ביאור:ויקרא ו - מעומד
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא ו | למהדורת הביאור הרגילה) |
פרשת צו - פרטי הקרבנות לסוגיהן |
פרשת צו
|
פירוט סוגי הקרבנות
עריכהעתה מאחר שהוגדרו האנשים השונים והמעשים השונים עליהם מביאים קרבנות, מתחיל פירוט של סוגי הקרבנות ואופן הקרבתן.
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, לֵּאמֹר:
- צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו, לֵאמֹר:
קרבן העוֹלָה
עריכה- זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה:
- ...הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה מדורתה עַל הַמִּזְבֵּחַ, כָּל הַלַּיְלָה - עַד הַבֹּקֶר,
- ...וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד תשרוף בפנים, או: תדלק בּוֹ בתוך קרבן העולה. או אפשר: במזבח.
פינוי האפר הטיפול באפר והקטרת החֵלֶב (תרומת הדשן, קרבן העצים וחלבי השלמים)
עריכה- וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ לבושו (מלשון מדים, בגדים שאדם לובש לפי מידתו) בַד, וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ כלומר מתחת לבגדיו, צמוד לגופו,
- וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן האפר הדָשן, השמן, מחלבי הקורבנות ושומנם, אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ השאירה האש לאחר שאכלה אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ,
- וְשָׂמוֹ אֵצֶל ליד הַמִּזְבֵּחַ.
- וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים פחותים,
- וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר.
- וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ - לֹא תִכְבֶּה.
- וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בכל בוקר,
- וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.
- אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ - לֹא תִכְבֶה! {ס}
- אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ - לֹא תִכְבֶה! {ס}
המנחה (קרבן הצמחים)
עריכה- וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה,
- הַקְרֵב יקריבו אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן - לִפְנֵי יְהוָה, אֶל פְּנֵי אל מול (במשמעות: 'לפני'), או במרכז (בתוך פְּנִים) הַמִּזְבֵּחַ.
מנחה כללית
עריכהקמיצת הסולת השמן והלבונה
עריכה- וְהֵרִים מִמֶּנּוּ ממנה, מהמנחה בְּקֻמְצוֹ על ידי קמיצת (סגירת) ידו או אצבעותיו, או פירושו: באמצעות אצבע הקמיצה - מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ
- וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה - וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ:
- רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַיהוָה 'אזכרתה' - היינו הקטרה זו, היא ריח נחוח לה'. או: הקרבן הוא ריח נחוח, והקרבתה נועדה כדי להזכיר אותה (את המנחה) לה'..
הטיפול בנותר
עריכה- וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו:
- מַצּוֹת תֵּאָכֵל היא תאכל לאחר שנאפתה למצות בְּמָקוֹם קָדֹשׁ - בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ.
- לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ:
- חֶלְקָם את החלק שמגיע לכוהנים נָתַתִּי אֹתָהּ - מֵאִשָּׁי מהקורבנות שמקריבים לי, והראויים להשרף באש מזבחי,
- קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא - כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם ראו להלן.
- וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו:
- כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה, חָק עוֹלָם - לְדֹרֹתֵיכֶם, מֵאִשֵּׁי יְהוָה:
- כֹּל כל מאכל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם - יִקְדָּשׁ יהפוך מיוחד לכוהנים ואסור לאחרים לאכלו! {פ}
מנחת כהן גדול וכהן הדיוט (מנחת חביתין)
עריכה- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה בְּיוֹם הִמָּשַׁח מיום בו נימשחו לכהונה והלאה אֹתוֹ:
- עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת - מִנְחָה, תָּמִיד כל יום (אפילו בשבת): מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב בין הערביים, אחרי הצוהריים.
- עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה, מֻרְבֶּכֶת מטוגנת בשמן אחרי אפייה תְּבִיאֶנָּה,
- תֻּפִינֵי מאפה קשה מִנְחַת פִּתִּים פרורים - תַּקְרִיב, רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.
- וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו תחת אהרון מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ,
- חָק עוֹלָם לַיהוָה
- - כָּלִיל לגמרי תָּקְטָר!
- וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כולל כוהן הדיוט - כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. {פ}
- וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כולל כוהן הדיוט - כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. {פ}
קרבן החטאת
עריכה- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו, לֵאמֹר:
- זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת:
אכילת הקרבן (לכהנים בחצר אהל מועד)
עריכה- בִּמְקוֹם באותו המקום (על מוקד המזבח) אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה - תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי יְהוָה:
- קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא -
- הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא המקריב כחטאת אֹתָהּ - יֹאכֲלֶנָּה,
- בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּאָכֵל - בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד.
- הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא המקריב כחטאת אֹתָהּ - יֹאכֲלֶנָּה,
קדושה וטהרה של החטאת
עריכה- כֹּל כל מאכל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ - יִקְדָּשׁ,
- וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד, אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ או מהבגד על קרבן החטאת. ולפי חז"ל: חזרה על ההוראה הקודמת - כל בגד שיותז עליו. - תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ בעזרה.
- וּכְלִי חֶרֶשׂ חרס, שבולע את טעם הקורבן אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ - יִשָּׁבֵר,
- וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת שהיא מתכת שאיננה בולעת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק ישופשף או הוברק, ולפי חז"ל: במים חמים וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם ויש לשטפו במים. ולפי חז"ל: במים קרים.
הבאת הדם ושינוי היתר האכילה
עריכה
מדובר בחטאות פנימיות: |
- כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ - קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא.
- וְכָל חַטָּאת ראה הערה בצד אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ
- לֹא תֵאָכֵל, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף. {פ}