן אמרין. מעת לעת שאמרו, לא גזרו שיהיה משכבה כמשכב נידה ממש שהוא אב הטומאה ומטמא אדם לטמא בגדים. אלא הקלו שיהיה משכבה כמגעה. מה הכוונה שיהיה משכבה כמגעה? האם הכוונה שמשכבה מטמא כמשכב בועל נדה שאינו מטמא בהיסט ואינו מטמא בכלי חרס? אשכח תני משכבה במעת לעת, מטמא כלי חרס ובהיסט. מעת לעת שאמרו שמטמא מספק. מגעה ברשות הרבים מהו? נישמעינה מן הדא, דתני. מעוברת ומיניקה טהורות למפרע שהן מסולקת דמים, וכן אשה שיש לה ווסת דיין שעתן. ושאר כל הנשים טהורות בביאה שאינם מטמאות את הבועל למפרע ומטמאות במגע מעת לעת. הדא אמרה ודאי מגעה ברשות הרבים טמא. שהרי התנא חילק בין הבעל לטהרות. ולא חילק גבי טהרות בין רשות היחיד לרשות הרבים. רבי יודן רבי יודן° בעי. בדקה חלוקה בשחרית ומצתה טהור, ובמנחה ומצאת עליו כתם. פשיטא חלוקה אינו טמא אלא עד שעת בדיקה. גופה מהו שיהא טמא מעת לעת? כלום אתה מטמא גופה, אלא מחמת חלוקה. חלוקה אינו טמא אלא עד שעת בדיקה, וגופה טמא מעת לעת? תנן, והמשמשת בעדים הרי זו כפקידה. היאך עבידא? בדקה עצמה בשחרית, ושימשה בעד בחצות היום, וראתה במנחה. אין טמא אלא עד שעת תשמיש. לוי לוי בר סיסי° אמר, בעד של אחר התשמיש היא מתניתא. אבל א_ובעד שלפני התשמיש, המומה ממהרת היא לביתה לתשמיש, ואינה בודקת יפה. רבי אבון רבי אבין° אמר בשם רבי זעירא רבי זעירא°. בעד שלפני התשמיש היא מתניתא. אבל בעד של אחר התשמיש, אף אם היה טיפת דם, דיהא הוא מחמת שכבת זרע. ואי אפשר לבדוק טוב.

ירושלמי נדה, פרק א, הלכה ב עריכה

מתני’: כיצד דייה שעתה? היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות. פירשה, וראתה דם. היא טמיאה וכולן טהורות. אף על פי שאמרו מטמא מעת לעת, אינה מונה אלא א_זמשעה שראתה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. ארבע נשים א_חדיין שעתן. בתולה, ומעוברת ומיניקה, וזקינה. אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. אני לא שמעתי אלא בתולה בתולת דמים, אבל הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס:


גמ’: תנן, אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. לא שמעתי אלא בתולה אבל הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, אין אומרין, מי שלא ראה את הלבנה יבוא ויעיד. אלא אומרים, מי שראה את הלבנה יבוא ויעיד. אתה לא שמעת אני שמעתי, ולא שמעתי אינה ראיה. כל ימים שהיה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס קיים, היתה הלכה כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. משמת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, הנהיג °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. מה אנן קיימין? אם בששמע °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מפי אחד ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה מפי שנים. בין בחיים בין לאחר מיתה תהא הלכה כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. ואם בששמע °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה מפי אחד ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מפי שנים. בין בחיים בין לאחר מיתה תהא הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. כהדא דתני. אחד אומר שמעתי מפי שנים. ושנים אומרים שמענו מפי אחד. ייפה כח האחד ששמע מפי שנים, מכח השנים ששמעו מפי אחד. אלא כן אנן קיימין בשוין. זה שמע מפי אחד, וזה שמע מפי אחד. זה שמע מפי שנים, וזה שמע מפי שנים. בחייו לא ראה דעתו, לאחר מיתתו ראה דעתו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] מה גרם לו לראות דעתו? מהדא דתני. ארבע נשים שאמרו חכמים דיין שעתן, כתמן טמא למפרע שהכתם חמור מראיה לפי שלא יודעת מתי היה. חוץ מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות, שכתמה טהור דאמרינן דמעלמה אתי מפני שאין לה כתמין. דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, ארבע נשים שאמרו חכמים דיין שעתן, כתמן כראיתן. חוץ מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות, מפני שאין לה כתמין. אבל תינוקת שהגיע זמנה לראות, כתמה כראייתה. מה ראייתה, דייה שעתה. אף כתמה, דייה שעתה. ולמה תינוקת שהגיע זמנה לראות, יש לה כתמים? אמר רבי ינאי רבי ינאי°, מפני ששירפה מצוי. ומה אם זו ששירפה מצוי, אתה אמר דייה שעתה. אלו שאין שירפן מצוי שהן מסולקות דמים, לא כל שכן דדין שעתן? מיכן ראה דעתו, שהרי בתולה דינה כתינוקת שהגיעה זמנה לראות ומהבריתא משמע שהיא חמורה מארבע נשים, ואם היא נחשבת מסולקת דמים כל שכן האחרות

ירושלמי נדה, פרק א, הלכה ג עריכה

מתני’: אי זו היא בתולה? א_טכל שלא ראתה דם נידות כל ימיה אפילו היא נשואה אף שראתה דם בתולים. א_ימעוברת הרי היא מסולקת דמים משיודע עוברה. מיניקה א_יאמשתגמול את בנה. נתנה בנה למיניקה או גמלתו או מת. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, מטמאה מעת לעת דדם נעכר ונעשה חלב וכשפסקה להניק חזרה לראות. וחכמים אומרים, א_יבדייה שעתה לפי שיולדת איבריה מתפרקים ואינם חוזרים עד כ”ד חדש:


גמ’: תנן, אי זו היא בתולה? כל שלא ראתה דם כל ימיה, אפילו היא נשואה. כן היא מתניתא  כך כוונת המשנה. כל שלא ראתה דם נידה מימיה. ואפילו היא נשואה וראתה דם בתולים. דבתולה לדמים אמרו א_יגולא בתולה לבתולים. פעמים שהיא בתולה לדמים, ואינה בתולה לבתולים. פעמים שהיא בתולה לבתולים, ואינה בתולה לדמים. בתולה לדמים ואינה בתולה לבתולים, בשנישאת ואחר כך ראתה. בתולה לבתולים ואינה בתולה לדמים, בשראתה ואחר כך נישאת. תניא, שלש בתולות הן. בתולת אדם, בתולת שקמה, ובתולת הארץ. בתולת אדם, כל שלא נבעלה מימיה. בתולת שקמה, כל שלא נקצצה מימיה נפקא מינא לשביעית שאסור לקצוץ בתולת שקמה או למקח וממכר. בתולת הארץ, כל שלא נחרץ בה מימיה נפקא מינא שאין חוששים לקבר. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, כל שאין בה חרץ. תנן, אי זו היא בתולה? כל שלא ראתה דם כל ימיה. ואפילו נישאת, ואפילו עיבירה, ואפילו מיניקה, ואפילו שופעת כל שבעה לזכר, וכל ארבעה עשר לנקיבה. וקסמא בידיה? שיודעת להיות שופעת דם לידה בדיוק שבעה לזכר וארבע עשר לנקבה? אלא בשעה שהוא זכר אפילו שופעת תוך שבעה. ובשעה שהיא נקיבה אפילו שופעת תוך ארבע עשר. ועדין היא בתולת דמים שאין זה דם נידות אלא דם לידה, והוא שהפסיקה ולא ראתה בימי דם טוהר. אבל אם ראתה בימי דם טוהר, אף שהדם טהור שוב אינה בתולת דמים, והרי היא ככל הנשים לטמא מעת לעת. שראיה בימי דם טוהר נחשב ראיה אלא שהתורה טיהרה אותה. כהדא דתניא גבי יולדת שאף היא מסולקת דמים. הפסיקה דם טהור ולא ראתה, ואחר כך ראתה. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו דייה שעתה. הא אם הייתה רואה בימי דם טוהר, חוזרת להיות בחזקת שרואה. ואם תראה אחר כך הרי היא ככל הנשים לטמא מעת לעת. שראיה בימי דם טוהר נחשב ראיה אלא שהתורה טיהרה אותה. על דעתיה דרב רב (אמורא)° דהוא אמר א_ידמעיין אחד הוא אלא שהתורה טיהרה אותו ניחא. ואף על דעתיה דרבי ינאי רבי ינאי° דהוא אמר מעיין אחד הוא אלא שהוא משתנה, יאות. על דעתיה דלוי לוי בר סיסי°, דהוא אמר שני מעינות הן. אפילו לא הפסיקה דם טוהר תהא דייה שעתה? אמר רבי מנא רבי מנא°. טעמא דלוי לוי בר סיסי° שאין זה אלא גזרת חכמים. שמתוך שהיא מתרגלת בדמים טהורין, היא מתרגלת בדמים טמאין. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

6 א_ו מיי' פ ג' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ד':

7 א_ז מיי' פ ט' מהל' איסורי ביאה הלכה ג':

8 א_ח מיי' פ"ד מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א', מיי' פ ט' מהל' איסורי ביאה הלכה ד', סמ"ג עשין רמ,סמ"ג עשין רמא,סמ"ג עשין רמב,סמ"ג עשין רמג :


[ע"ב]

9 א_ט מיי' פ ט' מהל' איסורי ביאה הלכה ה', מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א', סמ"ג עשין רמ,סמ"ג עשין רמא,סמ"ג עשין רמב,סמ"ג עשין רמג :

10 א_י מיי' פ ט' מהל' איסורי ביאה הלכה ד', מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ט סעיף ל"ג, סמ"ג עשין רמ,סמ"ג עשין רמא,סמ"ג עשין רמב,סמ"ג עשין רמג :

11 א_יא מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ט סעיף ל"ג, סמ"ג עשין רמ,סמ"ג עשין רמא,סמ"ג עשין רמב,סמ"ג עשין רמג :

12 א_יב מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ט סעיף ל"ג, סמ"ג עשין רמ,סמ"ג עשין רמא,סמ"ג עשין רמב,סמ"ג עשין רמג :

13 א_יג מיי' פ ט' מהל' איסורי ביאה הלכה ה', מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א', סמ"ג עשין רמ,סמ"ג עשין רמא,סמ"ג עשין רמב,סמ"ג עשין רמג :

14 א_יד מיי' פ ו' מהל' איסורי ביאה הלכה א', סמ"ג עשין רמ,סמ"ג עשין רמא,סמ"ג עשין רמב,סמ"ג עשין רמג :


-----------------------------------דף ג עריכה

ירושלמי מאיר נידה ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] יכיל לוי לוי בר סיסי° פתר לה שהבריתא כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, שסובר מעיין אחד הוא. וראיה ש°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא סובר שמעיין אחד הוא מן הדא דתנינן. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר מעוברת ומיניקה שעברו עליהן שלש עונות, דיין שעתן. ותני עלה. ימי עיבורה וימי מיניקותה, מצטרפין לשלש עונות, דהוא סבר מעיין אחד הוא. אבל לחכמים שני מעינות הם ואפילו ראתה בימי טוהר אם ראתה אחר כך דיה שעתה. תנן, מעוברת משיודע עוברה. עד כמה הוא הכרת העובר? סומכוס אמר משום °רבי מאיר רבי מאיר, א_טועד שלשה חדשים. אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר. דכתיב (בראשית ל"ח, כ"ד) ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים. אמר רבי יודן רבי יודן°. ואפילו א_טזמעוברות רוח דיין שעתן. דכתיב (ישעיהו כ"ו, י"ח) הרינו חלנו כמו ילדנו רוח. וכתיב (ישעיהו ל"ג, י"א) תהרו חשש תלדו קש וגו'. רבי זעירא רבי זעירא° רבי אבא בר זוטרא רבי אבא בר זוטרא° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, אמרו בשם רבי חייה רובה רבי חייא רבה°. לאו דווקא שלושה חדשים שלמים. אלא אפילו רובו של חדש ראשון, ורובו של אחרון, והאמצעי שלם. רבי אסי רבי אסי° אמר, תשעים יום שלימים. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר שלושה חודשים, הן ועיבוריהן אם מלא אם חסר. אתא עובדא קומי רבנן דתמן באשה שהלך בעלה למדינת הים ואחר שחזר, ילדה אשתו תינוק חי. ולא ידעו אם שלשה עשר ימים מן החדש הראשון, ושבעה עשר מן האחרון. או שבעה עשר מן הראשון ושלשה עשר מן האחרון, וחמשה חדשים שלימים באמצע. ביקשו ליגע בוולד, משום ספק ממזירות. שסברו שאין תינוק נולד בפחות משבעה חדשים מלאים. וחיישינן שזינתה תחת בעלה. אמר לון רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°. כהדין עובדא אתא קומי אבא בר אבא אבא בר אבא° ואכשר. דיולדת לשבעה יולדת למקוטעין. ואבא בר אבא אבא בר אבא° פליג על שמואל שמואל (אמורא)° בריה? שהרי שמואל שמואל (אמורא)° אמר עד שיהיו חדשים שלמים. אמר רבי אבא רבי אבא°. שנייא היא הכרת העובר. שנייא היא לידתו. הכרת העובר לחדשים שלימין. ולידתו אפילו לחדשים מקוטעין. המקשה בלדתה וראתה דם אם בימי נדתה ראתה הרי היא נידה ואם בימי זיבה הדין כפי שמופיע במשנה תמן תנינן (משנה נדה ד ד) המקשה נדה. קשתה שלשה ימים בתוך אחד עשר יום ושפתה מעת לעת וילדה, הרי זו יולדת בזוב דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו, ששפתה מן הצער ולא מן הדם: כמה היא קישוייה? °רבי מאיר רבי מאיר אומר אפילו ארבעים וחמשים יום, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר דייה חדשה רק אותו חדש שבו היא ילדה החל מראש חדש. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים אין קישוי יותר א_יזמשתי שבתות: אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אבא רבי אבא°, ממה שאמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דיה חדשה ולא אמר דיה שלושים יום אחרונים ללידתה. זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין. דאי לא כן, ניתני שלשים יום. דדיה חדשה משמע, מראש החודש של חדש תשיעי להריונה, מיד היא ראויה לילד אפילו לא עברו תשעה חדשים מעת כניסתה להריון. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר. ממה שאמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דיה חדשה ולא אמר דיה חדש. זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים שלימין. דדייה חדשה פירושו חדש שלה. כל אשה לפי זמן כניסת הריון שלה, עד שתשלים חדש תשיעי שלה. רבי יודן רבי יודן° בעי. מה מביאים ראיה מדברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי לכך שאשה יולדת למקוטעים ולד חי? הרי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דיבר רק ממתי דם הקישוי טהור, וזה לא סוף דבר עד שתלד ולד חי. אלא אפילו הפילה קדם זמנה, דם הקושי יהיה טהור. אבל ללדת ולד חי אולי אין אשה יולדת למקוטעים. אמר רבי מנא רבי מנא°. שמעית בשם שמואל שמואל (אמורא)° דהיא הכרת העובר היא לידתו בעינן שלמים. ולית אנא ידע מן מי שמעית. אמר רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמרה. אמר ליה חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. לא אמרה רבי ירמיה רבי ירמיה°. ואיקפד רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לקיבליה. אמר, אפילו יהושע שהיה קשור למשה עד שעליו נאמר, לא ימיש מתוך האהל. אם היה אומר אדם שמועה בשם משה, לא הוה אמר כן. כי אולי בכל זאת משה אמר והוא לא שמע. והוא אמר כן? חזר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ואמר אין, אמרה. אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה. שכוונתו היתה שרבי ירמיה רבי ירמיה° לא יכול לאמר דבר כזה כי אז יצא שאבא בר אבא אבא בר אבא° פליג על שמואל שמואל (אמורא)° בריה. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. לעולם אין האשה יולדת אלא לרע"א יום, או לרע"ב, או לרע"ג, או לרע"ד מיום הביאה. שהאשה יולדת לתשעה חדשים שלמים אלא שלא ידוע באיזה יום נקלט הזרע. אמר לו רבי מנא רבי מנא°. מנן שמע רבי הדא מילתא? אמר לו, מן רבי אבא רבי אבא°. מחלפה שיטתיה דרבי אבא רבי אבא°  האם רבי אבא חזר בו? תמן הוא אמר. שנייא הוא הכרת העובר שצריך דווקא שלושה חדשים שלמים. שנייא היא לידתו, דאשה יולדת אף למקוטעים. והכא הוא אמר הכין שיולדת רק לשלמים? אמר רבי אבא בר זוטרא רבי אבא בר זוטרא° משם שמואל שמואל (אמורא)° כתיב ארבה הרבה את זרעך

