ביאור:איוב יא

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: פרק זה מעומד ומפורש לפי פשוטו


צופר: דבריך הארוכים לא משכנעים ולא מוכיחים שאתה זכאי. אם ה' יבחר לדבר הוא יגלה את עוונך, שהרי הוא יודע הכל

א וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר: ב הֲרֹב דְּבָרִים האם דברים רבים לֹא יֵעָנֶה לא ינתן להם מענה (האם מי שידבר ארוכות בהכרח יאמר דברים שאי אפשר להתווכח איתם), וְאִם אִישׁ שְׂפָתַיִם דברן יִצְדָּק אכן יהיה צדיק, כפי שאמרת על עצמך. ג בַּדֶּיךָ שקריך מְתִים יַחֲרִישׁוּ השתיקו את האנשים (נראה שמלבד 3 רעי איוב היו בסביבה עוד אנשים, אך הם בחרו לשתוק), וַתִּלְעַג תדבר דברים מבזים וְאֵין מַכְלִם ואין גוער בך. ד וַתֹּאמֶר: "זַךְ לִקְחִי דיבורי", וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ בעיניך נדמה לך שאתה יכול לאמר "בר הייתי", אתה מדמיין שאתה זכאי . ה וְאוּלָם מִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר, וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ. ו וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה דברי חכמה נעלמים (שיש לך יותר חטאים ממה שאתה חושב), כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה החכמה היא כפולה ומכופלה, וְדַע כִּי יַשֶּׁה ישכיח, יוותר לְךָ אֱלוֹהַ מֵעֲוֺנֶךָ.

ז הַחֵקֶר האם את גודלו של אֱלוֹהַ תִּמְצָא, אִם עַד תַּכְלִית קצה שַׁדַּי תִּמְצָא. ח גָּבְהֵי שָׁמַיִם - מַה תִּפְעָל מה תוכל לעשות כדי להגיע עד לגבהי שמים? עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל - מַה תֵּדָע? ט אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ המידה של תכלית שדי, וּרְחָבָה מִנִּי יָם. י אִם יַחֲלֹף יהרוג וְיַסְגִּיר או יאסור, וְיַקְהִיל ויאסוף אנשים להגן על אותו אחד שה' הרג או כלא - וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ מי יוכל להתווכח עם ה'. יא כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא לזהות אנשי רשע, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן זיהה את הרשעות מיד, מבלי להתבונן לעומק. יב וְאִישׁ נָבוּב ואילו איש חלול, בלי לב יִלָּבֵב ה' יתן לו לב, אך הוא עדיין לא יהיה חכם, וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד האדם נולד חסר שכל כמו צאצא של חמור בר.

אם תתפלל לה' ותחזור בתשובה, הכל יסלח לך וישכח

יג אִם אַתָּה הֲכִינוֹתָ תכוון את ה' את לִבֶּךָ, וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּךָ. יד אִם אָוֶן בְּיָדְךָ - הַרְחִיקֵהוּ, וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה. טו כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ תוכל לזקוף את ראשך מִמּוּם מבלי מום (לא יהיו לך לא עברות ולא מחלות), וְהָיִיתָ מֻצָק הלב שלך לא יהיה נמס וְלֹא תִירָא. טז כִּי אַתָּה עָמָל תִּשְׁכָּח, כְּמַיִם עָבְרוּ כמו מים בנהר שכבר זרמו ואינם תִזְכֹּר כך תזכור את צרותיך. יז וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד ויותר חזק מאור הצהריים יהיו (יאירו) ימי חייך, תָּעֻפָה וחשיכה, מקום שחשוך לך כעת - כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה. יח וּבָטַחְתָּ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה, וְחָפַרְתָּ תחפור לך שוחה כמסתור, ו- לָבֶטַח תִּשְׁכָּב. יט וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד, וְחִלּוּ ידרשו לטובה את פָנֶיךָ רַבִּים. כ וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה, וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם, וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ (כאשר לא תגיע תקותם) נפשם תוציא אויר מפיהם באנחה. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות