ביאור:מעומד/מקרא/תורה/ויקרא/כג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא כג | למהדורת הביאור הרגילה) |
|
פרשת בהר |
מועדי ה'
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
- מוֹעֲדֵי זמנים קבועים למפגש בני ישראל לפני ה' במקדש יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי: 'קֹדֶשׁ!' הכרזה על הזמנה להתאספות, או על כך שמדובר בזמן מופרד ("מקודש")... אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי:
שבת
- שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה יכולה להיעשות, מותר לעבוד מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן שביתה מוחלטת, ואולי: "שבת" - שם היום מעתה, ו"שבתון" - יום שביתה ממלאכה מִקְרָא: 'קֹדֶשׁ!' - כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הסבר המונחים הקודמים: 'שבת', 'שבתון', ו'מקרא קודש'.
- שַׁבָּת הִוא לַיהוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם! {פ}
המועדים
- אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה - מִקְרָאֵי: 'קֹדֶשׁ!', אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם:
הפסח וחג המצות
|
ממחרת השבת: (ר' הרחבה על פירושי השיטות ומקורן, בויקיפדיה) על מידת האיפה והעישרון: מעט לפני מלחמת העולם השניה (לפני כשבעים שנה) ניסו להעריך את גודל מידות הנפח המקראיות לפי מידות נפח עדכניים ולאור דברי חכמינו. הרב חיים נאה קבע לפי המקובל בימיו: 24.6 ליטר. הרב ישראל קרליץ (מחבר ה"חזון אי"ש" ומכונה על שם ספרו) קבע מסיבות שונות של הלכה: כ-46 |
- בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן ניסן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ, בֵּין הָעַרְבָּיִם לקראת שקיעה (בעקבות השתקפות כפולה של השמש בעת השקיעה, או שתי תקופות הערב, זו שלפני שקיעת השמש, וזו שלאחריה עד לחשיכה) - פֶּסַח חג הנקרא פסח, ויש המפרשים: תקריבו קרבן פסח לַיהוָה.
- וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה - חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה לפי הפירוש המחקרי ופשוטו של מקרא: חג נפרד מחג הפסח, ואילו לפי המסורת: תחילת החג לאחר הקרבת קרבן הפסח: שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ.
- בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן - מִקְרָא: 'קֹדֶשׁ!' יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
- וְהִקְרַבְתֶּם - אִשֶּׁה לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים,
- בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. {פ}
מנחת העומר
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
- כִּי תָבֹאוּ כאשר תגיעו. כלומר: לאחר שתתישבו בארץ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם - וּקְצַרְתֶּם כאשר תקצרו אֶת קְצִירָהּ קציר שעורים -
- וַהֲבֵאתֶם אזי אתם חייבים להביא אֶת עֹמֶר עשירית האיפה, כ-3.96 ליטר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם - אֶל הַכֹּהֵן.
- וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה - לִרְצֹנְכֶם לצורך הריצוי שלכם. כלומר: כדי שתהיו לרצון לפני ה',
- מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יום הראשון של פסח, השבתון לעיל (פסוק ז) - יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן.
- וַעֲשִׂיתֶם, בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר: כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ - לְעֹלָה לַיהוָה.
- וּמִנְחָתוֹ: שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן - אִשֶּׁה תבשיל הנצלה באש לַיהוָה, רֵיחַ נִיחֹחַ!
- וְנִסְכֹּה: יַיִן רְבִיעִת הַהִין כ-6.6 ליטר.
- וְלֶחֶם וְקָלִי דגן קלוי וְכַרְמֶל דגן טרי שעדיין לח לֹא תֹאכְלוּ מהנקצר באותה שנה (איסור 'חדש') - עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לפי פשוטו: עד שלא מסתיים היום...
- עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם.
- - חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם - בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם! {ס}
שבועות
- וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת - מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה:
- שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת - תִּהְיֶינָה!
- עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ: חֲמִשִּׁים יוֹם -
- וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה מהחיטה החדשה לַיהוָה.
- מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה -
- שְׁתַּיִם שתי חלות שְׁנֵי עשרון לכל חלה עֶשְׂרֹנִים,
- סֹלֶת קמח משובח תִּהְיֶינָה, חָמֵץ לעומת כמעט כל שאר הקרבנות שבהם אסור החמץ תֵּאָפֶינָה,
- בִּכּוּרִים לַיהוָה!