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] כל שהוא בהרבה. דהיינו שעברו עליו רי”ב יום, שזה שבעה חדשים. הרי הוא בארבה את זרעך שהוא חי. רבי חייה בר אשי רב חייא בר אשי° הוה יתיב קומי רב רב (אמורא)° חמתיה מיבעת  ראה שהוא לא רגוע. אמר לו מהו כן? אמר לו, חמרתי מעברה, והיא בעייא מילד. ואנא בעי מרבעתה לשומרה דלא תצטנן. אמר לו, אימתי עלה עליה הזכר? אמר לו ביום פלן. וחישב ואמר לו, בעייא היא עד כדון זמן עד להמלטה. ותני כן. אתון הפוחתת, אינה פוחתת משנה מימות הלבנה. והמוספת, אינה מוספת על שנה של ימות החמה. מילתיה דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° פליגא. דאמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. בקרתיו פרותיו של אנטונינוס, הרביעו אותם משוורין של בית °רבי רבי יהודה הנשיא. ויש מהן שילדו עכשיו, ויש מהן שילדו לאחר זמן. רואים שיולדת למקוטעים. לא קשיא. כאן בבהמה טמאה, וכאן בבהמה טהורה. והכתיב (איוב לט א ב) הידעת עת לדת יעלי סלע, חולל איילות תשמור, תספר ירחים תמלאנה, וידעת עת לדתנה. רואים שאף זמנה של חיה טהורה קבוע. אמר לו חיה טהורה כבהמה טמאה:

ירושלמי נדה, פרק א, הלכה ד עריכה

מתני' אי זו היא זקינה? כל א_יחשעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אומר. כל אשה שעברו עליה שלש עונות, דייה שעתה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. מעוברת ומיניקה שעברו עליהן שלש עונות, דייה שעתה:

גמ’: תנן, אי זו היא מיניקה? משתגמול את בנה. נתנה בנה למיניקה או גמלתו או מת. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, מטמאה מעת לעת. וחכמים אומרים, דייה שעתה. במאי פליגי? °רבי מאיר רבי מאיר אומר מחמת החלב הדמין מסתלקין שהדם נעכר ונהיה חלב. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, מחמת הצער הדמים מסתלקין. שבלידה אבריה מתפרקים. אשכחת אמר קולת וחומרת על דברי °רבי מאיר רבי מאיר. קולת וחומרת על ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. קולה על ד°רבי מאיר רבי מאיר. שאם היה מושך ויונק ארבע או חמש שנים, דייה שעתה וחומרה. שאם נתנה בנה למיניקה או גמלתו או מת, מטמא מעת לעת. וקולה על °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. שאם נתנה בנה למיניקה או גמלתו או מת, בתוך עשרים וארבע חודשים, דייה שעתה. וחומרה. שאם היה מושך ויונק ארבע או חמש שנים אין אומרים דיה שעתה אלא עד כ"ד חדש. תנן, נתנה בנה למיניקה או גמלתו או מת. °רבי מאיר רבי מאיר אמר מטמא מעת לעת. האם מיד כשפסקה להניק, או לכשיפסוק החלב והתינוק אינו יכול לחזור ולינוק ממנה? נישמעינה מן הדא דתנן. יונק הוא התינוק והולך עד כ"ד חדש שלימין. מיכן והילך כיונק שקץ, דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר. יונק הוא התינוק והולך, אפילו ארבע א_יטאו חמש שנים ומותר. פירש, א_כאין מחזירין אותו.עד איכן? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, עד מעת לעת. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, עד שלשה ימים מעת לעת. ואותה מחלוקת קיימת גם אצלנו במה דברים אמורים? בזמן א_כאשפירש מתוך בורייו. אבל אם פירש מתוך חוליו, מחזירין אותו מיד. ובתינוק שאינו של סכנה. אבל בתינוק שהוא של סכנה, אפילו לאחר כמה מחזירין אותו מיד: זקינה. אי זו היא זקינה? רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר. כל שאנשים זרים קורין אותה אמא א_כבואינה מקפדת. ובדעתה הדבר תלוי? אמר רבי אבין רבי אבין° כל שהוא ראויה שאנשים בגילה רגילים להיקרות אמא. תני. העבדים והשפחות אין קורין אותן אבא פלוני ואימא פלונית כפי שנהוג לקרא לאנשים זקנים מתוך כבוד. שלא יוציאו עליהם לעז שהם בני עבדים ולא יטעו לחשוב שהעבדים הם בני חורין. של בית °רבן גמליאל רבן גמליאל היו קורין לעבדיהן ולשפחותיהן אבא טבי ואמה טביתה. מפני שהם מפורסמים, ולא יטעו בהם אנשים. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. ילדה ואחר כך נתגיירה, אין לה דם טוהר. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

