ביאור:ויקרא טו - מעומד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא טו | למהדורת הביאור הרגילה) |


פרשת הזב, שכבת הזרע ונידה

פתיח

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:
דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם:

הזב (טמא זיבה)

אִישׁ אִישׁ כל גבר וגבר - כִּי יִהְיֶה זָב מפריש דם מאיבר המין (כך מובן מהשוואת הכתוב לגבי נקבה בהמשך מִבְּשָׂרוֹ:
זוֹבוֹ החומר שיוצא ממנו - טָמֵא הוּא.

הגדרת הזב

ג וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ על ידי זובו:
רָר בְּשָׂרוֹ אם הפריש אבר המין שלו ריר אֶת זוֹבוֹ
אוֹ הֶחְתִּים נסתם מחומר קרוש בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ,
טֻמְאָתוֹ הִוא הוא הופך לטמא.

מקבלי הטומאה, ואופן העברתו

כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא,
וְכָל הַכְּלִי המיועד לשבת עליו אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא.
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ בכלי ששכב עליו הזב - יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
וְהַיֹּשֵׁב עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו הַזָּב - יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
וְהַנֹּגֵעַ בִּבְשַׂר הַזָּב - יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
וְכִי יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר על אדם טהור - וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
וְכָל הַמֶּרְכָּב למשל, אוכף אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב, - יִטְמָא.
וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַחְתָּיו מתחת ל'מרכב' - יִטְמָא עַד הָעָרֶב,
וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם את 'כל המרכב', כלומר דבר שישב עליו הזב - יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב, וְיָדָיו לֹא שָׁטַף כלומר, הזב נגע בו לפני שטבל במקוה בַּמָּיִם - וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב - יִשָּׁבֵר,
וְכָל כְּלִי עֵץ - יִשָּׁטֵף בַּמָּיִם.

טהרת הזב

וְכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ:
וְסָפַר לוֹ שִׁבְעַת יָמִים לְטָהֳרָתוֹ
וְכִבֶּס בְּגָדָיו, וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים - וְטָהֵר.
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח לוֹ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה,
וּבָא לִפְנֵי יְהוָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד - וּנְתָנָם אֶל הַכֹּהֵן.
וְעָשָׂה אֹתָם הַכֹּהֵן: אֶחָד חַטָּאת וְהָאֶחָד עֹלָה,
וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה מִזּוֹבוֹ. {ס}


טמא שכבת זרע

וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע - וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ, וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר אֲשֶׁר יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת זָרַע - וְכֻבַּס בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע - וְרָחֲצוּ בַמַּיִם, וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב. {פ}

נידה וזבה

וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה שיצא לה דם (עד פסוק כד מדובר ב"נידה", ומפסוק כה ב"זבה"):

הגדרת נידה

דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ מתוך איבר מינה -
שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ בריחוקה מבעלה,
וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ - יִטְמָא עַד הָעָרֶב.

מקבלי טומאת נידה ואופן העברת הטומאה

וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ - יִטְמָא,
וְכֹל אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו - יִטְמָא.
וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּמִשְׁכָּבָהּ - יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכָל כְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו - יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
וְאִם עַל הַמִּשְׁכָּב הוּא, אוֹ עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר הִוא יֹשֶׁבֶת עָלָיו, בְּנָגְעוֹ בוֹ - יִטְמָא עַד הָעָרֶב.
וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו - וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים.
וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו - יִטְמָא. {ס}

זבה (אשה טמאת זיבה)

הגדרת הזבה

וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ שראתה דם ב11 הימים הראשונים שלאחר 7 ימי נידתה,
אוֹ כִי תָזוּב עַל בנוסף על נִדָּתָהּ:
כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ - כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה: טְמֵאָה הִוא.

מקבלי הטומאה ואופן העברתו

כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו כָּל יְמֵי זוֹבָהּ - כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ כמו הדין שתואר לעיל פסוק כ יִהְיֶה לָּהּ.
וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו - טָמֵא יִהְיֶה כְּטֻמְאַת נִדָּתָהּ.
וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּם יִטְמָא - וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.

טהרת הזבה

וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ - וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים, וְאַחַר תִּטְהָר.
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה, וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ.

סיכום פרשיות הטומאה האישית

וְהִזַּרְתֶּם תרחיקו, תפרישו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בגלל כניסתם למקדש בעודם טמאים - בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם.
זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לְטָמְאָה בָהּ.
וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ, וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה,
וּלְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם טְמֵאָה. {פ}