- וְהִקְרַבְתֶּם עַל עִם הַלֶּחֶם:
- שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה
- וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד
- וְאֵילִם שְׁנָיִם,
- - יִהְיוּ עֹלָה לַיהוָה,
- וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם - אִשֵּׁה, רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה!
- וְהִקְרַבְתֶּם עַל עִם הַלֶּחֶם:
- וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד - לְחַטָּאת,
- וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה - לְזֶבַח שְׁלָמִים.
- וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם את הקרבנות הנאכלים, שאינם "עולה" עַל ליד לֶחֶם הַבִּכּוּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה
- - עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים והכונה רק לשני הכבשים (ואין צורך להניף את השעיר בעודו בחיים),
- קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוָה - לַכֹּהֵן והכהן מקבל את הבשר שלהם לאכילה.
- כא וּקְרָאתֶם תכריזו בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:
- מִקְרָא: 'קֹדֶשׁ!' יִהְיֶה לָכֶם! כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ!
- - חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.
מתנות עניים בקציר
- וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם,
- לֹא תְכַלֶּה פְּאַת קצה (פירוש למתנות עניים ראה לעיל יט, ט) שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ,
- וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט,
- - לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם -
- אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם!! {פ}
- וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם,
ראש השנה
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:
- בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תשרי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן,
- זִכְרוֹן תְּרוּעָה תזכירו את עצמכם לפני ה' על ידי תרועה בשופר - מִקְרָא: 'קֹדֶשׁ!'.
- כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ - וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. {ס}
יום הכיפורים
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- אַךְ אבל (בניגוד לחגים) בֶּעָשׂוֹר בעשירי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה שהוזכר לעיל (פסוק כד) - יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא:
- מִקְרָא: 'קֹדֶשׁ!' יִהְיֶה לָכֶם,
- וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בתענית,
- וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה שהוזכר לעיל (בתחילת הפרשה) לַיהוָה.
- אַךְ אבל (בניגוד לחגים) בֶּעָשׂוֹר בעשירי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה שהוזכר לעיל (פסוק כד) - יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא:
- וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה -
- כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם - לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
- כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה - וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ!
- וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:
- וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ!
- כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ!
- - חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
- שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם - וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם,
- בְּתִשְׁעָה יש להוסיף מעט על הצום ולהתחיל אותו עוד מהתשיעי לחודש לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב:
- מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם. {פ}
החג (סוכות)
| פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל - ארבעת המינים |
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:
- בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה החודש עליו אנו מדברים חַג הַסֻּכּוֹת - שִׁבְעַת יָמִים לַיהֹוָה.
- בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא: 'קֹדֶשׁ!' - כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
- שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה,
- בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא: 'קֹדֶשׁ!' יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה
- עֲצֶרֶת יום הסוגר את החג (וגם במשמעות של אסיפה) הִוא! - כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
קרבנות נוספים עם קרבנות החגים
- אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי 'קֹדֶשׁ!',
- לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח שלמים וּנְסָכִים,
- - דְּבַר יוֹם, בְּיוֹמוֹ כל יום מפורט -
- מִלְּבַד בנפרד מהעולות של השבת, שיש לעשותם בנוסף שַׁבְּתֹת יְּהוָה,
- וּמִלְּבַד ובנפרד מהמתנות והנדרים שגם אותם יש להביא ולהקריב, והמועד אינו פותר מהם מַתְּנוֹתֵיכֶם, וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבוֹתֵיכֶם - אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיהוָה.
ארבעת המינים והישיבה בסוכה בחג הסוכות
- אַךְ בדיוק בחמשה עשר לחודש. ויש מפרשים: 'אבל' כלומר באופן שונה משאר החגים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי - בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ,
- תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים:
- בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.
- וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן:
- פְּרִי עֵץ הָדָר מהודר (ולפי המסורת אתרוג)
- כַּפֹּת תְּמָרִים של עץ התמר (ולפי המסורת: לולב)
- וַעֲנַף עֵץ עָבֹת שענפיו ועליו עבים (הדסים)
- וְעַרְבֵי (ערבות) נָחַל,
- וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים!
- וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן:
- וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה,
- - חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם - בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.
- מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים:
- כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת -
- לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם,
- אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם!
משה מוסר את הדברים לעם
- וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}