15 א_טו מיי' פ ט' מהל' איסורי ביאה הלכה ד', מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ט סעיף ג', סמ"ג לאוין קיא :

16 א_טז מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א':

17 א_יז מיי' פ ז' מהל' איסורי ביאה הלכה א':


[ע"ב]

18 א_יח מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ט סעיף כ"ח, סמ"ג עשין רמ,סמ"ג עשין רמא,סמ"ג עשין רמב,סמ"ג עשין רמג :

19 א_יט מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"א סעיף ז', סמ"ג לאוין קלב :

20 א_כ מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"א סעיף ז', סמ"ג לאוין קלב :

21 א_כא מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"א סעיף ז', סמ"ג לאוין קלב :

22 א_כב מיי' פ ט' מהל' איסורי ביאה הלכה ה', מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ט סעיף כ"ט, סמ"ג עשין רמ,סמ"ג עשין רמא,סמ"ג עשין רמב,סמ"ג עשין רמג :


-----------------------------------דף ד עריכה

ירושלמי מאיר נידה ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א] ויאות פשיטא וכי אילולי דתניתה רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° הוות צריכה לי? הרי מאחר שאין לה דמים טמאין כיוון שילדה כשהיתה גויה אין לה דמים טהורין. תני. הגיורת והשבויה א_כגוהשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו אפילו אם התגירו ביחד עם בעלהם. צריכות להמתין שלשה חדשים כדי להבחין בין זרע שנזע בקדושה, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אינן צריכות להמתין שלשה חדשים. ובדמים אם ראו דם נידה אחר שהתגירו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, דייה שעתה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, מטמא מעת לעת. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא. נראין דברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בדמים שהרי בגויותה לא היתה מסולקת דמים. ודברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בוולד. כדי להבחין בין זרע שנזרע בטומאה, לזרע שנזרע בקדושה. ורבי חייה רבי חייא רבה° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן°, בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מה חידש רבי יוחנן רבי יוחנן°. דאי לא כן, מה אנן אמרין, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אין הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? אלא, בגין דאמר °רבי רבי יהודה הנשיא נראין דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בוולד. היה צריך רבי יוחנן רבי יוחנן° לאמר שאף בוולד הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. והא אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי זעירה רבי זעירא°. כל מקום ששנה °רבי רבי יהודה הנשיא נראין, אדיין המחלוקת במקומה. חוץ מן העיגול של דבילה (תוספתא טבול יום ב יב) עיגולי דבילה שנפלו משקין על מקצתו הרי הוא נוטל עובי שלש אצבעות על רוחב מלא קציעה דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי וחכמים אומרים אין נוטל הימנו אל מקום משקה בלבד אמר °רבי רבי יהודה הנשיא נראין דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בדבילה שמינה שלא גירסה ודברי חכמים בדבלה שמנה שגרסה: שאמר °רבי רבי יהודה הנשיא נראין וכוונתו שאין מחלוקת, דאהן מודה לאהן ואהן מודה לאהן. משמע שכאשר °רבי רבי יהודה הנשיא אומר נראים, אין הוא בא לפסוק הלכה וכללי הפסיקה נשארים. אם כך למה היה צריך רבי יוחנן רבי יוחנן° לאמר שהלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . קשיתה קומי רבי חנינה בריה דרבי אבהו רבי חנינה בריה דרבי אבהו°. ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שאמר שנכרית שהתגירה אינה צריכה להמתין. ואפילו דבר ברי שנבעלה? אמר לו, וסתם נכריות לא כבעולות הן? אפילו הכי אינן צריכות להמתין. משום דסתם מזנה מתהפכת עצמה שלא תתעבר: תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. כל אשה שעברו עליה שלש עונות, דייה שעתה. ותני עלה, אמרו לו. לא אמרו חכמים, אלא זקינה. ותניא, אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. מעשה בריבה אחת בעייתלו שהפסיקה שלש עונות ולא ראתה, ואחר כך ראתה. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו דייה שעתה? אמרו לו, קטן הייתה ואין עדות לקטן. פעם אחת הורה °רבי רבי יהודה הנשיא כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ואחר שראה שאין הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס דיחיד הוא, היה מצטער. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. איתא חמי  בא וראה. בשעה שהורה כקולי °רבי מאיר רבי מאיר וכקולי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא למרות שזה נגד כללי הפסיקה, לא היה מצטער. וכאן היה מצטער? דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. פעם אחת הורה °רבי רבי יהודה הנשיא, כקולי °רבי מאיר רבי מאיר וכקולי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. דל°רבי מאיר רבי מאיר מעוברת רק בראייה הראשונה דיה שעתה, אבל בשנייה אפילו אם עבר הרבה זמן מטמא מעת לעת כיוון שהדם הראשון גילה שאינה מסולקת דמים. ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. מעוברת ומיניקה רק אחר שעברו עליהן שלש עונות דייה שעתה. היאך עבידא מה היה המקרה? הוכר עוברה ואחר כך ראת °רבי מאיר רבי מאיר אומר דייה שעתה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר מטמא מעת לעת. ראת ראיות הרבה בהריון והפסיקה שלש עונות ואחר כך ראת, °רבי מאיר רבי מאיר אומר מטמא מעת לעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר דייה שעתה. והורה °רבי רבי יהודה הנשיא כקולי °רבי מאיר רבי מאיר וכקולי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, דדיה שעתה בזה ובזה. אמר לו, תמן יחידין אינון. אית מימר, נצרפה דעתו עם °רבי מאיר רבי מאיר ורבו על °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. או נצרפה דעתו עם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ורבו על °רבי מאיר רבי מאיר. אבל הכא. אית לך מימר נצרפה דעתו עם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ורבו על חכמים והרי חכמים הם רבים? ולא עוד, אלא שדברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס נדחו, דתני עלה. אמרו לו מעשה דעייתלו, הוריית שעה היתה. ואין ללמוד ממנה להלכה: תנן, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. מעוברת ומיניקה שעברו עליהן שלש עונות, דיין שעתן. ותני עלה. ימי עבורה וימי מיניקותה מצטרפין לשלש עונות. ודם הלידה אינו נחשב, ובלבד שלא תראה בימי טוהר. דהוא סבר מעיין אחד הוא. אבל לחכמים שני מעינות הם. ואפילו ראתה בימי טוהר. אם ראתה אחר כך, דיה שעתה.

