ביאור:מעומד/מקרא/תורה/ויקרא/ז
(הופנה מהדף ביאור:ויקרא ז - מעומד)
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא ז | למהדורת הביאור הרגילה) |
המשך פרשת צו. - המשך הטיפול בקרבנות, ואכילתם על ידי הכהנים לאחר הקרבתם |
...המשך פרטי הטיפול בקרבנות
קרבן הָ'אָשָם'
- וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם:
- קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא.
- בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעֹלָה על ירך המזבח - צפונה - יִשְׁחֲטוּ אֶת הָאָשָׁם,
- וְאֶת דָּמוֹ יִזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב לפי חז"ל מספיק בשתי פינות המזבח: מזרחית-צפונית ומערבית-דרומית.
- וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יַקְרִיב מִמֶּנּוּ -
- אֵת הָאַלְיָה וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב.
- וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת - וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן, אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים,
- וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה.
- וְהִקְטִיר אֹתָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה אִשֶּׁה לַיהוָה - אָשָׁם הוּא!
- כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכְלֶנּוּ, בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ יֵאָכֵל -
- קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא.
- וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יַקְרִיב מִמֶּנּוּ -
- כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם, תּוֹרָה אַחַת לָהֶם:
- הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ המשותף לחטאת ולאשם הוא שבשניהם הכהן המכפר על ידי הקורבן (הזורק את הדם) - לוֹ יִהְיֶה.
דיון המשך: הכהן המקבל את החלקים לאכילה
- וְהַכֹּהֵן, הַמַּקְרִיב אֶת עֹלַת אִישׁ: עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב: לַכֹּהֵן לאותו הכהן שהקריב את העור - לוֹ יִהְיֶה.
- וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר, וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל או על מַחֲבַת: לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ - לוֹ תִהְיֶה.
- וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה או חרבה, יבשה (ללא שמן): לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה, אִישׁ כְּאָחִיו. {פ}
זבחי שלמים אופן חלוקתם ואכילתם
- וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים - אֲשֶׁר יַקְרִיב לַיהוָה.
קרבן תודה ומנחותיו
- אִם עַל תּוֹדָה שבח והודיה על הטוב שעשה ה' יַקְרִיבֶנּוּ:
- וְהִקְרִיב עַל עִם זֶבַח הַתּוֹדָה -
- חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן,
- וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן,
- וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת מטוגנת, חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן.
- עַל עִם חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ,
- עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו עם הקורבן הנשחט לשם תודת השלמים שלו, של מביא קורבן התודה!
- וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן מכל ארבעת מיני החלות תְּרוּמָה לַיהוָה: לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים - לוֹ יִהְיֶה.
- וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו: בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל! לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר!
זבח נדבה
- וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ:
- בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל, וּמִמָּחֳרָת -
- וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל כלומר עליו להיאכל ביום ההקרבה או למחרת!
- וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לפי חז"ל כבר במוצאי היום השני - בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.
- וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי - לֹא יֵרָצֶה!
- הַמַּקְרִיב אֹתוֹ - לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ: פִּגּוּל מאוס יִהְיֶה!
- וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ - עֲוֺנָהּ את עונשה תִּשָּׂא.
- וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא - לֹא יֵאָכֵל: בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.
- וְהַבָּשָׂר שלא נטמא - כָּל כל אדם טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר.
אכילת שלמים על ידי אדם טמא
- וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה - וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו כלומר: בעוד הוא טמא:
- וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ!
- וְנֶפֶשׁ כִּי תִגַּע בְּכָל טָמֵא:
- בְּטֻמְאַת אָדָם באדם טמא
- אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה נבילה (לפי חז"ל מדובר גם בנבלה של בהמה טהורה)
- אוֹ בְּכָל שֶׁקֶץ נבילה של שרץ טָמֵא,
- וְאָכַל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה - וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ. {פ}
- וְנֶפֶשׁ כִּי תִגַּע בְּכָל טָמֵא:
חלקי בהמה אסורים
איסור אכילת חֵלב ודם
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז - לֹא תֹאכֵלוּ.
- וְחֵלֶב נְבֵלָה שמתה ללא שחיטה כהלכה וְחֵלֶב טְרֵפָה שיש בה מום שאמור להמית אותה תוך שנה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה... וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ.
- כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה - אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַיהוָה: וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מֵעַמֶּיהָ.
- וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה דם של עוף ושל בהמה, אבל דם דגים וחגבים מותר.
- כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כָּל דָּם - וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ.
החזה ושוק הימין
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
- דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:
- הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַיהוָה, יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַיהוָה מִזֶּבַח שְׁלָמָיו.
- יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָה - אֶת הַחֵלֶב עַל עִם הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ -
- אֵת הֶחָזֶה את החזה יביא לא בשביל להקטיר (כמו את החלבים) אלא רק - לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה תנועה מצד לצד (אך יש גם להניף למעלה ולמטה) לִפְנֵי יְהוָה.
- וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה.
- וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.
- וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן - מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם.
- הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן: לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה.
- כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה החזה שהונף (בפסוק ל) וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם,
- וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו, לְחָק עוֹלָם - מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
- זֹאת מִשְׁחַת זהו טקס המשיחה. כלומר: זהו המגיע להם עקב החניכה אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו מֵאִשֵּׁי יְהוָה
- - בְּיוֹם הִקְרִיב אֹתָם לְכַהֵן לַיהוָה.
- אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם.
סיכום הטיפול בקרבנות
- זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם, וְלַמִּלּוּאִים, וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים -
- אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי,
- בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַיהוָה, בְּמִדְבַּר סִינָי. {פ}