קטגוריה:בראשית לח ו
ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ וּשְׁמָהּ תָּמָר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכוֹר֑וֹ וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְ/עֵ֣ר בְּכוֹר֑/וֹ וּ/שְׁמָ֖/הּ תָּמָֽר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְסֵיב יְהוּדָה אִתְּתָא לְעֵר בּוּכְרֵיהּ וּשְׁמַהּ תָּמָר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְסִיב יְהוּדָה אִיתָּא לְעֵר בּוּכְרֵיהּ בְּרַת שֵׁם רַבָּא וּשְׁמָהּ תָּמָר: |
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לח ו.
תָּמָר
וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ
יהודה חיתן את בנו, ולא כאביו שהשאיר ליהודה לבחור אישה כרצונו. יהודה התחתן צעיר מדי ונראה שבניו לא קיבלו חינוך מתאים ולכן אלוהים הרג אותם. גם יעקב הלך שבי אחרי עינייו ולא הבין את תפקידו וחובתו כאשר הוא בחר את רחל היפה ולא רצה את לאה שנכפתה עליו.
וַיִּקַּח
המילה "וַיִּקַּח" כוללת לקיחה בכוח, כפי שעבד אברהם שאל אם אברהם פוקד עליו לקחת בכוח, במקרה הצורך (ביאור:בראשית כד ה). נראה, שלאחר שיהודה 'לקח' את תמר להיות אשתו של ער בנו, הוא כפה עליה חוקים והגבלות כאילו שהיא היתה רכושו.
חוקי חמורבי
בסיפור יהודה ותמר מופיעים מספר חוקים. ניתן להשוות את החוקים שיהודה השתמש לחוקי חמורבי:
- לפי חוקי חמורבי מספר 155, איש שבחר אישה לבנו, ובנו ידע את אשתו, אם הוא זנה איתה יהרגו את שניהם.
- לפי חוקי חמורבי מספר 156, איש שבחר אישה לבנו, ובנו לא ידע את אשתו, אם הוא זנה איתה הוא ישלם לה קנס ואת נדוניתה, והיא חופשית להנשא כרצונה.
- לפי חוקי חמורבי מספר 129, אם אישה זנתה אם איש אחר, יזרקו את שניהם למים, הבעל רשאי לחון את אשתו, והשליט רשאי לחון את משרתו.
- לפי חוקי חמורבי מספר 172, אם הבעל מת, האישה יכולה להשאר בביתו. אם היא רוצה לעזוב, היא תשאיר את המתנות שהיא קיבלה מבעלה, תקבל את נדוניתה ותבחר לה בעל כרצונה.
אין חוק היבום בחוקי חמורבי, כלומר אנו רואים בסיפור תערובת של חוקי חמורבי וחוקים שבני ישראל אימצו לעצמם בכנען.
תָּמָר
תמר זכתה להקרא בשם. חוץ מ"אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע" (ביאור:בראשית מו כ) כל שאר הנשים של בני יעקב לא מוזכרות בשם. תמר תהיה אימו של פרץ, שממנו נולד דוד בן ישי (רות ד יח).
כפי שנראה תמר היתה יפה בעייני יהודה, וגם חכמה מאוד. היא ידעה חוקים, ידעה איך לנהל את חייה, וזכתה בכבוד כאחת מהאמהות של היהודים, בני שבט יהודה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לח ו"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.