ירושלמי נדה, פרק א, הלכה ה עריכה

מתני’: במה אמרו א_כדדייה שעתה? בראייה הראשונה אבל בשנייה, מטמא מעת לעת. ואם ראתה את הראשונה מאונס, אף בשנייה דייה שעתה:


גמ’: שמואל שמואל (אמורא)° אמר. לא שנו שבראיה שניה מטמא מעת לעת, אלא בתולה וזקינה. שאחר ראיה ראשונה חזרה לחזקתה הקדמת שרואה דמים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] אבל מעוברת ומיניקה, נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מיניקותה. רב רב (אמורא)° ורבי יוחנן רבי יוחנן° תריהון אמרין. א_כההיא בתולה, היא זקינה, היא מעוברת, היא מיניקה. תמיד מראיה שניה מטמא מעת לעת. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. אתייא דרב רב (אמורא)° ורבי יוחנן רבי יוחנן°, כרבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. וכולהון פליגין על שיטתיה דשמואל שמואל (אמורא)° דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° פעם אחת הורה °רבי רבי יהודה הנשיא כקולי °רבי מאיר רבי מאיר וכקולי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שאמר של°רבי מאיר רבי מאיר מעוברת ומיניקה, נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מיניקותה דל°רבי מאיר רבי מאיר מעוברת רק בראייה הראשונה דיה שעתה, אבל בשנייה אפילו אם עבר הרבה זמן מטמא מעת לעת כיוון שהדם הראשון גילה שאינה מסולקת דמים. ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. מעוברת ומיניקה רק אחר שעברו עליהן שלש עונות דייה שעתה. היאך עבידא מה היה המקרה? הוכר עוברה ואחר כך ראתה °רבי מאיר רבי מאיר אומר דייה שעתה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר מטמא מעת לעת. ראת ראיות הרבה בהריון והפסיקה שלש עונות ואחר כך ראתה, °רבי מאיר רבי מאיר אומר מטמא מעת לעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר דייה שעתה. והורה °רבי רבי יהודה הנשיא כקולי °רבי מאיר רבי מאיר וכקולי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, דדיה שעתה בזה ובזה. ואם אומר אתה כמו שאמר שמואל שמואל (אמורא)° של°רבי מאיר רבי מאיר המשנה שלנו נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מיניקותה, למה לי כקולי ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? הדא ד°רבי מאיר רבי מאיר קלילא מד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ואפשר היה לאמר ש°רבי רבי יהודה הנשיא פסק כ°רבי מאיר רבי מאיר. בעא רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אולי לא על המחלוקת הזו הורה °רבי רבי יהודה הנשיא, כקולי °רבי מאיר רבי מאיר וכקולי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אלא על המחלוקת גבי מניקה ד°רבי מאיר רבי מאיר אומר מחמת החלב הדמין מסתלקין שהדם נעכר ונהיה חלב. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, מחמת הצער הדמים מסתלקין. שבלידה אבריה מתפרקים. ואמרינן עליה, אשכחת אמר קולה וחומרה על דברי °רבי מאיר רבי מאיר, קולה וחומרה על ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. קולה על ד°רבי מאיר רבי מאיר. שאם היה מושך ויונק ארבע או חמש שנים, דייה שעתה. וחומרה. שאם נתנה בנה למיניקה או גמלתו או מת, מטמא מעת לעת. וקולה על °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. שאם נתנה בנה למיניקה או גמלתו או מת, בתוך עשרים וארבע חודשים, דייה שעתה. וחומרה. שאם היה מושך ויונק ארבע או חמש שנים, אין אומרים דיה שעתה אלא עד כ”ד חדש. אמר לו בפירוש על הכין אתאמרת ולא על מניקה. תנן, במה אמרו דייה שעתה? בראייה הראשונה אבל בשנייה, מטמא מעת לעת. עד כדון בתינוקת שהגיע זמנה לראות. אבל תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה. ראייה ראשונה דייה שעתה, שנייה דייה שעתה, שלישית דייה שעתה. מיכן והילך מטמא מעת לעת, שבשלוש פעמים נקבעת חזקה. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר בשם רב רב (אמורא)° א_כושלישית עצמה מטמא מעת לעת שבשתי פעמים נקבעת חזקה. זקינה שהפסיקה שלש עונות דייה שעתה. חזרה והפסיקה שלש עונות ואחר כך ראתה, דייה שעתה. בשלא כיוונה, אלא שפחתה או הותירה. שאילו כיוונה שלוש פעמים באותו הפסק מעל תשעים יום, נקבעה ווסתה להפסק זה שמעל תשעים יום. רבי יודן רבי יודן° בעי תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות. לפי הדעה שבשתי ראיות נקבעת חזקה כך שבראיה השלישית מטמאה מעת לעת. ראתה ראייה ראשונה ושנייה והפסיקה שלש עונות שלא ראתה בהן

