ביאור:ויקרא יז - מעומד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא יז | למהדורת הביאור הרגילה) |

המשך פרשת 'אחרי מות', רמז צ"ד לפי החלוקה היהודית הארצישראלית ומדרש ספרא

שחיטה לקרבן בלבד ואיסור אכילת דם

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם:

שחיטה כהנים ואהל מועד

זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר:

אִישׁ אִישׁ - מִבֵּית יִשְׂרָאֵל,

אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה,

אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ -

לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהוָה לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה:

- דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא.

דָּם שָׁפָךְ! - וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ.

לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם

- אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים כיום, לפני ההוראה החדשה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה...

וֶהֱבִיאֻם לַיהוָה, אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֶל הַכֹּהֵן.

וְזָבְחוּ האנשים, ואולי פשוטו: הכהנים זִבְחֵי שְׁלָמִים לַיהוָה אוֹתָם איתם - כלומר: דרכם בלבד, דרך הכהנים ואך ורק בפתח אוהל מועד.

וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח יְהוָה - פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד

וְהִקְטִיר הַחֵלֶב השומן (מלשון: הצבע הלבן כמו חלב אם) - לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.

וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם - לַשְּׂעִירִם אמונה בשדים או אלילים. יש אומרים מקורו בדמות תיש, בדמות קוף (שנראו כאנשים שעירים), או מלשון סערות קרות המותירים גלידי קרח 'שערות' אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם

חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם - לְדֹרֹתָם.

השוחט לבדו: נכרת מעמו

וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר:

אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל - וּמִן הַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּתוֹכָם,

אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח...

וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לַיהוָה?

וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו.

איסור אכילת דם

וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל - וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם,

אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם:

וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם - וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ.

כִּי נֶפֶשׁ החיים - מקורו מצליל הנשימה ואולי גם הנחירה בעת מנוחה הַבָּשָׂר דו משמעי, גם במובן היצור החי - בַּדָּם הִוא,

וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם הרשיתי לכם, או: צויתי אתכם עַל הַמִּזְבֵּחַ כלומר: להשתמש בו על המזבח בלבד, ולא לאוכלו - לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כלומר: למטרה שהיא לטובתכם,

כִּי הַדָּם - הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר כפשוטו, וגם במשחק מלים "כי הדם הוא בנפש" ולכן יכפר.

עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם - לֹא תֹאכַל דָּם

וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם - לֹא יֹאכַל דָּם.

כיסוי דם חיות ועופות

וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם

אֲשֶׁר יָצוּד יתפוס במצודה - ברשת, או: יהרוג (בהמשך לתפיסתו) צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל, ::וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ? וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר.

כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר - דָּמוֹ: בְנַפְשׁוֹ הוּא,

וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

דַּם כָּל בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ!

... כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר - דָּמוֹ הִוא!

... כָּל אֹכְלָיו - יִכָּרֵת!

טומאת נבלות וטרפות

...וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה

בָּאֶזְרָח התושבים הילידים וּבַגֵּר זרים

- וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר.

וְאִם לֹא יְכַבֵּס? וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ? - וְנָשָׂא עֲוֺנוֹ.