קטגוריה:איוב א יד
נוסח המקרא
ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם
וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם.
וּמַלְאָ֛ךְ בָּ֥א אֶל־אִיּ֖וֹב וַיֹּאמַ֑ר הַבָּקָר֙ הָי֣וּ חֹֽרְשׁ֔וֹת וְהָאֲתֹנ֖וֹת רֹע֥וֹת עַל־יְדֵיהֶֽם׃
וּ/מַלְאָ֛ךְ בָּ֥א אֶל־אִיּ֖וֹב וַ/יֹּאמַ֑ר הַ/בָּקָר֙ הָי֣וּ חֹֽרְשׁ֔וֹת וְ/הָ/אֲתֹנ֖וֹת רֹע֥וֹת עַל־יְדֵי/הֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ומלאך" - שליח
מצודת דוד
"ומלאך בא" - אחד מנעריו בא לבשרו הרעה
"על ידיהם" - אצלם בסמוך להםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) הרעות הבאות מצד טבע ההויה וההפסד, כמו רעות המתחדשות ביסודות וברקים ושקיעות מקומות וכדומה,
- ב) הרעות הבאים ע"י בני אדם קצתם לקצתם,
- ג) הרעות שימצאו לכל אחד מבני האדם מפעולתו בעצמו, כמו החולאים הבאים ע"י רוב התאוה במאכל ובמשתה ומשגל ולקיחתם ביתרון כמות, או בהפסד סדר או בהפסד איכות המזונות וכו', ואמר פה שבפעם הזה הביא עליו השטן שני מיני הרעות הראשונים, כי תחלה נפלה שבא שהוא רעות בני אדם, ואח"כ אש אלהים שהוא ע"י יסוד האש, וכן הוכפל שנית נפילת הכשדים ורעות יסוד הרוח, כי בכל אחד מרעות אלה יש שני מינים, כי רעות בני האדם יהיה או בשביל תאות הממון והריוח וזה היה נפילת שבא שבאו לשלול שלל ולבוז בז מאהבת הממון, או שיהיה ע"י אהבת הנצוח והשררה שמצד זה ילחמו עם בעם ממלכה בממלכה בדרך מלחמה, וזה היה ענין הכשדים ששמו עליהם ראשים כדרך עורכי מערכה, וכן הרעות הבאות ע"י היסודות יהיו או ע"י מקרה גמור כמו נפילת אש אלהים מן השמים, או בדרך הטבע הרגילה כהרוח שבא מעבר המדבר. וספר לו המלאך שלא באו השבאים בלילה או בהחבא רק בעת שהבקר היו חורשות והאתונות רועות שהוא באמצע היום, ולא תאמר שהנערים לא היו שם להתיצב כנגדם כי לחמו עמהם והוכו לפי חרב:
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם. |
-- איוב א, יד |
וּמַלְאָךְ בָּא
- מלאך שליח? - "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו" (בראשית לב ד)
- מלאך אלוהים? - "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה" (בראשית יט א)
המילה הזו לבד לא אומרת לנו איזה מלאך זה היה.
המלאכים לא הביאו הוכחה כשם שהעמלקי עשה: "וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ, וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל זְרֹעוֹ, וָאֲבִיאֵם אֶל אֲדֹנִי, הֵנָּה" (שמואל ב א י).
ארבעת המלאכים
- "תִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א טו)
- "אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם, וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א טז)
- "כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א יז)
- "וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים, וַיָּמוּתוּ; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א יח).
התבוננות בדיווחים
- כולם אמרו: "וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" - זה לא בטוי מוחלט שרק כך אומרים. אם 4 אנשים אומרים את אותו משפט, מישהו הורה להם להגיד כך - השטן?
- איך זה יכול להיות שרק אחד נמלט, ואיך הם ידעו שרק הם נמלטו? דבריהם נשמעים חשודים כאילו שהם טוענים שמידע נוסף בטוח לא יבוא.
- ארבעת האסונות כולם אפשריים: התקפה, אש, פשיטה, רוח - אבל יש רק סיכויים קטנים ביותר שכל הצרות יבאו ביום אחד. רק באגדות דברים כאלה קורים.
- בכל מקרה, היה רק עד אחד לכל אירוע: "עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (דברים יט טו). מכאן שדיברי המלאכים חשודים כדבר שמועה ללא הוכחות מסייעות.
בסוף, איוב מבריא וכתוב: "וַיֹּסֶף יְהוָה אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב, לְמִשְׁנֶה" (איוב מב י) כלומר אלוהים הוסיף לו למה שהיה לו, מנה נוספת שניה, וכך היה לו כפול. כלומר, כל דברי המלאכים היו שקר: איש לא מת ורכוש לא אבד.
אבל איוב האמין וכך ממשיך הסיפור התאולוגי
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "איוב א יד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.