-----------------------------------דף ה עריכה

ירושלמי מאיר נידה ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] ואחר כך ראתה. האם אני מתיחס לראיה השלישית כראיה בווסת ארוכה ומתטמא מעת לעת. או כהפסק עונה וסילוק דמים, ותהא דייה שעתה? אמר לו רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. ומה אם בשעה שעשיתה ככדמין כאשה רגילה שהיא בעלת דמים ומטמא מעת לעת. אם פסקה שלוש עונות וראתה, אתה אמר דייה שעתה. כאן בשני ראיות שלא עשיתה ככדמין כאשה רגילה שהיא בעלת דמים לא כל שכן? אמר לו ואין כיני שכשפסקה שלוש עונות תחזור להיות כתינוקת שלא ראתה ואפילו ראתה ראייה אחת נוספת על הראשונה, לא תטמא מעת לעת, עד שתראה שלש ראיות אחר ההפסקה? אמר לו, לענין זה דמייא לווסת ארוכה. דכיוון שכבר ראתה שלוש ראיות יצא מחזקת שאינה רואה. איתמר: תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות וראתה שתי ראיות ופסקה שלוש עונות וראתה דיה שעתה מה נקרא עונה? עונה בינונית. וכמה היא עונה בינונית? אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בשם רבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה°. נותנין לה עונה בינונית שלשים יום. ויתנו לה עונה שלה שהוא ההפרש בין שתי הראיות שראתה? מאחר שלא נתבררה בדמים, אין לה עונה ומתיחסים לראיות כמקרה. תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות וראתה שלוש פעמים. מהו שיהא לה כתמין? חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר מאחר שעשיתה ככד מים כבעלת דמים יש לה כתמין. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. אפילו כל הסדין כולו מלא טיפין של דם, אין לה כתמין כל עוד לא הגיעה זמנה לראות. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר בשם רבי ינאי רבי ינאי°. אפילו ראתה מאה פעם, אין לה כתמין. עד איכן? עד שתבוא לימי הנעורים. ואילו הן ימי הנעורים, משתביא שתי שערות. רבי אבא רבי אבא° רבי חייה רבי חייא רבה° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו בשם רבי שמעון בן יהוצדק רבי שמעון בן יהוצדק°. רוקה א_כזטהור. מדרסה טהור. מגעה ברשות הרבים טהור. סברין מימר מה שאמרו שמגעה ברשות הרבים טהור, זה רק מעת לעת אבל מטמא מכאן ולהבא דדיה שעתה.

ירושלמי נדה, פרק א, הלכה ו עריכה

מתני' האשה שיש לה וסת דיה שעתה. אף על פי שאמרו דייה שעתה, א_כחצריכה להיות בודקת. חוץ מן הנידה שממילא היא טמאה, והיושבת לדם טוהר שממילא היא טהורה, א_כטומשמשת בעדים. חוץ מן היושבת על דם טוהר. ובתולה, שדמיה טהורין. א_לופעמיים שהיא צריכה להיות בודקת. בשחרית ובין השמשות. ובשעה א_לאשהיא עוברת לשמש את ביתה. יתירות עליהן הכוהנות, בשעה שהן א_לבאוכלות בתרומה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה:

גמ’: תנן, אף על פי שאמרו דייה שעתה, צריכה להיות בודקת. חוץ מן הנידה כיני מתניתין  כך כוונת המשנה, חוץ מן הנידה, שלא הפסיקה לטהרה שמעיינה פתוח ורואה דם. אבל אם פסקה מלראות, אף שהיא טמאה נידה עד שתטבול, צריכה לבדוק. תנן, והמשמשת בעדים. כיני מתניתין  כך כוונת המשנה, ומשמשת בעדים: תנן, ובתולה שדמיה טהורין. כיני מתניתין  כך כוונת המשנה, תינוקת שלא הגיע

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] זמנה לראות ונישאת שדמיה טהורים ואינה צריכה לבדוק. תנן, (משנה נדה י א) הגיע זמנה לראות וניסת °בית שמאי בית שמאי אומרים נותנין לה לילה הראשון ו°בית הלל בית הלל אומרים עד מוצאי שבת ד' לילות ראתה ועודה בבית אביה °בית שמאי בית שמאי אומרים נותנין לה בעילת מצוה ו°בית הלל בית הלל אומרים כל הלילה כולה: אמר שמואל שמואל (אמורא)° ל°בית הלל בית הלל נותנים לה לילה ויום שזה עונה, ומקצת עונה ככולה. שאם שימשה בחצות הלילה. אין נותנים לה עד למחרת בחצות הלילה. אלא נותנים לה אותו הלילה, וכל אותו היום. תני (תוספתא נדה ט ז) תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת, °בית שמאי בית שמאי אומרים נותנין לה ארבעה לילות מסורגין אפילו ארבעה חדשים, ו°בית הלל בית הלל אומרים כל זמן שניגפת. במה דברים אמורים? בזמן שלא הפסיקה, אבל הפסיקה מלראת מחמת תשמיש שפעם אחת לא ראתה מחמת תשמיש, הרי זו טמאה: שינת מראה דמיה טמיאה. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. בשלא שינתה מחמת התשמיש. אבל אם שמשה, תולים ששינתה מחמת התשמיש וטהורה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ומתניתא אמרה כן שאם שינתה מחמת תשמיש טהורה. דתנן. ובתולה שדמיה טהורין שאינה צריכה בדיקה. הדא אמרה שינתה מחמת תשמיש טהורה. דאם אומר אתה אפילו שינתה מחמת התשמיש תהא טמיאה, למה לא חייבו אותה שתשמש בעד? ותבדוק שמא תשנה מחמת התשמיש ותהא טמיאה. תנן, פעמיים היא צריכה להיות בודקת. בשחרית ובין השמשות. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° כנגד שני פעמים שהיום משתנה על הבריות. שמא בגלל השינוי תראה דם. תנן, מצא על שלו, טמאין וחייבין קרבן. נמצא על שלה אותיום מיד, טמאין וחייבין קרבן. נמצא על שלה לאחר זמן, טמאים מספק ופטורים מן הקרבן. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. כל מקום שאמרו חכמים בעלה חייב בקרבן, כנגדה בטהרות טמאות. מקום שבעלה פטור מן הקרבן כנגדה בטהרות טהורות, בעלה ספק בקרבן כנגדה בטהרות תלויות. בר פדה בר פדה° אומר, אפילו במקום שבעלה חייב קרבן טהרותיה טהורות. כיוון שרק בתשמיש יש מקום לטעון שהדם יצא קדם אלא שהשמש עיכב בעדו מלצאת אבל במצב רגיל שעסקה בטהרות ואחר כך ראתה דם אם היה קדם ודרי כבר היה יוצא שאין מי שיעכב בעדו. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° בעי על רב הושעיה רב הושעיה°. אילו זקן וילד שהיו מהלכין בטריקלין. ולא דבר ברי שהזקן משמש יוצא תחילה? אלא אם כן ילד אתי ומטעי מעכב ביה אף כאן השמש עיכב אבל בטהרות מי מעכב. אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבי יודן רבי יודן°. בשלמא במשמשת, אף שלא ראתה מיד אלא תוך אותיום הבעל חייב בקרבן. שאני אומר שם היה הדם, ביאה היא שהיא סותמת. ברם הכא בטהרות אילו הוה שם מי מעכבו שלא לצאת? מתניתא פליגא על רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° וכל שכן לבר פדיה לבר פדיה° דתנן, כיצד דייה שעתה? היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות. פירשה וראתה דם. היא טמיאה וכולן טהורות. משמע אפילו ראתה מיד, טהרותיה טהורות.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

27 א_כז מיי' פ ט' מהל' איסורי ביאה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' ק"צ סעיף ב', טור ושו"ע יו"ד סי' ק"צ סעיף ג', טור ושו"ע יו"ד סי' ק"צ סעיף ד':

28 א_כח מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ו', סמ"ג לאוין קיא :

29 א_כט מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ז', מיי' פ ד' מהל' איסורי ביאה הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ד סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ו סעיף א', סמ"ג לאוין קיא :

30 א_ל מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ו סעיף ד':

31 א_לא מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ז':

32 א_לב מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ז':


[ע"ב]

-----------------------------------דף ו עריכה

ירושלמי מאיר נידה ו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] מתניתא פליגא על בר פדייה בר פדייה° דאמר אפילו שבעלה חייב קרבן, כנגדה בטהרות טהורות. דתניא, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. צריכה לבדוק אף בשעת עברתן מלאכל בתרומה. ליידא מילה צריכה לבדוק אחרי אכילת התרומה? לא שאם תראה, תהא מטמאה למפרע? אמר רבי עזרא רבי עזרא° קומי רבי מנא רבי מנא°. תיפתר באשה שאין לה ווסת, ובר פדה בר פדה° דיבר בשיש לה וסת. אמר לו, כן אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° רבי כל מה דאנן קיימין הכא במשנה הזו, באשה שיש לה ווסת אנן קיימין. שהרי המשנה פותחת ואומרת אף על פי שאמרו דייה שעתה. והרי רק אשה שיש וסתה דיה שעתה. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. כבר סלקת הסתימה מתניתא ההיא. דעד כאן באמת היה מדובר באשה שיש לה ווסת. מיכן ואילך המשנה מדברת באשה שאין לה ווסת. ואפילו תימר לא סלקה מתניתא אלא אף כל מה דאנן קיימין הכא באשה שיש לה ווסת אנן קיימין. לא קשיא לבר פדיה בר פדיה°. ומה עביד לה בר פדייה בר פדייה°? מתניתין ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. וחלוקין חכמים על °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

הדרן עלך פרק שמאי אומר

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_נידה/פרק_ראשון&oldid=2818911"